האושר הצילומי של אלדד רפאלי

תערוכה חדשה של צלם העיתונות הוותיק במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, מציגה צד מפתיע בקריירה עתירת תיעודי חדשותי. התוצאה, אישית, רומנטית ולא צפויה

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

"כילד שאפתי אל החוץ, אל השטח, אל הטבעי, המחוספס, הישיר. אבנים, עצים, סלעים, חיות, חלקי נוף העסיקו אותי, הייתי מדמיין בהם את העולמות הקסומים ביותר, את אלה שהיו רחוקים ממני, בשלוש השנים האחרונות, הבנתי שהצילום שלי אמור לעסוק במקומות הכי כמוסים שלי", כך כותב הצלם אלדד רפאלי בטקסט המלווה את התערוכה החדשה שלו, שתוצג במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.

רפאלי, צלם עיתונות ותיק מסכם בתערוכה שלוש שנים של חיפוש, חשיבה ופתיחות גדולה, במהלכן עבד על צילומים שיאפשרו לרגש להיאמר ולהיות מיוצג. את התערוכה יצר בשיתוף פעולה עם זוגתו, טל אנג'ל, ושני האוצרים מאיר אהרונסון המשמש האוצר הראשי של המוזיאון וריצא'רד גרוסברד, אוצר עצמאי החי ועובד בניו יורק. כל התמונות המוצגות בתערוכה עוסקות ברגש, בכאב ובאושר שלו. העיסוק באושר אפשר לי לגעת גם במקומות מאד קשים וכואבים", הוא מסביר, "ובתערוכה יש מורכבות גדולה מבחינתי, כי התחביר הוויזואלי שלה מאד מורכב. האם אינטימיות יכולה להתקיים מול המון, מול ריבוי ואל מול נוף?"» כל מקום אינו קרוב - לכל הפרטיםזוגתו של רפאלי. טל אנג'ל מתוך התערוכה "כל מקום אינו קרוב" (צילום: אלדד רפאלי)נוף פרטי

תשאלו כל אמן והוא יסביר שיותר קל לו לטפל בנושאים חיצוניים, מאשר במראה הפנימית שלו. הפעם רפאלי בחר אחרת. "בחירת הנושאים נקבעה לפי הדברים שבאמת אכפת לי מהם, מקומות ואנשים שנוגעים לי בנקודות הכי פנימיות", הוא מסביר, "הנושאים הצריכו חיפוש וחשיפה של אמת גדולה שאפשרה לי לבדוק ולבחון את העולם ואת עצמי בדרך שונה ולא צפויה, שהצריכה גם שינוי בתפיסה הצילומית שלי".במבט לאחור אתה רואה שחלו שינויים בנושאים שבחרת לעסוק בהם? "בהחלט. רוב התערוכות שלי עסקו בנושאים חברתיים/ פוליטיים , אמנם מנקודת מבט מאוד אישית ומעורבת, אך נשענו על ההתרחשויות, כמו צילומי שטחים, חיי לילה בתל אביב, התנתקות, עובדים זרים ועוד. הפעם התערוכה הזו מביטה פנימה בנוף הפרטי שלי, במרחב הפנימי ביותר ובסודות הקטנים שלי, באישה שאיתי שהייתה שם הרבה שנים. הצילום מאד מורכב, מתייחס לאור ולקומפוזיציות בצורה מאד יסודית כחלק מאופי וייחוד העבודות".מה דעתך על הצילום בטלפונים הניידים?"הצילום העכשווי בטלפונים ניידים נהדר בעיניי. אנשים רבים מבינים שלצילום יש כוח ומשמעות. מהר מאד מבינים שזו שפה שלמה שכדאי ללמוד עליה. אמנם כל אחד הפך צלם, אך זה מייחד את הטובים ומדגיש את המורכבות והצורך במקצוענות. בנוסף, זה מגדיל את שוק הצילום ויצר במות חדשות לייצוג. אני חושב שכמה שיש יותר צילום וצלמים ככה יותר טוב".אם היית צריך לבחור מהי העבודה המשמעותית ביותר שלך, איזו היית בוחר ולמה? "קשה לבחור צילום אחד, אבל אם אני צריך בכל זאת לבחור, זה הצילום של נוף הבתים על גבול עזה שנעשה בפורמט פנורמי ובטכניקה מעורבת של צילום ואקט מחיקה של האינפורמציה הצילומית, על ידי גידול פטריה על הנגטיב שהכניסה אליו אסתטיקה אחרת ויצרה מרחק בין המציאות לדמיון. מבט אינטימי על מקום מוכר מצד אחד, ומצד שני נכחד, יצרו אצלי התרגשות גדולה ונקודת מבט חדשה ועמוקה מאד".מבט אינטימי על מקום מוכר. צילום: אלדד רפאליכמה מהעבודות שיוצגו בתערוכה צילום שצולם בגל השני של המחאה ב- 2013 בזמן הפגנה בכיכר רבין, לכאורה עוד הפגנה, אך האנשים היו שבורים, מבטים קשים ופגועים אפשרו לי להתבונן בהם שעה ארוכה שכל הזמן הזה אני מחפש את האינטימיות את הרגע שכל ההמון הזה יסתדר לי בפריים. זה צילום מאד קשה לעשייה, מדויק מאוד ,מהתייחס לאור הקיים כסטודיו ומביט באנשים באמפתיה גדולה מאד.ניו יורק, 2015. גרגורי הוא חבר קרוב של טל מהשנים שגרה בעיר הגדולה. הוא אדם מיוחד ומורכב מאד בעל חזות פיסולית מרשימה, פגשתי אותו בשנה שעברה. הקרבה של טל אליו איפשרה לי לחצות גבול ולהתמודד עם הצילום שלו.שביל ביער - שביל לשום מקום ולכל מקום, הקסים אותי בפשטות והדיוק שלו, צולם ביער משמר העמק. קידרון חממות - צולם ביום חורף גשום ומעונן מאד, קידרון הוא מקום שמסמן עבורי את יואב ולונה, חברי נפש, משפחה. חממות המושב תמיד הקסימו אותי.התערוכה "כל מקום אינו קרוב" תוצג עד ה-14 ביוני במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ