איך הפך הפחד מגפילטע פיש לתערוכה?

שדיים ענקיים, קומה המוקדשת אך ורק לסקס ושואביי אבק רובוטיים שמייצגים את המטבח היהודי הם סופו של תהליך יצירתי מעניין במיוחד שעבר המאייר והסאטיריקן זאב אנגלמאיר. מה שהתחיל בניסיון לשחוט פרות קדושות, הסתיים בתערוכה שלא מפחדת להסתכל לוולגריות עמוק בלבן של העין

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנחה נופה, עכבר העיר

הם הלכו במדבר 40 שנה, הסתובבו במעגלים, בכו למים, קיבלו מן מהשמיים והגיעו לארץ המובטחת, האמנם? "הארץ המובתחת" היא תערוכה חדשה של המאייר והסאטיריקן זאב אנגלמאיר, העוסקת בתרבות הישראלית, ובעיקר שוחטת פרות קדושות. "אני חושב שהרבה מאוד מהתערוכה נוגע באיזה חלום ושברו, וההירפאות ממנו", מפרש אנגלמאיר. "שם התערוכה מגיע מהספר שלי 'מסע לוולגריה' (ספרו החדש שיצא בהוצאת אפיק, מ.נ), שיש בו שש מדינות שהמסע לוולגריה סוקר, ואחת מהן היא הארץ המובתחת. הפעם הראשונה שהתייחסתי לאותה ארץ, הייתה בהגדה של פסח, שם משה רבנו עומד עם הגמל שלו והארנב לידו, כי אף אחד לא יודע מה היה שם באמת, והם עומדים מול הארץ המובטחת עם תחת גדול במדבר. זה ממש התאים לי לתערוכה".בתערוכה שמוצגת בבית העיר של עיריית תל אביב, נוגע אנגלמאיר לראשונה בתלת מימד, ובנוסף לעבודות התלויות מציצים מכל עבר מייצגים, כתובות ניאון, מובייל גפילטע פיש. הקומה האחרונה מוקדשת כולה לסקס, ובה פסלים הומוריסטיים, סרטונים ובובות של שושקה, אחת הדמויות האהובות של אנגלמאיר. נראה שלמרות כל הביזאר מסביב, קציצות גפילטע פיש הנעות במרחב על גבי שואבי אבק רובוטיים, הם אלה שגורמים ללסת להישמט לכיוון הרצפה. "אחד החששות שלי בתור יוצר, וקשה לי להאמין שיש יוצר שלא חווה את זה, זה הפחד מלאבד אנרגיה ולהישחק", הוא מסביר את הבחירה במוצגים, "אני יכול להגיד שגם אני מחפש כל הזמן מה מרגש אותי, מה מעניין ומה עושה לי את זה".» הארץ המובתחת - לכל הפרטים» עכבר אמנות - לכל הכתבות והתערוכות» הרבה יותר מפח: התבניות מגיעות לקירות הגלריה» טיפוגרפיה של מדינה שסועה» ד"ש ממאדים: התערוכה שמטיסה לחלל ובחזרהחיפוש אינסופי. "הארץ המבותחת" (מתוך התערוכה)גפילטע פיש בשמיים לצד סאטירות המכוונות למציאות המקומית, בתערוכה מוצגים לא פחות מ-50 קולאז'ים שיצר אנגלמאיר לספר בראשית עבור פרויקט 929 - מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך. "בשנים האחרונות, נכנסתי יותר לזהות היהודית מול הישראלית, כאשר שנים נמנעתי מהצד היהודי והתכחשתי אליו. ואז, לפני כמה שנים עשיתי קורסים בעלמא, בית לתרבות עברית, ופתאום עניינה אותי הזהות הזאת, והבנתי שברור לי שזאת הזהות שלי, שהתכנים האלו הם חלק ממני, ושגם אני בתור חילוני חווה אותם".איך היית מגדיר את התערוכה?"התערוכה היא בעצם כל מיני סוגים של צורות ביטוי, אני חושב שיש בה הרבה צורות של שעשוע, דבר שאני מאוד מרגיש בנוף המקומי. אתה יוצא מהרחוב הזה של ביאליק, שני מטר מכאן יש את הרחוב היפה הזה, עם הכיכר של תל אביב של פעם, ודבוק אליו רחוב אלנבי שהוא כבר איזה מין תל אביב דלוחה כזאת. אחת מההזמנות שעשיתי לתערוכה נראתה כמו הזמנה של מכוני ליווי, עקמומית כזאת, והקולאז'יות הזאת שאני מת עליה, שהיא בעצם השפה שאנחנו מדברים: עברית גבוהה עם סלאנג והדימויים מסביב".אנגלמאיר בתערוכה "הארץ המובתחת" (צילום: מנחה נופה)כיצד מממשים רעיון לכדי תערוכה?"אני נמצא כרגע אחרי תהליך יצירה של ספר שמבחינתי הגיע לקו סיום, ושבוע אחר כך התחלתי לעבוד על תערוכה. מדובר בשלושה חודשים של אינטסיביות שקשה לי לתאר אותה. היו לי מצבים שהבנתי שאני ממש מקווה שאגיע חי לפתיחה, במובן זה שאני ימים לא ישן, והשינה נמשכת כמה שעות בלבד. היו לא מעט לילות שצצו לי פתאום עם רעיונות חדשים. בחודשים האחרונים אני מרגיש כמו הר געש של התפרצות יצירתית".

תן דוגמה להתרצות שכזאתהרעיונות התגבשו במהירות מדהימה. לילה אחד חשבתי שבקומת הסקס שלי יש דברים מגעילים, אז אמרתי 'למה שלא אחלק לכל המוזמנים שקיות הקאה?' קמתי בבוקר, התקשרתי, אמרתי אני חייב להביא שקיות הקאה, ציירתי את זה בבוקר, ובאותו היום היו 2000 שקיות הקאה מוכנות לתערוכה ל-2000 הראשונים שיבואו לפתיחה. או דוגמה אחרת: יום אחד בעקבות אחד מהקולאז'ים של מדען יהודי שעשיתי, הצופה בטלסקופ על כוכב יהודי שעשוי מגפילטע פיש, בזמן שעמדתי במרפסת פתאום עלה לי הרעיון השטותי הזה שאפשר לשים גפליטע עם הגג של ביאליק. צא'ק, יש גפילטע על הגג של ביאליק, זה רעיון כל כך אידיוטי".אנגלמאיר בתערוכה "הארץ המובתחת" (צילום: מנחה נופה)נראה שהגשמת לא מעט חלומות בתערוכה הזאת"ההתממשות היא מדהימה מבחינתי, זה לממש חלום. נורא בא לי לפורר את ההסתכלות באמנות, במובן זה  שאתה נורא חושב מה זה אמור לייצג, ומה זה אומר. אני רוצה לפורר את זה שחלק מהדברים זה נונסנס. אני לא חושב  למשל על גפילטע בתור אשכנזיות שמשתלטת, אני רואה את זה בתור משהו שחוויתי שהוא די מזעזע. הקציצה האפרורית הזאת, שזה לא יאמן שהמאכל הזה עוד קיים, קציצת דג קרה מתוקה עם ג'לי שנראה כמו מי ביוב קלוחים, הדבר הזה כל כך יהודי, האפרוריות הזאת כל כך לא אטרקטיבית".מה הפרויקט הבא שלך אחרי חקר הגפילטע?"אני לא רוצה לספר (צוחק). אבל באמת, קודם כל חופש, הבנות שלי קבעו לי אוליטמטום. תחשבי שקודם כל סיימתי את הספר, והייתי בטוח שאני גולש לחופשה של מינימום חצי שנה. שבוע אחרי הלכתי עם ידידה שלי למופע בבית העיר, ופתאום אני פוגש את איילת ביתן שלונסקי (אוצרת בית העיר, מ.נ), והיא שואלת מה אני עושה, אז אמרתי לה שבדיוק סיימתי לעבוד על הספר, ואז היא הציעה לי לעשות תערוכה, והנה שלושה חודשים אחרי התערוכה נפתחת. אתמול עוד הלכתי לעשות הקלטות לתערוכה, וכשחזרתי ראיתי את הדגלים והחזית וממש התרגשתי, איזה כיף שזה קורה".קולאז'יות עירונית. "הארץ המובתחת" (צילום: מנחה נופה)התערוכה "הארץ המובתחת" תוצג עד ה-16 בספטמבר בבית העיר, תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ