אם לא תאכל יבוא מאייר: איך הפכו ציורי הילדים מאוטריטה לחבר?

איך השתנה ייצוג הילדות מימי קום המדינה ועד היום, אילו מסרים אפשר להעביר בסיפור לפני השינה ואיך כל זה קשור לקוריאה הדרומית? תערוכה חדשה בוחנת את אבולוציית איורי הילדים באמצעות עבודותיהם של רותו מודן, מישל קישקה ואחרים

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

מי לא זוכר את אורי והבלון הירוק מ"חמישה בלונים", את הקיפוד מ"שמוליקיפוד" ואת העץ שובה הלב מ"העץ הנדיב" של המשורר והמאייר סילברסטיין? כולנו גדלנו עליהם, שיננו את הסיפורים ונהנינו מהאיורים המופלאים שעד היום נמצאים בראשנו. עם השנים התפתחה תעשיית הספרים והביאה עוד ועוד שחקנים חדשים לזירה, ואיתם כמובן איורים מז'אנרים שונים. "תחום האיור הישראלי הפך בשנים האחרונות לאימפריה של ממש הודות לעבודה המופלאה של המחלקות לאמנות חזותית, ולעבודה מוזיאונית ברוכה של גופים כמו אגף הנוער של מוזיאון ישראל, המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון וספריית בית אריאלה", אומרת מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי ילדים, נוער וקומיקס בהוצאת כנרת. בכובעה הנוסף פז-קלפ אוצרת את "חוקים ושבירתם", תערוכה שנפתחת השבוע בבית מיכל, ברחובות, העוסקת אופן שבו מוצגת הילדות באיורים ישראליים עכשוויים. "האיור כיום זוכה ליחס מקצועי ומכבד שמעודד יצירה איכותית, ויש בישראל דור מופלא של מורים שמטפחים דור חדש ומוכשר של יוצרים. ישנם מגוון כיוונים, סגנונות ואמירות, שהמשותף להם הוא יכולת אמנותית גבוהה ויצירתיות מדהימה", היא מסבירה. » חוקים ושבירתם - לכל הפרטים» עכבר אמנות» בין האישי לחברתי: המדריך המלא לתערוכות הבוגרים» דאק פייס: הסלפי כיצירת אמנות חשובההתערוכה נולדה בעקבות פנייה של נציגי משרד החוץ בדרום קוריאה לפז-קלפ, במטרה לאצור תערוכה שתייצג את האיור הישראלי העכשווי בפסטיבל גדול המתקיים בנאמי איילנד בכל שנה, ומוקדש לתרבות הילד. "בדרום קוריאה יש עניין רב סביב ישראל בכלל ובחינוך הילדים בפרט. העם הקוריאני משקיע רבות בחינוך ורואים בעם הישראלי מודל לחיקוי", היא מסבירה את הקשר בין שתי המדינות, "בתהליך האוצרות ניסיתי לחשוב מה ייצג את הלך הרוח העכשווי באיור הישראלי ואת 'הרוח הישראלית'". איור: עינת צרפתי, מתוך: סיפור אחרי השינה מאת שהם סמיט. 2014. הוצאת כנרתהנחלת מסרים או חגיגות תרבות הפאן?

כשניגשה פז-קלפ לעבוד על התערוכה, היא בחנה ספרי ילדי שראו אור בעשור האחרון. מניתוחם עולה המסקנה שהילדות העכשוויות מיוצגת באיורים כתקופה משוחררת ועליזה, נטולת חוקים ועכבות. "מצאתי חדרי ילדים מבולגנים, גני משחקים שחוסר סדר מלא חיים שורר בהם והורים שהם שותפים פעילים למשחק", היא מסבירה, "גישה זו שונה מאוד מהגישה שאפיינה את ספרות הילדים הישראלית מימי קום המדינה, אז שימשה הספרות כלי להנחלת ערכים ולהעברת כללי התנהגות לילדים. באיורים באותה תקופה היו הילדים מסודרים וממושמעים, ההורים היו מקור סמכות והכללים היו ברורים. התמורות האלה בגישה לעולם הילד עניינו אותי, ומתוך שלל היצירות שבדקתי בחרתי איורים מייצגים: שמונה מהם מתארים אזורי משחק ושמונה מתארים את יחסי ההורים והילדים". איך את מסבירה את הצלחת התערוכה בדרום קוריאה, ואילו תגובות נתקלת?"החופש שהתערוכה הזו מדברת עליו שונה מאוד מהגישה השמרנית המקובלת בקוריאה, ומן הסתם סיקרן את הקהל. בביקורי בקוריאה במסגרת הפסטיבל העברתי בסאול הרצאה שעסקה בספרות ילדים ישראלית ובעידוד קריאה. אנשים נדהמו לשמוע על הנוהג הרווח אצלנו - הקראת סיפור לפני השינה. סיפרתי להם על פרויקטים לעידוד קריאה שקיימים בישראל כמו 'מדף הספרים', 'ספריית פיג'מה', 'מצעד הספרים' או אפילו החלפת ספר לשבת הנהוגה בגני הילדים, והם היו המומים. לאור הצלחתה של התערוכה בקוריאה פנו אליי נציגי משרד החוץ בסין בבקשה להציג אותה גם שם, והיא הוצגה במהלך השנה החולפת בספריות שונות בסין ובקוריאה, כמו גם בדוכן הישראלי ביריד הספרים בסאול". העבודות בתערוכה מוצגות בשלוש קבוצות עיקריות: בקבוצה הראשונה נמצאים איורים המצטרפים לטקסט שובר מוסכמות, כמו איוריהם של עינת צרפתי, מישל קישקה, אביאל בסיל, צחי פרבר, איה גורדון-נוי או לנה גוברמן.איור: אביאל בסיל, מתוך: גור חתול-אדם ארוך שיער מאת אתגר קרת. 2013. הוצאת זב"מאיור: מישל קישקה, מתוך: כשחיים בא לבקר מאת דבורה בושרי. 2008. הקיבוץ המאוחדהקבוצה השנייה מוקדשת ליצירות שאוירו ונכתבו בידי אותה יוצר (למעשה יוצרת). לקבוצה זו שייכות עבודותיהן של רינת הופר, רותו מודן ונעמה בנזימן. בעבודות אלה קיימת אחדות טבעית בין גישת הטקסט לילדות ובין האופן שהיא מוצגת באיורים. איור: רותו מודן, מתוך: סעודה אצל המלכה. 2010. הוצאת עם עובדאיור: רינת הופר, מתוך: שבלול בצנצנת. 2011. הוצאת זב"מלקבוצה השלישית שייכים האיורים ששבירת המוסכמות שבהם איננה מוכתבת מהטקסט, אלא נובעת מתפישת עולמם של המאיירים. תוספת זו מעשירה את בניית העולם של הספר ומעמיקה את חווית הקריאה בו. בקבוצה זו נמצאים איוריהם של שחר קובר, שירה נחומסון, גלעד סופר, דוד פולונסקי, עומר הופמן, ולי מינצי ויניב שמעוני.

איור: שירה נחומסון, מתוך: המפלצת פועה מאת ארי אליעז. 2014. הוצאת כנרתאיור: שחר קובר, מתוך: על הגשר הקט מאת עילם בן-דרור. 2010. הוצאת מטרהתערוכה "חוקים ושבירתם" תוצג עד ה-31 באוקטובר בבית מיכל, רחובות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ