מי עומד מאחורי יצירות האמנות ב"שטיסל"?

את השם אלכס טוביס אתם כנראה לא מכירים, אבל את עבודות האמנות שלו ראיתם בין ידיו של עקיבא (מיכאל אלוני) בסדרה "שטיסל". ראיון עם עולה חדש-ישן, שנקלט בישראל דרך האמנות

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

אלכס טוביס עלה לארץ בגיל 12, וכמו רבים מהעולים מחבר העמים הוא התקשה להשתלב בחברה הישראלית. "למרות שישר התאהבתי בארץ, לא הצלחתי ליצור חברויות חדשות משמעותיות", הוא מספר. "כתוצאה מכך שקעתי לתקופה של בדידות וריקנות. שום דבר לא עניין אותי באמת עד שבאופן מאוד מפתיע התחילו לשדר בערוץ הילדים בערב קולנוע איכותי. דרך הערוץ הזה נחשפתי לבמאי אנדריי טרקובסקי. הקלטתי את הסרטים שלו, ודרך קלטות ה-וידאו הללו התחלתי להתחבר סוף סוף לדירה השכורה שלנו בראשל"צ".

תהליך הקליטה המשונה הזה הוליד לימים תערוכה בשם "קליטה". טוביס, בוגר בצלאל, החליט לעשות מחווה לאב הרוחני הראשון שלו בתחום האמנות. "בתערוכה יוצגו כ-10 ציורי שמן, רובם גדולים, שהקומפוזיציות שלהם מצטטות את הקומפוזיציות שלקוחות מסרטיו של טרקובסקי", מסביר האמן, "וגם עוסקים בנושאים שהוא עסק בהם – מושג הבית, געגוע, חיבור בין העבר להווה, בין חלום למציאות. » קליטה - לכל הפרטים» אמנים צעירים - לכל הכתבות» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבות» סיפורה של עפרה חזה כפי שלא הכרתםבין חלום למציאות. "האב הגיבור" של אלכס טוביס (צילום: אבי אמסלם)מהקנבס לטלוויזיה אם כמה העבודות של טוביס נראות לכם מוכרות, זה אולי בגלל שציוריו הופיעו בסדרה עטורת השבחים "שטיסל", בתור עבודותיו של עקיבא (מיכאל אלוני). "הכל התחיל כשהארט דירקטור של הסדרה, שמרי, ראה את התערוכה הקודמת שלי – 'התיישבות תחילה', שהייתה דווקא תערוכת נופים", מגלה טוביס. "הוא נכנס לאתר שלי וראה שם גם את העבודות הפיגורטיביות, וכנראה התרשם לטובה. אני לא ידעתי במה מדובר כשהם פנו אלי. רק בדיעבד גיליתי שאני חלק ממשהו מאוד רציני, ואני לא מתכוון לגודל, אלא לאיכות של הסדרה. כבר בפגישה הראשונה המפיקה דקלה ברקאי אמרה לי שבסדרה הזאת הם מתכוונים ליצור יצירת אמנות אמיתית, ולא עוד בידור סתמי. אחר כך מיכאל אלוני ומאיה מרון הגיעו לסטודיו שלי לשאול כל מיני שאלות מקצועיות, ומיכאל חזר עוד פעם נוספת, לשיעור ציור של ממש. נוצר בינינו חיבור מהרגע הראשון, הוא אפילו אמר לי שיש בי משהו שמזכיר לו את דמותו של עקיבא". מה חשבת על הסדרה?"הסדרה בעיניי כתובה ממש טוב. היא מצליחה לא ליפול לקלישאות האובר-רומנטיות שהרבה סרטים שעוסקים בציור חוטאים בהן. לכן בשבילי זאת הייתה חוויה מאוד חיובית ואפילו מרגשת. זה היה מדהים שהקולנוע 'הגיע' אליי, כחודש אחרי שהחלטתי על הכיוון של התערוכה הנוכחית, שמתבססת בעצמה על המדיום הקולנועי. הייתה בזה 'השגוחה', כמו שאומרים בדשטיסלד. כשהייתי נער, וראיתי את טרקובסקי, קישלובסקי, ברגמן ופליני חלמתי להיות במאי. רק אחרי כמה שנים גיליתי שבציור אני מצליח לבטא משהו, שקשה לי להסביר אותו, אבל לתחושתי הוא חשוב יותר ממה שהייתי מצליח להעביר דרך הקולנוע. אבל כמובן שזה מעניין אותי לגעת במדיום הזה, אם התוכן הוא תוכן מעניין". מחווה לבמאי הרוסי אנדריי טרקובסקי. "בוא" של אלכס טוביס (צילום: אבי אמסלם)בקצרה על אמנות שם: אלכס טוביסגיל: 38איפה למדת? "בצלאל".היכן אתה עובד? "מצייר בסטודיו שלי בראשל"צ. מלמד בכל מיני מקומות: מכון אבני, מכון טכנולוגי בחולון, מוזיאון ישראל ועוד".ז'אנר: "ציור ריאליסטי, אבל לא היפר-ריאליסטי חלילה". האמן האהוב עליך, ולמה? "יש 50 אמנים אהובים עלי לפחות: ורמייר, באך, ולאסקז, הופר, שוסטקוביץ', מוראנדי, נורשטיין, טרקובסקי, אייטמטוב - תלוי בתקופה, תלוי מי עוזר לי יותר ליצירה שלי או בכלל בחיים. אם כי אולי ורונזה הכי חזק איתי בתקופה האחרונה. הוא צייר ונציאני מהמאה ה-16. הדמויות שלו שרויים תמיד בתוך דרמה אקזיסטנציאליסטית שקטה. הוא לא אומר שום דבר יותר מדי מפורש, הכל בסאבטקסט. הוא נורא יפה, ומאוד טרגי. מזוקק ועמוס. והכי חשוב, הוא ידע שאף אחד לא רואה אותו באמת. בדידות אמרנו?".חולם להציג ברוסיה. "החיזיון" של אלכס טוביס (צילום: אבי אמסלם)התערוכה הראשונה שראית: "מניח שהייתי בן 9-10, כשאמא שלי לקחה אותי לתערוכה של אימפרסיוניסטים אמריקאים במוזיאון פושקין במוסקבה. היה שם ציור של ילד וילדה יושבים על הדשא, בסגנון פיסארו. התבוננתי בציור הזה, וקלטתי שיש בו משהו שהוא הרבה מעבר לדימוי עצמו. משהו שמדבר דרך הנחות מכחול, שילובי צבעים, הגדרת האור. תוכן ברור, אך לא מילולי".איך התחלת לצייר?"תמיד ציירתי פה ושם, אבל לא משהו יוצא דופן. ניסיתי להתקבל ללא הצלחה למגמת האמנות בתיכון. בסוף היה איש אחד, סוג של גורו שלי בזמנו, שכל הזמן עודד אותי לצייר. אחר כך הלכתי ללמוד תקשורת חזותית בבצלאל, ולא אמנות, כי חיפשתי לימודים פרקטיים, ובאמת במחלקה הזו לימדו בזמנו ציירים ממש טובים".  מוזיאון/חלל שאתה חולם להציג בו, ולמה: "הייתי רוצה שהתערוכה הנוכחית תוצג גם במוסקבה, אולי אפילו בביתו של טרקובסקי, אותו רוצים לשפץ ולהפוך למוזיאון". העצה הכי טוב שקיבלת?"לצמצם עיניים כשאני מסתכל, על מנת לקבל פרספקטיבה רחבה יותר". מה אתה שומע בזמן העבודה?"אני משתדל לשבת ולשמוע קלאסי כשאני מגיע לסטודיו בבוקר. זאת עבודה ומדיטציה באותו העת. בזמן העבודה אני יכול להמשיך עם קלאסי, לשמוע ג'אז, רוק אולדיז ישראלי, אמריקאי ורוסי. אבל אם אני צריך להיות ממש מרוכז, אז אני מעדיף שקט".גם פשטות יכולה להיות מעניינת. "המראה" של אלכס טוביס (צילום: אבי אמסלם)מהם מקורות ההשראה שלך?"כל החיים הם מקור השראה. לדעתי, לא רק בשבילי, אלא לכל בן אדם יוצר. טמטום, רוע יכולים להניע ליצירה לא פחות מאשר חוכמה וכשרון. פשטות יכולה להיות יותר מעניינת ממשהו עמוק ומורכב. אבל גם המורכב והחכם הוא מאוד מעניין. כל דבר שמניע חשיבה, משנה מצב רוח, מניע גם בסופו של דבר את היצירה".על מה אתה עובד עכשיו?"זה יענה יותר טוב על השאלה הקודמת דווקא. בהשראת הספר של דיוויד פוסטר וואלאס 'Infinite Jest' בא לי לעשות תערוכה שעוסקת בקבוצת ליגת טניס מאיזה מושב באזור המרכז. אני בעצמי משחק, וחווה כמו רבים אחרים, תהפוכות נפש על המגרש, שהן לגמרי יוצאות מכל פרופורציה. זה משחק שמציב אותי בתוך הבדידות, ומבלבל אותי. אני מתעצבן כשאני מפסיד, ולא נעים לי בפני השחקן השני כשאני מנצח. בקיצור, יש דילמה. וכשיש דילמה, יש מקום ליצירה".

התערוכה "קליטה" תוצג עד ה-8 באוקטובר, בגלריה דן, תל אביב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ