המקום הכי מאוייר: איך מאיירים גיהנום?

תערוכה חדשה בבית רומנו מציגה מבחר איורים שהוצגו באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ושמתמודדים עם הקונפליקטים המרכזיים של כולנו

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מנחה נופה, עכבר העיר

אסונות, פיגועים, תאונות ועוד דברים רעים מוצגים באמצעי התקשורת באמצעות מילים כתובות מצד אחד וצילומים מצד שני. אבל איך מעבירים את המסר הקשה דרך איור? "המקום הכי חם בגיהנום" הוא מגזין עיתונות עצמאי שעוסק בנושאים חברתיים כלכליים, והוקם לפני כשלוש שנים על ידי אירית דולב ועינת פישביין. באתר מופיעים, לצד ידיעות, כתבות וטורי דעה, איורים המשקפים אותם. בימים אלה מוצגת תערוכה של איורים נבחרים מהשנים האחרונות - בבית רומנו שבתל אביב. "גיהנום מאיירים באהבה, ממש כמו שמאיירים גן עדן", אומרת דולב. "בבסיס של 'המקום' יש תפיסת עולם שאומרת שהתפקיד שלנו הוא להביא סיפורים עיתונאיים באשר הם, זה לפני הכל. איור מספר סיפור ולא משנה אם הסיפור הוא על עוולה כלשהי, על פוליטיקאי שסרח, על אישה שהצליחה לצאת ממעגל של אלימות ולאייר את שלל הגיהנומים האלה צריך לעשות מתוך עמדה של אהבת המקום שאנחנו חיים בו ומתוך הרצון להאיר את מה שקורה מסביבנו. וסליחה ומחילה על הפומפוזיות אבל אני באמת מאמינה שבדרך אחרת איור לא יכול להיות בעל עוצמה".  » המקום הכי חם בגיהנום - תערוכה - לכל הפרטים» מדור אמנות - לכל התערוכות» אוהבים אמנות עושים אמנות 2016 - לכל הפרטיםעבודה של חגי גילרסדר יום חדש? אחת הסוגיות החשובות ביותר עבור מי שעוסק בתקשורת היא זאת של ההשפעה -  עד כמה יצליח האייטם הבודד או כלי התקשורת המסוים להשפיע על החברה? לשנות? "אני לא מאמינה שיש לאיור יכולת לשנות דברים, אבל למי או למה יש את הכוח לבד לשנות דברים??", אומרת דולב. "איור יכול לעורר רגש, להסעיר, להדליק מחשבות, להביא לדיון או לויכוח. איור הוא פרט במרקם של ים פרטים שרק החיבור ביניהם וההצטברות יובילו לשינוי, ויהיה שינוי".  לדעתך המאייר צריך להזדהות עם הסיפור אותו מאייר?"אני חושבת שהדרישה מאנשים להזדהות עם אנשים אחרים היא לא ריאלית, יש מצב שהזדהות במובנה העמוק שמורה לבני האלים או משהו נשגב אחר. אני כן חושבת שמאייר צריך להבין את הסיפור, וזה אומר להבין את הגיבור שלו ולהבין את הקונפליקט שמתקיים בו. זה גם מה שיאפשר למאייר ליצור מתוך עמדה כלפי הסיפור ובעיקר לזקק אותו לפריים אחד שיש בו נארטיב ושמסוגל לעורר תחושה מיידית".נראה שאמצעי התקשורת (בעיקר האתרים) מסתמכים על ויזואליה צילומית ולא איורים, אצלכם המצב נראה יותר מאוזן, מה דעתך על זה? "אני מתה על צילום ומקומו אצלנו לא נפקד בכלל. היתרון בעבודה עם שני הכלים האלה הוא בהזנה שלהם אחד את השני. עיתונות מסורתית לאורך עשרות שנים נשענת על צילום בגלל התפיסה שהוא מבטא את 'האמת'. האמת כפי שהיא נקלטה על ידי עדשת המצלמה. אבל כידוע אין אמת אחת, יש דרכים רבות לספר את אותו הסיפור וזו הסיבה שאצלנו צילום ואיור גרים באותה שכונה ומבטאים את נקודות המבט של מי שמספר את הסיפור".      

מה היתרון לדעתך של האיור על הצילום?"לאיור יש עוצמה רבה בזה שהוא משדר את העובדה שהוא יצירה. אם בצילום עיתונות כצופים אנחנו מייחסים הרבה משמעות להתרחשות עצמה, למצולמים, למציאות כפי שהיא תועדה ברגע מסוים אז באיור המציאות היא מעשה הבריאה של המאיירת או המאייר. גם אם מדובר ביצירה אילוסטרטיבית לסיפור או מידע שהתרחש במציאות אז הסיבוב שהמציאות הזו עושה בראש של המאיירים שנפלטת בדרך חדשה זה אקט סופר מעניין. לפעמים כשאני עובדת מול מאיירים על סיפור אז יש לנו מסלול חשיבה דומה אבל לעיתים קרובות אני מופתעת מאוד מהרעיונות שהם מעלים, שהם לא קרובים בכלל לפרשנות שאני נותנת לסיפור". 

יש איורים שלא הסכמת לפרסם?"זה לא קרה כי האיורים אצלנו נעשים בתהליך עבודה. אני משתפת את המאיירים בסיפור והם מעלים רעיונות, רק אחרי שאני מרגישה שהאיור יספר את הסיפור בצורה הכי טובה אז הוא יוצא לדרך, לסקיצות ואז לביצוע. האמת שאם יהיה איור כזה מרחיק לכת ומרדני שלא אסכים לפרסם אז יש מצב שרק בגלל זה יהיה לי את החשק לפרסם אותו...".מאחורי האיורים בתערוכה "איור של עובדיה בנישו, בעיני מאייר מחונן עם קו ייחודי. האיור הוא על כתבה שהביאה אפרת ירדאי שעוסקת בפער הבלתי נתפס בין התכניות הבומבסטיות ועתירות התקציב שיועדו ליוצאי אתיופיה לבין מה שקורה בפועל". עבודה של עובדיה בנישו"איור של ניב תשבי, מאייר שיודע לזקק סיפור לדימוי עוצמתי ואפקטיבי ממש כמו כאן בכתבה של רונית צח שעוסק בניסיונות החוזרים ונשנים לאורך שנים להרוס את הכפר הבדואי אל עראקיב". עבודה של ניב תשבי"איור של אסנת פייטלסון, מאיירת נפלאה שעושה שימוש בנגיעות פופיות בהקשרים מפתיעים. כאן באיור נוגע ללב לכתבה של לינור אללוף שעוסקת במחקר חדש שגילה שילדים בשנותיהם הרכות מותקפים מינית יותר מילדות". עבודה של אסנת פייטלסון"איור של אילה טל, מאיירת שמעוררת השתאות ביכולת שלה לעורר רגש דווקא באלמנטים הגרפיים שיש באיורים שלה. כאן באיור מתוך סדרה יפהפיה שמלווה סיפורים שכתבו חיילים על תקופת השירות שלהם בזמן מלחמת לבנון".   עבודה של אילה טל"איור של דניאלה שניצר, מאיירת שעושה שימוש בטכניקות ייחודיות לספר סיפורים, האיורים שלה עד היום עוררו הרבה תגובות כמו בכתבה הזו של ניב חכלילי שעוסקת באיומים והטרדות שחוו נשים שזקוקות לדיור ציבורי מצידם של מנהלים בחברת עמידר". עבודה של דניאלה שניצר"איור של הילית שפר, מאיירת מדוייקת שכוחה בצבעונית העזה ובדימויים ששולחים חץ ישר ללב הסיפור. כאן באיור שמלווה את היומן שהביאה יאנה פבזנר בשן שהתחזתה במשך חמישה ימים כעובדת כללית ברשת שיווק".עבודה של הילית שפר"איור של טל גרנות, מאיירת מעולה שהאיורים שלה מצליחים תמיד להטריד ולהשאר נוכחים לאורך זמן. כאן באיור לכתבה של עינת פישביין שעסקה באופן שענקיות ההייטק מנסות לשלוט בתזמון ההיריון של הנשים שעובדות אצלן". עבודה של טל גרנות"איור של עמריקו, מאייר מדוייק שבמעט מאוד קוים ופרטים מסוגל לספר סיפור, כאן באחד האיורים הזכירים של 'המקום' בכתבה של נועה בורשטיין חדד שחשפה את סיפורו של יוסף סלמסה ז"ל שהוכה על ידי שוטרים וכעבור מס' חודשים נמצא מת ללא הסבר". עבודה של עמריקוהתערוכה "המקום הכי חם בגיהנום" תוצג עד שבת ה-24 בספטמבר בבית רומנו, תל אביב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ