כשהיסטוריה גדולה בקטנה מגיעה למוזיאון

מה קורה כשקבוצת פייסבוק פופולרית שעוסקת בהנגשת ההיסטוריה מגיעה למוזיאון ארצות המקרא ונדרשת ללמד את המאזינים על תקופת המרד הגדול? ערב הרצאות אלטרנטיבי מבטיח להנגיש את מאורעות העבר הגדולים גם למי שלא אהב להקשיב בכיתה, ועל הדרך לחבר בין ויראליות, ביקורתיות ומדע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"המרד הגדול" - מישהו מכיר או זוכר? לא מדובר בפרק מתוך "משחקי הכס" או במושג השאול ממלחמת העולם השנייה. התשובה נעוצה אי שם בתקופת האימפריה הרומית ששלטה בארץ בשנת 66 לספירה. אם הלכתם קצת לאיבוד, זה הזמן ללייקק את חברי קבוצת הפייסבוק המצליחה "היסטוריה גדולה, בקטנה" (עם כמעט 50 אלף עוקבים), שמגיעה בין ים המסרים, התמונות והלייקים, לעשות קצת סדר בדברים. הקבוצה, אם טרם יצא לכם להתקל בתופעה, לוקחת אירועים, משפטים ומוטיבים אומנותיים, שהמשותף לכולם הוא חשיבותם לתולדות האנושות, ומפשטת אותם לשפה ידידותית למשתמש, כך שגם הקורא ההדיוט שעלול להרתע או ללכת לאיבוד בנבכי הפרטים הקטנים, ימצא בקלות את ידיו ורגליו, ועל הדרך יחכים. » מדור אמנות - לכל התערוכות» כשמוזיאון ארצות המקרא פוגש את היסטוריה גדולה, בקטנה » "על נהרות בבל": התערוכה שלוקחת למסע בזמן» דיוקן צעיר: המאייר שחולם להציג על איילוןכעת, אחרי שצברו פופולריות רבה, הם עוברים מה"וול" לחיים האמיתיים ומגיעים לערב הרצאות, שיתקיים ביום חמישי ה-19 במאי במוזיאון ארצות המקרא. "הפרוייקט הפייסבוקי כבר כמעט בן שנתיים ומטרתו לחשוף את מי שנכווה בשנותיו כתלמיד בית ספר (ולא רק) ורואה בהיסטוריה תחום אפור ולא מעניין", מסביר ניל, איש האוניברסיטה הפתוחה המפעיל את העמוד ביחד עם עודד, רוני, חן, איילת ודור (המעדיפים להישאר בשמותיהם הפרטיים ולא להיחשף). "המטרה שלנו היא להראות שסיפורי העבר הם קצת מעבר לשינון תאריכים ושמות שוברי שיניים של אנשים מתים. אנחנו מפרסמים אצלנו בעמוד על בסיס יומי, פוסט שמנוסח בקצרה ובקלילות שתכליתו להיות כיפי ומעניין לקריאה. אנחנו כאן כדי להראות שהיי, זה לא כ-ז-ה משעמם", הוא צוחק.איך הרעיון הווירטואלי התגלגל לכדי הרצאה?"כשהתחלנו עם כל עניין ההרצאות היה חשוב לנו שהן יהיו קצרות ולא חופרות יותר מידי, הרי אנחנו היסטוריה 'בקטנה'. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה, אבל קצת דגדג לנו שלא יוצא לנו להציג היסטוריה פר אקסלנס, הרי 'היסטוריה' היא המילה היוונית ל'בדיקה' או 'חקירה'. עבודתו של היסטוריון היא בחינה וניתוח של המקורות שלפניו כדי לברר את שקרה. מכאן נולד הרעיון של לעשות הרצאה נרטיבית, מתוך ההבנה שהיסטוריה היא סובייקטיבית ולעיתים סיפור גבורה של אחד הוא האסון של האחר. ניקח לדוגמה את סיפור יציאת מצרים שהוא די מובן מאליו לכולנו, בעיקר סביב פסח. אף אחד מאתנו לא לוקח בחשבון, בהנחה שיציאת מצרים הוא אכן אירוע היסטורי, שאומנם צבא פרעה טבע בים, אבל לאחר מכן, למשך אלפי שנים, המשיכה להתקיים אימפריה מצרית גדולה וחזקה שנאלצה להתמודד עם בני הדת שרצים ומספרים לכולם כמה האל שלהם כל יכול והאלים המצריים למעשה סתם כאפות. וכך נוצרה יציאת מצרים 'אלטרנטיבית' פרוטו-אנטישמית, בה בני ישראל הם למעשה קבוצת מצורעים שגורשו ממצרים. דוגמא נוספת ואקטואלית יותר היא שיום העצמאות שלנו הוא למעשה הנכבה של האחר".כך זה נראה בפעם הקודמת. "היסטוריה גדולה, בקטנה" (צילום: Srulik's Art)על שליחות וסלבס

בהרצאה הנוכחית ינסו ניל ודור לתת כיוון אחר לסיפור חורבן הבית השני, ולהעשיר את הנרטיב בזווית קצת אחרת, שמעלה לא מעט שאלות ושוברת מיתוסים מוכרים. "סיפור חורבן הבית השני הוא לא שונה. הנרטיב היהודי גורס שנחרב הבית בגלל שנאת חינם, אבל לטעמנו זו טענה שמאוד מרדדת את אחד המאורעות המשמעותיים בהיסטוריה של עם ישראל", מסביר ניל, "המעצמה האדירה ביותר בעולם נאלצה להקצות חלק ניכר מהכוח הצבאי שלה כדי לדכא את המרד שפרץ כאן ובעקבות כך עלה בלהבות הלב הפועם של היהדות, ששינתה את פניה ללא הכר עד לימינו. לטעון שכל זה קרה כי הייתה כאן שנאת חינם זו טענה שמתעלמת מהסיבות, התוצאות וההשלכות של מה שקרה, וחשוב מכך: היא מתעלמת מהצד הרומאי בסיפור, שמצידם מציינים שהם באו להפריד בין הכוחות ונגררו למרד אלים שלא ביקשו בו".

בהרצאה הקרובה יתנו חברי הקבוצה קול לשני הצדדים הנ"ל, על שלל המרכיבים של מארג היחסים הסבוך בין הרומאים והיהודים. דור ינסה לסנגר על היהודים וניל על הרומאים, וביחד יעבדו, ינתחו וישחקו עם המושג "עובדה היסטורית" בצורה מרתקת וביקורתית."כשמוזיאון ארצות המקרא פוגש את היסטוריה גדולה, בקטנה" (צילום: יח"צ)יש תחושת שליחות בהפעלת העמוד שלכם? "אני מניח שיש תחושת שליחות מסויימת למרות שהיא מתגמדת לעומת ההנאה שאנחנו מפיקים מלכתוב את הפוסטים ולקרוא את התגובות. אין ספק שאין מקום להשוואה בין החשיפה שפייסבוק מציעים לנו לעומת כמות האנשים שקוראים ויקראו את מה שאנחנו עושים בעולם האקדמי, כך שאנחנו בהחלט מקווים שאנחנו מעוררים מעט סקרנות אצל העוקבים שלנו. אם אפילו אחד מהם התעניין מספיק כדי לפתוח ספר ולהעמיק בנושא שהעלנו, זה מצדיק את כל מה שאנחנו עושים. לדעתנו העולם יהיה מקום טיפה יותר טוב אם כולם יהיו מסוגלים להסתכל על ההיסטוריה בעין ביקורתית וסקרנית יותר".

עם כמעט 50 אלף עוקבים, כבר עוצרים אתכם ברחוב?"וואו, אני כבר מתגעגע לתקופת האנונימיות! סתם... אנחנו עוד רחוקים מהתפוצה שיש לכל עמודי הסרטוני חתולים וסטטוסים מצחיקים, אבל במובן הזה אנחנו מאוד מעריכים את האיכות על פני הכמות. התחושה אצלנו, לדעתי, היא יותר קהילתית מאשר המונית וזה כיף גדול. כחלק ממתיחה של ה-1 באפריל פירסמנו פוסט שבו סיפרנו שאנחנו הופכים לתוכנית טלוויזיה ולכן אנחנו מפחיתים בכמות הפוסטים השבועית, והתגובות הראו ממש אכפתיות מהמפעל שלנו והאכזבה שהמתכונת הנוכחית תפסק. זו סוג של נאמנות (הדדית) שאין בהרבה מקומות ואנחנו אסירי תודה על כך. מזהים ברחוב? לא ממש, אבל בסדר. בפסח האחרון קרוב-רחוק שלי שמע שאני לומד היסטוריה והמליץ לי 'להרשם לאתר' שהוא מכיר בפייסבוק... נחשב?".

יצא כבר שתיקנו אתכם על טעות?"מלא! לא בדיוק טעויות אבל כאמור היסטוריה היא סובייקטיבית, ולהרבה חשוב להדגיש פן אחר בסיפור, שאנחנו לא תמיד מגיעים אליו מפאת הפורמט שנועד להציג טקסט קצר וממוקד. זה בסדר גמור ואפילו טוב, כי זה יוצר דיון והרבה פעמים התגובות מעניינות פי כמה וכמה מהפוסט עצמו. חוץ מזה, אין לנו ממש עורך לשוני, וקורה שבורחת לנו שגיאת כתיב פה ושם, וזה בסדר לתקן כל עוד לא רק בשביל זה המגיב טרח להגיב".

ולאן הלאה? "אני מניח שהצעד הבא יהיה להשתלט על העולם, אבל עד אז כנראה שנמשיך עם הפוסטים וההרצאות, וכמובן אם יש למישהו רעיון מעניין - נא לחלוק עם הכיתה".

כשמוזיאון ארצות המקרא פוגש את היסטוריה גדולה, בקטנה יתקיים ביום חמישי ה-19 במאי, 20:00 במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ