האם נמצא מקום הקרב בין דוד לגוליית?

תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא פותחת צוהר לחיים שהיו בעמק האלה לפני 3000 שנה, וחושפת מידע על העיר בעלת שני השערים הנזכרת בסיפור הקרב בין דוד לגוליית

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

חפירות הרכבת הקלה, הריסת בתים במסגרת תמ"א, בניית המגדלים - שיטוט ברחוב הקרוב למקום מגוריכם יכול להיראות לא פעם כמו ביקור באתר ארכיאולוגי. אלא שבישראל כמו בישראל, לצד אתרי בנייה שרק נראים כמו הריסות מהעבר, שוכנת היסטוריה קדומה, שקבורה טוב-טוב באדמה. ''בין דוד לגוליית - חידת קיאפה'' היא תצוגה חדשה במוזיאון ארצות המקרא הירושלמי, החופרת למקומות רחוקים וזמנים אחרים. התערוכה מציגה בפעם הראשונה לקהל הרחב את הממצאים מהאתר הארכיאולוגי חורבת קיאפה הצופה על עמק האלה. » בין דוד לגוליית - חידת קיאפה - לכל הפרטים‏‏‏» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבות» עכבר ירושלים - המדריך לאירועי התרבות בעיר"ממצאים אלה, שאחדים מהם עוררו עניין רב בעולם האקדמי ובתקשורת, מוצגים בפעם הראשונה, ומעניקים למבקר תחושה שהוא מטייל בעיר הקדומה שהתקיימה לפני כ-3000 שנה", מספר יהודה קפלן, אוצר התערוכה. "התערוכה משחזרת מרכיבים שהיו בעיר הקדומה כמו שער העיר, בתי המגורים, החומה שהקיפה אותה, ומתייחסת לממצאים המרכזיים שהתגלו בה. ממצאים אלה משקפים את אורח חיי התושבים מצד אחד, ומאפשרים לנסות ולהתחקות אחר זהותם ולשחזר את הנסיבות ההיסטוריות שהביאו להקמתה ולחורבנה כמה עשרות שנים לאחר מכן. בנוסף, התערוכה מציגה את הצעת החופרים לזהות את העיר בעלת שני השערים עם 'שעריים המקראית' הנזכרת בסיפור הקרב בין דוד לגוליית שעל פי התיאור המקראי התרחש בעמק באלה בין שוכה לעזקה המצויות בסמוך לחורבת קיאפה". מבט מלמעלה על איזור החפירות (צילום: יח"צ)

לא פשוט לגלות ממצאים חשובים כאלו, במשך שבע עונות, מ- 2007 עד 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנהלת פרופסור יוסי גרפינקל, מהאוניברסיטה העברית. מה המשמעות של הגילויים שמוצגים בתערוכה?"יש כמה משמעויות לממצאים שהתגלו בקיאפה. על סמך בדיקות פחמן 14 תוארך זמנה של העיר לסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס, הזמן שבו על פי התנ"ך פעלו המלכים שאול ודוד, בימי ראשית המלוכה בישראל. אי הימצאותן של עצמות חזירים ומיעוט כלי החרס מטיפוס פלשתי מלמדים כנראה שאין מדובר בעיר פלישתית. חופרי האתר מציעים לראות בחורבת קיאפה עדות להתרחבותה של ממלכת דוד אל מול פלשת, ניסיון שלא עלה יפה בסופו של דבר שכן העיר נחרבה אולי על ידי ממלכת גת הפלשתית השוכנת 12 ק"מ ממערב לאתר.דוגמאות אפשר לראות בשני הממצאים הבאים: תחילה, גלעיני הזיתים המפוחמים שבתוך הקערה נראים לכם אולי חסרי חשיבות, אולם אלה הם במידה רבה הגיבורים האמתיים בסיפורה של חורבת קיאפה. בדיקות פחמן 14 שנערכו על 28 דגימות של גלעיני זיתים העלו כי העיר התקיימה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפנה"ס. תיארוך זה משמעותי משום שעד כה לא התגלו באזור יהודה ערים מבוצרות בשלב כה מוקדם, עד כי נראה שהעיר בחורבת קיאפה מקדימה את זמנה. גילוי מרעיש זה הפך את חורבת קיאפה לאתר מפתח להבנת התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שהתרחשו בזמן ראשית המלוכה בישראל.הדוגמא השניה היא כתובת על גבי הקנקן אשבעל בן בדע. השם בדע אינו מוכר, אולם השם אשבעל מופיע בתנ"ך ברשימת בניו של שאול המלך בספר דברי הימים א'. אשבעל מלך אחרי אביו שנים ספורות עד שנרצח והוא מוכר לנו יותר בשם הגנאי 'איש בשת' שהדביק לו מחבר ספר שמואל, מתוך תפישה השוללת את האל בעל עם שאר אלי כנען. השם אשבעל אינו מעיד בהכרח כי האיש היה כנעני, מאחר שמונח זה, שמשמעו 'אדון', יכול לשמש כתואר כבוד לאל. הימצאותן של הכתובות עשויה ללמד כי בעיר הקדומה ישבו סופרים שעסקו בכתיבת מסמכים ומכתבים, כחלק מפעילות מנהלית ממלכתית".

למעלה: כתובת על גבי הקנקן אשבעל בן בדע; למטה: גלעיני זיתים מפוחמים (מתוך התערוכה)

מה אנחנו יכולים ללמוד על אורח החיים שם? "לדעתי אי אפשר לשלול את ההצעה של החופרים לאור אי הימצאות עצמות החזירים, התרבות החומרית – כלי היומיום, והעובדה שאין שם כמעט קרמיקה פלישתית ופרק הזמן בו העיר הוקמה. על כל זה לא ניתן לשלול את ההצעה של החופרים שמדובר בעיר יהודאית שיכלה להבנות באמת בראשית תקופת המלוכה בימיו של המלך דוד". התערוכה ''בין דוד לגוליית - חידת קיאפה'' תוצג במשך שנה במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ