ספנסר טוניק: "ישראל היא בשבילי המקום הכי נהדר במזרח התיכון"

צלם העירום האמריקאי פותח השבוע תערוכה בתל אביב וחושף עבודה חדשה שצולמה לפני מספר ימים בחשאי, בה הוא ממשיך לנסות לעלות את המודעות לסכנה לים המלח

טל אנגלשטיין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל אנגלשטיין, עכבר העיר

"אני מרגיש שהיצירה שלי נהיית יותר סוערת ומעניינת כשהיא מתרחשת בחברה שהיא על קו התפר בין שמרנות לליברליות, כמו ישראל, מקסיקו, בוגוטה", התוודה ספנסר טוניק, בשיחה שנערכה עמו לאחר מסיבת עיתונאים שקיים הצלם הבינלאומי אתמול (שני ה-12 בספטמבר), בגלריית רביעיית פלורנטין. באירוע חשף האמן לראשונה את צילומי העירום שקיים בסוף השבוע האחרון בים המלח. אלה התקיימו תחת מעטה חשאיות כבד, ונראים בהן 15 נשים וגברים כשפלג גופם התחתון מתחת לאדמה, במטרה להמחיש את ההתדרדרות האקולוגית המלווה את ים המלח וסביבתו ואת הסכנה המוחשית שבתופעת הבולענים. העבודה החדשה של טוניק מלווה בתערוכה שתוצג ברביעייה, בין ה-14-28 בספטמבר. "הממשלה לא רוצה שתיירים ידעו על סכנת הבולענים וההעלמות של ים המלח, אז דוחפים את זה מתחת לשטיח", הוא טוען.» מדור אמנות - לכל התערוכות» רביעיית פלורנטין - לכל האירועים» ספנסר טוניק יצלם שוב בישראל? » האמת העירומה: מי אתה ספנסר טוניק?» הכירו את המתפשטים של ספנסר טוניקאם השם ספנסר טוניק נשמע לכם מוכר זה בוודאי כי הצלם כבר ביקר בישראל בעבר. אז, ב-2011, צילם לראשונה בים המלח, בין היתר במטרה להציף לסדר היום הבינלאומי את הסכנות המאיימות על קיומו. כיום, חמש שנים מביקורו הקודם, מביע טוניק את אכזבתו מהטיפול באסון האקולוגי, ומודיע שהמצב לא השתפר אלא נעשה גרוע יותר. "חוף מינרל סגור ובולען ענק בגודל של מגרש כדורסל בלע אותו לחלוטין", הוא אומר בזעזוע, "המצב של החוף הצפוני בים המלח רעוע לחלוטין ואין בכלל גישה אליו". לאחרונה עלה שמו של טוניק במיצג של 100 נשים עירומות שקיים מחוץ לוועידת המפלגה הרפובליקנית במחאה נגד מועמדותו לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ. התמונות החדשות:צולם בחשאי בסופ"ש האחרון. צילומים לצד בולענים (צילום: ספנסר טוניק)כשמגלים את הרקע המשפחתי של ספנסר, לא מפתיע לגלות שמתוך עשרות הפרויקטים שעשה, שכרוכים לרוב בהפקות ענק, ישראל זוכה לביקור שני. "כשאני מצלם אנשים בארץ אני כאילו מצלם את המשפחה שלי", הוא חושף. "ביקרתי בים המלח מאז שהייתי ילד, המשפחה שלי גרה בנתניה, ונאמר לי שוב ושוב מה קורה בים המלח ושהוא עלול להיסגר, זה כאב לי. ים המלח הוא פלא מוחלט, הוא לא עוד אוקיינוס, הוא תופעה מסתורית, רוחנית ומרהיבה". טוניק מספר שמה שמשך אותו מלכתחילה לים המלח עוד ב-2011, הוא השילוב בין הקשר החם שהוא חש כלפי ישראלים והרצון לצלם אותם, לבין התשוקה לקדם אג'נדות סביבתיות חשובות. לטענתו הוא אחד מהאמנים העכשוויים היחידים בעולם שאוהבים את ישראל וטוען שתנועת ה-BDS לא הצליחה לאיים עליו.מה אתה אוהב בעבודה בארץ?"אני אהרג, אעצר או אגורש מהמדינה, אם אנסה לעשות את הצילומים שלי בעזה או בכל מדינה אחרת במזרח התיכון. המקום היחיד במזרח התיכון שבו אני יכול לעשות אמנות עם גוף עירום, ולהיות אמן שמעריך את הגוף כיצירת אמנות - הוא ישראל. אז בשבילי היא המקום הכי נהדר במזרח התיכון. יש פה הרבה אנרגיה צעירה ולאנשים אכפת מחופש ואמנות, המון אנשים רצו להשתתף בצילומים. הרבה ערבים דגמנו בשבילי אבל אני לא יכול לעשות עבודות במדינות ערביות, ומאחר שיש לי ילדים אני לא מעוניין לקחת את הסיכון".על טהרת הגוף העירום. ספנסר טוניק (צילום: מנחה נופה)אבל גם פה הייתה התנגדות מסוימת לעירום."המון מפלגות דתיות ניסו למנוע את זה, אבל בסוף בית המשפט אישר לנו, מה שאומר שלאנשים יחידים בארץ יש הרבה כוח. אפילו אנשים דתיים באופן עמוק רוצים את החופש הזה, שהוא ההפך מכיסוי הגוף והאיום שהוא מהווה, אז זה דואלי בשבילם. ישראל היא אחת המדינות הפתוחות בעולם, הגיעו המון אנשים בשביל להצטלם בים המלח, הייתה המון היענות".יש לנו הרבה בעיות, למה דווקא ים המלח? "מישהו שלח לי מייל מאנגליה כדי להציל את הגירית, ופעיל סביבה אחר רוצה שאעורר מודעות לגבי לווייתנים. כל כך הרבה אנשים יצרו איתי קשר, אבל אני לא רק אמן מחאה. אני עובד על הרעיונות שלי ולפעמים אני לוקח פרויקטים שקשורים לסביבה. למרות שאני לא יכול להתעסק בהכל, אני משתדל ועדיין עושה יותר מרוב האנשים. זאת תחושה מדהימה לעשות עבודות אקטיביסטיות, ככה אני מעביר בין היתר מסר לילדים שלי להתבגר כאנשים אכפתיים".רב עם מקסיקו, חולם על תאילנד השימוש בעירום, בייחוד כשמדובר במקומות פומביים, כבר הוביל את ספנסר לא פעם בתחילת דרכו כצלם בניו יורק למעצר על התערטלות בפומבי. לאחר שהתפרסם הפכו המיצגים שלו לגדולים יותר ויותר, והוא מצא את עצמו בליבו של קונפליקט ציבורי במדינות שונות, בעוד הפרויקטים שלו מותחים את גבולות חופש הביטוי במקומות שבהם העירום מודר."להשיג אישור לצילום במקסיקו היה הכי קשה מבין המקומות שביקרתי בהם", הוא משתף. "היינו צריכים לחכות לשינוי בממשלה, ארבעה ימים אחרי שארגנו את המיצג ואחרי שהזמנו 10,000 איש. ראש הממשלה אמר 'לא', עד שמישהו שכנע אותו לגרום לזה לקרות. רק יום לפני הבנו שאנחנו רשאים להמשיך עם הפרויקט". הוא גם מספר שהוא חולם לצלם באסיה - תאילנד, דרום קוריאה, יפן, או סין, אבל בגלל שהמדינות שם בדרך כלל שמרניות מאוד בכל הקשור לגוף, הוא עוד לא הצליח לממש אותו.ים המלח הוא פלא מוחלט (צילום: ספנסר טוניק)מה סשן הצילום שהכי זכור לך? "כשהייתי בצ'ילה בסנטיאגו ב-2002, היו אלפיים מוחים מול המלון שלי, ונגד העבודה שלי. העבודות שלי הגיעו לבית המשפט העליון והם אישרו לי, אבל עדיין הייתה המון מחאה. חשבתי שיגיעו מעטים להצטלם אבל הגיעו 5,000 איש. זה היה רגע גדול בצ'ילה, ונבחרתי לאיש השנה - מעמד של מדענים או פולטיקאים בדרך כלל. הייתה לי השפעה גדולה על חברה הצ'יליאנית וזה עדיין מהדהד, ואני שמח שהייתה לי את ההזדמנות הזאת. הצ'יליאנים השתמשו בעבודה שלי כדרך להראות לעולם ולעצמם שהם פתוחים וליברלים, בדיוק ברגע בזמן שבו הם רצו להשתחרר מהמדיניות השמרנית של המשטר שלהם".אתה שואב את עיקר ההנאה שלך מהאתגר?"למרות שזה מהנה, זה מאוד מלחיץ וקשה לייצר את העבודה. אני גם רוצה להיות מרוצה וגם לתת לכולם חוויה נעימה. אז לראות את העבודות בסוף הוא החלק הכי מרגש ולראות את מי שמתבונן עליהן בסוף".התערוכה של ספנסר טוניק תוצג בין התאריכים ה-14-28 בספטמבר ברביעיית פלורנטין, תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ