אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הקשר בין אנדי וורהול לטרטקובר?

בימים בהם היה לנו ערוץ אחד בטלוויזיה והרדיו שידר בעיקר מוזיקה של הביטלס, התפתחה אמנות הארט פופ האמריקאית מעבר לים והשפיעה רבות גם על אמני ארצנו. תערוכה חדשה סוקרת את ההשפעות והחיבורים בין שתי האסכולות

תגובות

אנדי וורהול הוא אחד האמנים המוכרים במאה ה-20, ומראשוני היוצרים שטשטשו את הגבולות בין מוצרים תעשייתיים לאמנות. "חווית הפופ והתשובה הישראלית" היא תערוכה חדשה במוזיאון חיפה לאמנות, המצביעה על הקשר החזק בין עבודתיו של וורהול וחבריו לאמנות הפופ לבין אמני ישראל בשנות ה-60. "בעיניי, אי אפשר להבין את האמנות הישראלית היום בלי המהפכה שבמסגרתה התרבות הפופולרית, תקשורת ההמונים, עולם הפרסום והחפצים מן הסביבה החזותית הקרובה של האדם הפכו למקורות ההשראה של האמנות", מסבירה אוצרת התערוכה, סבטלנה ריינגולד. "התערוכה חוזרת לשורשים של השינוי המשמעותי הזה, כתקופה שלמעשה בישרה את עידן הפוסט-מודרניזם".  ריינגולד מתכוונת בדבריה לימים שלאחר מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום הכיפורים, בה הטלוויזיה החלה להשפיע על התרבות המקומית וכולנו צפינו וניזונו מהערוץ הראשון. "תקשורת ההמונים הגבירה את השפעת התרבות האמריקנית על התרבות הישראלית. המציאות הישראלית הסוערת וההשפעות של התרבות האמריקנית משתקפות באופן מגוון באמנות שנוצרה בארץ באותה תקופה בהשפעת אמנות הפופ" היא מבארת.  » חווית הפופ והתשובה הישראלית - לכל הפרטיםמצא את ההבדלים. מימין: "קפה, תה", כרזה מ- 1985 של דוד טרטקובר; משמאל: "המרק של קמפבל II" מ-1969 של אנדי וורהולאמריקניזציה בצבעים

רבים הם הביטויים בהם ניתן לראות את השפעת אמנות הפופ על יצירות האמנים הארצישראלים, אך מקורותיה בשימוש בקולאז'. "הקולאז' שיקף את ההופעה של הרוח הפוסט-מודרנית, שניפצה את הסיפור ההגמוני האחיד ודיברה בשפה של ניגודים וסתירות. למעשה מדובר בסממן המובהק ביותר של תקופה זו באמנות בישראל", מסבירה ריינגולד.לדידה, השפעתו של וורהול ניכרת בעבודות ארצישראליות למהדרין. "השפעת אמנות הפופ האמריקנית באה לידי ביטוי אצל אמנים דוגמת מיכאל דרוקס, שעשו שימוש בדימויים טלוויזיוניים",מדגימה ריינגולד. "גם בקולאז'ים של יאיר גרבוז ניתן לראות שימוש בעיתונים ובגודש דמויות המופיעות גם בתקשורת, בדומה לרבים מאמני הפופ האמריקנים. זאת לצד שימוש בצבעי יסוד, שנועדו להדגיש את שטיחות המצע ואת ההימנעות ממצבים אשלייתיים במרחב הציור, בהשפעת המינימליזם והפופ ארט".ארבעת המופלאים. מימין: "הביטלס על גג העולם בפעם הראשונה" של ערן שקין מ-2014; משמאל: "ביטלס", של אנדי ווהול מ-1980את רואה גם כיום מגמה של חזרה אחורה לאמנות הפופ ארט? "באופן עקרוני, באמנות העכשווית אנחנו רואים ניכוס של מרכיבים מזרמים אמנותיים שונים שפעלו בעשורים הקודמים ולכל אורך המאה ה-20. לא מדובר בחזרה, אלא בשימוש מחודש בהקשרים חדשים. הדבר הזה נכון גם ביחס לאמנות הפופ, ואפשר להבין את הסיבה לכך. אנחנו חיים כיום בחברה שהיא הרבה יותר צרכנית בהשוואה לשנות השישים, בהן הופיעה וצמחה אמנות הפופ.

ומה באשר לקשר האהבה-שנאה בין ז'אנר האמנות הזה לבין תרבות הצריכה? האם הוא נותר כשהיה?"הנבואה של אנדי וורהול התגשמה מעבר לכל המצופה, בממדים קיצוניים. אנחנו חיים בחברה היפר-צרכנית ולכן אפשר לראות באמנות אינסוף ביטויים המשקפים את תרבות הצריכה, את שפת הפרסום והטלוויזיה, את עולם הקומיקס והאנימציה הממוחשבת, וכן את השטיחיות של הצבע התעשייתי והדיגיטלי. אפשר לראות ביטויים שונים של מגמות אלו בתערוכות היחיד של דוד טרטקובר, גרי גולדשטין, ערן שקין ואחרים". האיש שבקיר. מימין: "ללא שם", עבודה של מיכאל דרוקס משנות ה-70; משמאל: "דיוקן עצמי" של אנדי וורהול מ-1967התערוכה "חווית הפופ והתשובה הישראלית" תוצג עד ה-1 במאי במוזיאון חיפה לאמנות.

*#