אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנגה מאחוריך: גיבורות העל של הקומיקס הישראלי

תערוכה חדשה במוזיאון הקומיקס בחולון נותנת במה ליוצרות הקומיקס הישראליות, חוקרת את קיומו של המושג הרווח "נקודת מבט נשית" ובודקת את הקשר בין מין לרעיון ועיפרון

תגובות

מהו קומיקס נשי, מי הן היוצרות שעומדות מאחוריו, והאם מין היוצר משפיע על היצירה? עם שאלות אלה ואחרות יצאה האוצרת ורד גנשרוא למסע בין המינים ובין הקוביות, כדי להבין אחת ולתמיד מהו קומיקס נשי ואיך הוא משתלב ביצירה הישראלית. את תוצאותיו תוכלו לראות בתערוכה "בקיצור ישראלית", המוצגת בימים אלה במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס חולון."אחרי תקופות ארוכות בהן נשלט המדיום כמעט אך ורק על ידי גברים, פורמט הקומיקס אצל יוצרות ישראליות התפתח בעשור האחרון באופן ניכר", מסבירה האוצרת ורד גנשרוא, "כמה פרויקטים ייחודיים וחשובים של קומיקס נשי התקיימו במחצית השנייה של המאה ה-20 בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, ויחד עם השינוי במעמד האישה נתנו לקומיקס הנשי טון, מהות, תוכן ואווירה, מעבר ללגיטימציה ונוכחות". לדבריה של גנשרוא יותר ויותר נשים קוראות ויוצרות קומיקס בעשור האחרון, ומבטאות נקודת מבט נשית עכשווית. "הקומיקס הנשי הנוכחי פורץ גבולות של מיקום, מתרחק מהמיינסטרים הגברי ועוסק בנרטיב האישי", היא מסבירה. » בקיצור ישראלית - לכל הפרטים» צבעים חמים: תערוכות החורף של המוזיאונים» רועי רוזן: להקה מופרעת של איש אחד» מה נמצא מאחורי הסקיצה?גנשרוא, במפתיע, אינה רואה הבדלים בין המינים. "נשים יש כל מיני, וגם גברים, כך שתחום הקומיקס פלורליסטי ולא ניתן לאחד סגנון, צורניות, קומפוזיציה תחת קטגוריה מיגדרית", היא מבארת את עמדתה. בתערוכה התמקדה גנשרוא בקומיקס שצוייר על ידי נשים שגם כותבות לעצמן את התוכן ועוסקות באישי, במקומי, במרחב המיידי סביבן ובזיכרונות ילדות. "מעצם היותן נשים בסביבה הישראלית, הן מבטאות את מה שהן חוות. יש עוד המון יוצרות קומיקס ישראליות שאינן עסוקות בהוויה היומיומית שלהן", היא מסבירה, "כך שגם לא כל יוצרות הקומיקס מתעסקות בתוכן שכזה".  ומה מקומן של הנשים בתחום?"נוצר מצב מעניין מאוד בארץ, שבו הגרפיק-נובל, שהוא אולי ז'אנר שולי בתעשיית הקומיקס במקומות אחרים בעולם, הפך אצלנו לעשייה עיקרית בתחום. יתכן שזה נובע מכך שרוב היוצרות הן בוגרות תואר ראשון או תכנית לימודים עשירה אחרת במחלקות שונות לעיצוב גרפי בארץ. העשייה קיבלה דחיפה לא מתוך השוליים והתת-תרבות, אלא נכחה כתוכן לגיטימי, אינטלקטואלי ונתנה מרחב ביטוי ייחודי לקולות שהיו שקטים עד כה". כמה מהעבודות שיוצגו בתערוכה:אילנה זפרן

"אני מציגה בתערוכה קומיקסים מתוך טור הקומיקס האישי שלי שהתפרסם הרבה שנים ב'עכבר העיר', ומתוך 'הבלוג של רפי וספגטי' שממשיך אותו מאז שהעכבר המודפס הפסיק לצאת. הם משלבים אוטוביוגרפיה ואקטואליה ישראלית. בחלק מהמקרים הם מציגים סיפורים יומיומיים קטנים בהשתתפות המשפחה שלי, שכוללת בת זוג וצמד חתולים דעתני, על רקע המציאות הישראלית, ובמקרים אחרים המציאות הישראלית תופסת את מרכז הבמה. בניגוד לעולם הקריקטורה הישראלי שהוא מאוד גברי, עולם הקומיקס הישראלי הקטנטן יותר מאוזן, אולי בגלל שהקומיקס פה יותר אלטרנטיבי וכמעט ולא מתכתב עם מסורת הסופר גיבורים הקלאסית, ושניים מהיוצרים הכי מצליחים, מוצלחים ואינטליגנטיים בו - הן נשים: רותו ודניאלה לונדון דקל, כך שאני מרגישה בו נוח למדי. באופן טבעי נקודת המבט שלי בו נשית, פמיניסטית, לסבית, אבל לא פחות מזה ישראלית ואנושית-חתולית".נקודת מבט נשית ופמיניסטית. איור: אילנה זפרןיערה עשת

"העבודות שאני מציגה הן חלק מפרויקט גדול שמתייחס לחגים, פסטיבלים וימים מיוחדים מכל רחבי העולם, בפרספקטיבה של כל מי שאני: ישראלית, יהודייה, מהגרת, קיבוצניקית בעברי, אמא, בנאדם שיש לו משקפיים, חובבת ספריות, שומעת מוסיקה, וגם אישה. הקומיקס בשבילי הוא  מדיה לספר סיפור. אני לא חושבת שאני קומיקסאית, אני יותר מאיירת שמשתמשת, לעיתים בפורמט של קומיקס. העבודות המוצגות נוצרו בשל הריחוק מישראל, לצד מפגש עם תרבות שונה ומנהגים אחרים, נוסטלגיה וחוויות אישיות". נוסטלגיה וחוויות אישיות. איור של יערה עשתדורית מאיה גור

"אני מאיירת כותבת ויוצרת ספרי קומיקס, ועבודותיי נבחרו להיות מוצגות במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. קיבלתי את הקרדיט שלי בתור יוצרת לא בשל היותי אישה. לקוחות בארץ ומחו"ל פונים אליי לא כי הם מחפשים אמנית אישה, אלא בגלל שהם אוהבים את העבודות שלי. להיות יוצרת קומיקס בישראל או בכל מקום אחר בעולם זה דבר נפלא, כי מתעסקים בתוכן ולא בשטויות שמסביב".להתעסק רק בתוכן. איור: דורית מאיה גור בתיה קולטון

"המציאות היא הגרעין לפנטזיה, בכל סיפור אני נשענת על המציאות, אף פעם אני לא ממציאה. הקומיקסים שלי הם על המקום שבו אני חיה, המשפחה שלי, החינוך שלי, התקופה שבה אני חיה והנושאים שמעסיקים ומעניינים אותי. המציאות חזקה מכל דמיון".המציאות חזקה מכל דמיון. איור: בתיה קולטוןאורית עריף

"אני מציגה בתערוכה שתי עבודות: 'מי אוהב את השבת' - קומיקס המבוסס על גרעין ביוגרפי. הסיפור מבקש לבדוק את העניין הזה של אהבה שאינה תלויה בדבר בין הורה לילדו, תוך שימוש בסיפור מסגרת שיכול להתרחש רק בישראל. העבודה הנוספת היא 'השכבה' - קומיקס ביוגרפי בו אני מספרת לבתי את זכרונותי מימי הלינה המשותפת בקיבוץ שגדלתי בו. לגבי היותי אישה, אני בקושי מבינה מה זה 'להיות אישה' באופן כללי, אז בעולם הקומיקס?! אין לזה כל משמעות".אהבה שאינה תלויה בדבר. איור: אורית עריףרחלי שלו

"זכות גדולה נפלה בחלקי לקבל את הבמה ליצור טור קומיקס אישי על בסיס שבועי. האתגר העצום והסיפוק בשילוב האיור והכתיבה וקבלת הפידבקים מהקוראים הוא עצום. אני מרגישה שאנשים מכל המינים, הגילאים והמגזרים צמאים לקומיקס ישראלי".אהבה לקומיקס. איור: רחלי שלוהתערוכה "בקיצור ישראלית" תוצג עד ה-27 באוגוסט במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס חולון.

*#