מה נמצא מאחורי הסקיצה?

השראה, רעיון וכלי כתיבה, הם חלק בלתי נפרד מיצירתו של אמן, אבל לא רק. תערוכה חדשה במוזיאון הרצליה מביאה כבוד לדבר שבלעדיו שולחן של אמן לא שלם - הסקיצה

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנחה נופה, עכבר העיר

אנחנו רואים את עבודתיהם על קירות המוזיאונים, מבריקות ומוארות בתאורה זוהרת, אבל מה מתחבא מאחורי היצירה? איפה כל השרבוטים שנעשו לפני ומהיכן הם באו? "מחברות פתוחות" היא תערוכה חדשה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, שפותחת צוהר לתהליך שקורה במחברת הסקיצות. "הרעיון לתערוכה בא מהעבודה שלי במחברות רישום", מספרת אורלי מיברג, אוצרת התערוכה שגם מציגה בה. "בתקופה האחרונה עשיתי לעצמי תרגיל בו כל יום עבודה בסטודיו מתחיל בשעה של רישומי דיו במחברת, דבר שלפעמים גולש לחצי יום. חשבתי שיהיה מענין לבדוק עם אמנים אחרים האם גם הם מנהלים מחברות, ואם כן, באיזו תדירות".מיברג לא רצתה רק למצוא ניצוצות של השראה מדפי הסקיצות של האמנים, אלא לגלות סימנים של עבודה יומיומית, ולפעמים אפילו שטותית. "מלבד חיבתי היתרה למחברות אמן, אני מוצאת בהן אתר התרחשות מעניין שלא זוכה למספיק חשיפה", היא מסבירה. » מחברות פתוחות - לכל הפרטים אתר התרחשות שונה. "מחברות פתוחות" (למעלה: עבודה של תמה גורן; למטה: עבודתה של מרב קמל)עולם סגור

עם סקרנות גדולה פנתה מיברג לאמנים בשביל לנסות ולקבל הצצה לעולמם. "האמנים שמשתתפים בתערוכה ניאותו להזמנה בשמחה", אומרת מיברג. "לא נתקלתי בגילויי חשש מחשיפת יתר, להיפך. רובם סיפרו שהיו מאוד רוצים להציג את המחברות, אבל אין להם איפה להציג אותם. ואז התחיל תהליך הסלקציה: בחלק מן המחברות מצאתי חומרים אינטימיים ודיאלוגים פנימיים - כאלה שלא מבקשים בהכרח להיחשף, ולכן נעשתה עריכה משותפת עם האמנים ודפים שלא רצינו לגלות נשארו סגורים". איך התרחש התהליך בפועל?"לאחר בחירת הסקיצות, האמנים התבקשו בנוסף למחברות, לצלם את עצמם בטלפון נייד שהם מדברים על העבודה במחברת ומהי בשבילם. דווקא בחלק הזה היתה בעיה, והתחושה היתה שחשיפה מן הסוג הזה פחות נוחה. הגילוי של הפנים והקול הוא דבר שאמנים פלסטים לא מורגלים בו, ולכן חלק מהאמנים בחרו בשיטות מקוריות שעוקפות את חשיפת זהותם. כל הקטעים אוגדו לסרטון אחד המהווה 'פסקול וידוי' שקט לדפים המוצגים". פסקול שקט. "מחברות פתוחות" (למעלה: עבודתה של שלומית אלטמן; למטה: עבודתה של גליה פסטרנק)

למה מחברת, למה לא דף יחיד?"זמינות המחברת  ומחירה הזול, מבקשת יחס פחות מחייב בגישה הכללית, כך שאפשר לחשוב שהיא לא נלקחת ברצינות יתרה. התהליך שעבר על כל אחד במחברת הוא אחר. יש אמנים שהמחברת בשבילם היא ספר שלם, שמדף לדף מתקיים רצף שיוצר סיפור. אחרים רושמים בה בכפייתיות ללא כל סדר ליניארי, רק כדי להבין משהו. המחברת מבטלת במובן מסוים את שאלת העבודה הגמורה". ואצלך?"בתהליך העבודה שלי במחברת דווקא היה משהו אוטומטי: גם המהלך החזרתי של אותו דימוי שוב ושוב, וגם השימוש באותו המדיום של דיו על נייר. בסופו של כל סאשן, כמו אחרי תרגול ספורטיבי, הגעתי למצב של קלות תנועה של המכחול על הנייר".ללא גבולות. "מחברות פתוחות" (למעלה: עבודתה של זויה צ'רקסקי; למטה: עבודה של עמית קבסה)התערוכה "מחברות פתוחות" תוצג עד ה-30 באפריל במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ