ג'יימס סניידר: "אנחנו רואים בעצמנו המוזיאון הישראלי לעם בישראל"

מנכ"ל מוזיאון ישראל לא יודע עדיין איך ישפיע גל הטרור על פעילות המוסד, אבל בוטח בקהל שימשיך לחפש את השקט ביצירות. בינתיים הוא מגלה מה המוזיאון מכין לנו בהמשך השנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

השבוע הושקו חמש תערוכות חדשות במוזיאון ישראל, כשעל פי ההודעה לעיתונות מדובר בתחילת החצי השני של חגיגות שנת היובל. אולם, ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון מעדיף להגדיר זאת כ"פרק שני. אני רואה את ממש כספר", הוא מסביר, "כאשר התערוכה של 'קיצור תולדות האנושות' היא חוט השדרה שלו, מכיוון שהיא מתקשרת למנדט החשוב היותר של המוזיאון, שהוא להתמודד עם חומר תרבותי מהעבר העתיק עד ההווה, לצד התייחסות לחוד החנית של האמנות המודרנית כיום".גולת הכותרת במקבץ התערוכות הקרוב היא "לילה יורד על ברלין: יצירות מופת מהגלריה הלאומית בברלין 1945-1905". 50 יצירות מופת של ציור ופיסול בסגנון אקספרסיוניזם אוונגרדי המגיעים מהגלריה הלאומית בברלין. "אני חייב לומר שבגלל שהשנה מציינים גם 50 שנה לקשרי ישראל-גרמניה, הם רצו מאוד לעשות פרויקט תרבותי רציני בין ישראל וגרמניה בישראל וספציפית בירושלים", מציין סניידר, "בשל הרצון העז שלהם הם אפשרו לנו ללוות 50 מהעבודות החזקות ביותר בתערוכה של אמנות אקספרסיוניסטית מהמחצית הראשונה של המאה העשרים". אלה יצירות שהשפיעו גם במידה רבה עם אמנות ישראליות."בהחלט. במלחמת העולם השנייה האמנים האלה התפזרו בכל העולם והגיעו גם לפלשתינה, והאמנות הזו הפכה להיות הבסיס של השפה הוויזואלית של מה שיהפוך להיות מודרניזם בישראל. לא רק בתחומים של ציור ופיסול. כשמתבוננים בעבודות האלה, מבינים מה היווה את ההשראה של כל מה שיהפוך להיות תרבות מודרנית ויזואלית כאן בישראל. מה שמוביל אותי לתערוכה השנייה".דמוקרטיה ואנטי-דמוקרטיה. עבודה של סוזן הפונה, מתוך "גוף ראשון רבים""דפוסים משתנים"?"בדיוק. זו תערוכה שמציגה עבודות של שלושה טופוגרפיים גרמניים: משה שפיצר, פרנציסקה ברוך והנרי פרידלנדר, שהגיעו לכאן בשנות ה־30 המאוחרות של המאה הקודמת וממש המציאו את הטיפוגרפיה המודרנית של השפה העברית. כשחושבים על זה, הדיסציפלינה שהיתה זקוקה לאסתטיקה חדשה בתקופה הזו היא בתחום העיצוב הגרפי. שלושת המעצבים האלה לא רק יצרו את החזון הטיפוגרפי של העברית, כמו הכותרת של עיתון "הארץ" או איך יראו ספרים בישראל המודרנית, הם ממש יצרו את כל האימג'ים הגרפיים לישראל החדשה". וזה מתקשר גם לאקספרסיוניזם הגרמני של אותה תקופה."התערוכות ממש מתקשרות זו עם זו והן מוצבות אחת ליד השנייה בגלריה. בכלל, תערוכה עם עומק כזה של מחקר היסטוריה של טיפוגרפיה זה משהו בלתי רגיל וזה מאוד מלהיב אותנו כי זה מחקר מאוד מקורי". התערוכה השלישית המשלימה את התמונה היא "דירר וחברים: הדפסים מהרנסנס הגרמני". תערוכה הסוקרת את יצירתו של אלברכט דירר, מהאמנים החשובים ביותר ברנסנס הגרמני, המתמקדת בעיקר בחיתוכי העץ והתחריטים של האמן."שלושת התערוכות מתחברות זו לזו, וניתן דרכן לעקוב אחר תהליך שהביא אותנו לאסתטיקה עכשווית", אומר סניידר, "לכן הן משמעותיות לשנת היובל. מעבר להן יש את שתי התערוכות האחרות, הלוקחות אותנו לשנה ה־51. האחת היא תערוכה של מאן ריי, 'משוואות אנושיות'. המוזיאון היה אחד מהגופים שבנו את התערוכה, שנדדה בכל העולם והתחנה האחרונה שלה היא כאן. זה מהווה אמירה על המעמד של המוזיאון שלנו בתוך עולם האמנות המודרנית".מה לגבי התערוכה השנייה או החמישית?"התערוכה 'גוף ראשון רבים' משלבת רכישות חדשות של יצירות שלנו מרחבי העולם, העוסקות בתחומים של דמוקרטיה ואנטי-דמוקרטיה. זה מתקשר ליום ההולדת של המוזיאון, שהיה ב־11 במאי, והרעיון אז היה שכל מי שרוצה לבוא יכול לעשות זאת ללא תשלום, כי רצינו לחגוג את החזון של טדי למוזיאון, שיהיה עבור כולם. היו 12,500 אורחים, ייצוג של אנשים מכל ישראל. 'גוף ראשון רבים' משקף במובן מסוים את המנדט שלנו, כשאנו נעים לעבר העתיד, וזה להמשיך את הפעילות שלנו בתחום האמנות המודרנית, עבור כולם". מאמין בקהל שימשיך לבוא. גיימס סניידר (צילום: אלי פוזנר)איך גל הטרור הנוכחי משפיע עליכם?"עדיין מעט מוקדם כדי לדעת. כמובן שזה משפיע פסיכולוגית. אבל כל הרעיון של המוזיאון, ואנו יודעים זאת לצערנו מאירועי האלימות מהעבר, שהוא מהווה מעין נווה מדבר של יופי ושלווה. כשהמצב הופך מאתגר שם בחוץ, במובן מסוים, אנחנו מקום מפלט עבור אנשים. באופן מפתיע דווקא בתקופות כאלה מקומיים מגיעים אלינו יותר. כי אנשים באים לכאן כדי לחוש את הביטחון והרוגע, במקום שכל כולו קשור ליופי ושלווה. זה מזין את הנשמה. דווקא כשהמצב הוא חסר מנוחה אנו נהיים חשובים יותר עבור הקהל המקומי".ואם כבר הזכרנו דמוקרטיה, המוזיאון נפתח בשנים האחרונות לקהלים חדשים?"במשך השנים האחרונות עשינו כמה תערוכות שהביאו קהלים חדשים. למשל, כשעשינו תערוכה על העולם החסידי, מהקהילה החסידית החלו לבוא למוזיאון, והם ממשיכים לבוא. כרגע עם האתגרים באזור והירידה בתיירות חוץ אנחנו מפסידים חלק מהקהלים, אבל אנו רואים שהקהל המקומי שלנו גדול יותר, וזו הרגשה נפלאה כי אנחנו רואים בעצמנו המוזיאון הישראלי לעם בישראל".בהקשר לתוכניות לטווח הרחוק יותר, במוזיאון ישראל מתכוונים בפברואר הקרוב לפתוח את התערוכה "פרעה בכנען", שתעסוק ב־800 שנות השלטון המצרי בארץ. "זה מתקשר לתעורכה של הורדוס", אומר סניידר, "שהיתה לא רק הצגה ארכיאולוגית של דמות שלא נחקרה לפני כן במוזיאון, אלא גם היתה הזדמנות להתבוננות על הרעיון של השפעה אימפריאליסטית על אזור פרובינציאלי, שאפשר לתרבות המקומית לפרוח בתנאים שלה".

לציון 50 שנים לקשרי ישראל-גרמניה. מתוך התערוכה "לילה יורד על ברלין"

מה צפוי בתערוכה של "פרעה בכנען"?"היא למעשה תעסוק בפרק ההיסטורי שרוב האנשים לא מודעים אליו. אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים, המצרים באו אחריהם ושלטו בכנען כמעט 800 שנה. אנחנו נעסוק בשילוב של ריטואלים דתיים ואסתטיקה מקומית שנוצרה ששילבה בין התרבות הכנענית והמצרית באותה תקופה, זה משהו שלא נחקר לפני כן. אנו מתבוננים בדוגמה העתיקה הזו של פריחה של שילוב של שתי תרבויות. זה משהו שיש לו משמעות רבה כיום". שילוב התרבויות בתערוכה יתקשר לשילוב התרבויות שהיה בתערוכה על הורדוס?"כן, זה מתקשר לתמה רחבה של שילוב תרבויות, וזה מרגש. זה לוקח אותנו לשנה הראשונה של המחצית הבאה בשנת המאה שלנו, עם מסר של שילוב תרבויות וכמה זה יכול להפרות את שתי התרבויות גם יחד. בעיני, מסר חשוב בימים אלה".

כרטיס ביקור שם: ג'יימס סניידרגיל: 63מקום לידה: פיטסבורג, פנסלבניה שבארצות הבריתמקום מגורים: טלביה תפקיד מנכ"ל: מוזיאון ישראל» מוזיאון ישראל - לכל הפרטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ