דיוקן צעיר: אמנות המחשב של שחר סריג

הוא מעיד שלא ביקר בתערוכות כשהיה ילד, קיבל את האהבה לאמנות דרך ספרים ובכלל חשב לעשות מוזיקה. האמן שחר סריג חוזר עם תערוכת רישום חדשה העוסקת בפגרי חיות 

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

הוא מקבל השראה מספרי מיתולוגיה, חולם להציג במשכן לאמנות עין חרוד, עובד בעיקר מול המחשב בבית והעצה הכי טובה שקיבל הייתה לעזוב את לימודי האמנות, וללכת על כיוון יותר בטוח. למזלנו, האמן שחר סריג לא עשה זאת. החודש תוכלו למצוא את תערוכה מעבודותיו בגלריה במקום לאמנותציד/ שלל - לוח תערוכות» אמנים צעירים - לכל הכתבות» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבותשם: שחר סריג גיל: 36איפה למדת? "אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב". היכן אתה עובד? "אני עובד בבית בעיקר מול המחשב. המחשב מעביד אותי". ז'אנר: "רישום, ציור, אנימציה גרועה, רישום דיגיטלי".האמן האהוב עליך, ולמה? "הסופר קרל צ׳אפק בגלל הספר 'המלחמה בסלמנדרות', עדי קפלן ושחר כרמל בגלל הנובלות הגרפיות 'ההורים של לב אפור', קרן כץ בגלל שהיא כוח יצירתי בלתי ניתן לעצירה וכי היא נתנה לי את הספר המדהים 'Speadboat' של רנטה אדלר וגם כי אני חושד שמבחינתה הכל מתחבר להכל בסינתזה משונה". חוויה מטלטלת וקשה ונפלאה (עבודותיו של שחר סריג)התערוכה הראשונה שראית: "לא הייתי בתערוכות בתור ילד. החוויות שלי היו מול ספרים בעיקר. לראות עבודות של ויליאם קנטריג׳ למשל או ספר צילומים של קודלקה, הזיכרונות היו מלשבת בספריה מול ערימות ספרים. בפינה שקטה ופרטית של גילוי. למצוא שיש דברים מסוימים בעולם. זה תמיד היה עוצמתי יותר מלהיות בתוך חלל מסוים בזמן מסוים. לדעת שדברים קיימים היתה חוויה מטלטלת וקשה ונפלאה. לראות אותם פיסית פחות היה העניין. זה הרגיש כמו סוג של פריוילגיה שלא היתה קיימת. בגלל זה אולי הזיכרון פחות ספציפי ויותר כללי.  איך התחלת לעשות אמנות: "תמיד ציירתי, אבל חשבתי לתקופה מסוימת לפני הרבה שנים שאעשה מוזיקה".מוזיאון/חלל שאתה חולם להציג בו, ולמה: "המשכן בעין חרוד. החלל יפיפה. הוא קרוב ממש למקום שגדלתי בו. יש שם אור מושלם לציור ולא הייתי מודע לקיומו אפילו שגדלתי קרוב. אני גם זקוק לזיכרונות חיוביים מעין חרוד. למדתי שם שנה נוראית בבית ספר". חולם להציג בעין חרוד (עבודותיו של שחר סריג)העצה הכי טוב שקיבלת? "ביום השני ללימודי אמנות, אבנר כץ שלימד רישום נתן נאום קבוע בו הוא אמר בערך 'תעזבו. מי שיכול שיקח את הדברים וילך עכשיו. אל תלמדו אמנות. תחליפו את החוג שלכם'. זה לא היה מעורר השראה אבל לפחות זו הייתה אמירה כנה ביחס לאפשרויות והעתיד". מה אתה שומע בזמן העבודה? "פעם הייתי מכין פלייליסטים ארוכים לפני תערוכות, היום יש לי פחות זמן. אני שומע הרבה מוזיקה. היום למשל שמעתי בזמן העבודה את Arid Anderson, Jill Scott, Elmore James ואת Milkshakes".מהם מקורות ההשראה שלך? "ספרי מיתולוגיה ובעיקר של המזרח הקדום, ספרי חליפות מכתבים, סרטי אנימציה אזוטריים, רומנים גרפיים, מנועי חיפוש, בעיות בריאות ובעיות באופן כללי".על מה אתה עובד עכשיו?"אני עובד על ספר משותף עם קרן כץ שאני מקווה שיצא שנה הבאה, על סדרת רישומים חדשה אבל בעיקר כרגע על התערוכה הנוכחית".ספר על התערוכה בה אתה מציג עכשיו:"התערוכה משלבת בתוכה סידרה של רישומים של אנשים מחזיקים חיות מתות. בפרט יונקים. בפרט ממשפחת החתוליים. מקור ההשראה היא האופן בו אנשים מצלמים את עצמם אוחזים חיות שעכשיו צדו. אלו סצנות שהיה חשוב לי לאסוף ולעבד, ורישום הוא דרך אולי להתמודד עם מידע חזותי. זה גם לאסוף דימויים וגם ללמוד על ההקשר שלהם וגם לנסות להתמודד איתם. העיסוק בציד נוגע בעיני בקשר בין אנשים וחיות וגם בקשר בין תיעוד להשמדה וכל אלו מתחברים למשהו עמוק וקולקטיבי לפחות בעיני". התערוכה "ציד/ שלל" תוצג עד ה-8 באוקטובר במקום לאמנות, תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ