אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצאים מהמסגרת: הכירו את הקומיקסאים הצעירים המסקרנים‎

מתגעגעים ל'זבנג' הנוסטלגי? עדיין שומרים חוברות של 'טין טין'? הגיע הזמן שתפנו מקום על המדף לדור הבא של הקומיקס הישראלי. ראיון עם היוצרים הכי מוכשרים בתחום

תגובות

מי אני: "דניאל עדן, בת 28, מאיירת ומעצבת דמויות ואנימטורית".כמה זמן את בעסקי הקומיקס? "אני מאיירת בערך שנתיים, ומה שהכניס אותי לעולם הזה היה סרטי אנימציה וגם קומיקסאים ומאיירים שאני מאוד אוהבת, כמו תומר ואסף חנוכה".קומיקס שהשפיע עליך? "המשמעותי עבורי ביותר הוא פרספוליס. מאוד אהבתי את הסיפור ביחד עם העיצובים הפשוטים, וגם את הזרימה שלו".תוכניות לעתיד: "להוציא חוברת קומיקס, להפיץ את החנות שלי באינטרנט ובכללי, שאנשים יהנו מהאיורים שלי".עבודה של דניאל עדןגל פרס מי אני: "עתודאית בת 19".כמה זמן את בעסקי הקומיקס? "מזה כחצי שנה אני מנהלת דף תחת השם 'קליפות אגוזים' בפייסבוק, לשם אני מעלה את רוב הקומיקסים שלי. בנוסף אני מכינה קומיקסים עבור IGN ישראל. מאז ומתמיד איירתי קומיקס, אפילו עוד לפני שידעתי שככה קוראים לזה. הייתי ממלאת מחברות שלמות בדמויות שונות, שחלקן הן השראה מסדרות מצוירות ואת חלקן האחר המצאתי. זה היה התחביב הכי גדול שלי ובעקבותיו תמיד רציתי להיות מאיירת. רציתי לגרום לאנשים להסתכל על העבודות שלי ולהרגיש שזה העלה להם חיוך על הפנים"."הפעם הראשונה שיצרתי קומיקס 'מסודר', היה ב-2013 בתחרות ציור קומיקס של המגזין 'זבנג!'. לא לקחתי את העניין ברצינות מדי כי התחרות הייתה גדולה ולכן לא האמנתי שאזכה, אבל להפתעתי הרבה זכיתי. בעקבות הזכייה התחלתי להכין קומיקסים למגזין. במשך עבודתי קיבלתי פידבקים חיוביים שרק דרבנו אותי להמשיך לצייר. במסגרת לימודים כעתודאית נאלצתי להפסיק להכין קומיקסים למגזין מחוסר זמן.  עם זאת, הרצון לאייר היה חזק ולכן החלטתי לפתוח עמוד פייסבוק בו אני מעלה מדי פעם קומיקסים קצרים בשחור-לבן על כל מיני דברים ואירועים שאני מוצאת מצחיקים בחיי היומיום שלי".קומיקס שהשפיע עליך? "בילדותי הושפעתי רבות מציורים של אורי פינק. באותה תקופה לא היו הרבה קומיקסים ישראליים וזה היה מאוד נחמד לקרוא סיפורים קצרים ומצחיקים בעברית פשוטה ומוכרת. אם זאת ,ככל שהתבגרתי נחשפתי לקומיקסים מסוג אחר שהותירו עלי רושם, השפיעו ועיצבו אותי כמאיירת. אלו לא קומיקס של אנשים מוכרים ומפורסמים, אלה כאלו שאוירו על ידי חובבנים כמוני, שפשוט עושים את מה שהם אוהבים, ומשתמשים באיור כדרך לביטוי עצמי באינטרנט".

תוכניות לעתיד: "אין לי הרבה תוכניות לעתיד, בימים אלו אני עומדת להוציא חוברת קומיקס ראשונה (אחרי עידוד רב של מאיירים אחרים), עם קומיקסים הומוריסטים בעיקר. וכמובן אמשיך לתפעל את העמוד שלי. החלום הגדול שלי הוא להיות אנימטורית, אבל אני יודעת שזה לא יהיה קל להגיע לשם, אם בכלל, אז בינתיים אני מתחילה בקטן, ואראה לאן אצליח להגיע".עבודה של גל פרסניר לוי מי אני: "אדריכל, מאייר ומעצב".

כמה זמן אתה בעסקי הקומיקס? "התחלתי בגיל שש כשציירתי את לייונל מחתולי הרעם. באופן מקצועי הוצאתי את הספר "Outskirts of VIsion", המורכב מאיורים שאספתי במסגרת לימודי אדריכלות, וחיברתי בקו עלילתי. זה לקח לי ארבע שנים כי עבדתי בעיקר בערבים וסופי שבוע".קומיקס שהשפיע עליך? "ניל גיימן יצר את סנדמן ומהקולנוע - כל מה שטרי גיליאם עושה".תוכניות לעתיד: "אני עובד כרגע על הספר השני בסדרה. עד עכשיו כתבתי קומיקס על ארכיטקטורה, ובעתיד אני מקווה גם לתכנן ארכיטקטורה לפי קומיקס".עטיפת הספר Outskirts of VIsionניר שחרור מי אני: "ניר שחרור, או ני"ש בקיצור. מאז שאני זוכר את עצמי, ואפילו לפני הגן, אני מצייר. לקח זמן עד שזה התגבש וכמה שנים טובות עד שהיה אפשר לקרוא לזה קומיקס, אבל מאז ומתמיד ציירתי".כמה זמן אתה בעסקי הקומיקס? "בערך בגיל 14 יצרתי חוברות קומיקס עצמאיות עם חבר, היינו מדפיסים את מה שציירנו במכונת צילום ומשדכים. בהתחלה מכרנו מחוץ לשבוע הספר ובהמשך היה לנו דוכן בפסטיבל הקומיקס השנתי, שבו מכרנו ואנחנו עדיין מוכרים את החוברות. עם הזמן החוברות שלנו השתפרו והתחלנו להדפיס בבית דפוס ביחד עם עוד שני חברים, וכיום אנחנו מוציאים חוברת כל שנה בשם ב"ה. התחנה המשמעותית השנייה היא עמוד הקומיקס שלי, שהתחיל בתור דף פורטפוליו והפך לקומיקס יומי שהתפתח וגדל הרבה יותר ממה שחשבתי שיקרה". קומיקס שהשפיע עליך? "כמו כל ילד בישראל פחות או יותר הייתי קורא בעיקר זבנג, ולפעמים הייתי מעתיק מהקומיקס בשביל להתאמן. קראתי גם את טין טין בעברית וגם משם לקחתי השראה בהתחלה, אבל כנראה שהדבר שהכי השפיע עלי היה משחק המחשב 'פיפוש' - קווסט ישראלי עם הומור משוגע ומתוחכם שגם סגנון הציור שלי וגם ההומור הושפעו ממנו הרבה. אני שואב הרבה השראה מכל מיני קומיקסים שאני קורא היום, כמו 'לינור' ו'סקוט פילגרם', וגם מאחד היוצרים האהובים עלי בישראל - אסף חנוכה".תוכניות לעתיד: "התחנה המשמעותית הבאה היא ספר ראשון לקרטוניש, אוסף של הטובים ביותר וגם המון דברים חדשים שיצא מתישהו השנה".

עבודה של ניר שחרורמתן רוב מי אני: "בת 29, נשואה לאופיר ואמא לגולן. מתגוררת עם משפחתי בקיבוץ הגושרים שבגליל העליון, מאיירת ואנימטורית עצמאית, בוגרת מכללת תל חי".

כמה זמן את בעסקי הקומיקס? "תמיד הייתה לי אהבה לקומיקס והקריקטורות הישראליות. לאחר סיום לימודי האנימציה, התחלתי לעסוק בתחום ולהתמקצע בין השאר ב'סטוריבורד'. ברגע שהצלחתי לגעת באנשים עם הסיפורים שלי, כבר היה קשה לעצור. ועכשיו, במקום לרשום סטטוסים על חיי האישיים בפייסבוק, אני מאיירת מדי פעם קומיקס קצר והומוריסטי, שמאפשר לי להתבטא בצורה שהכי נוחה לי, דרך האיור".קומיקס שהשפיע עליך: "בתור נערה הייתי מכורה קשות לספרי הקומיקס 'זבנג' של אורי פינק".

תוכניות לעתיד: "בעתיד, אשמח מאוד לקחת חלק ביצירת פיצ'ר אנימטיבי או משחק מחשב מעניין".עבודה של מתן רובאורטל אברהם

מי אני: "מעצבת גרפית וקומיקסאית. למדתי תקשורת חזותית בויצו חיפה".כמה זמן את בעסקי הקומיקס? הקומיקסים הראשונים שיצרתי היו חיקויים של 'זבנג', כאשר יותר מאוחר התקדמתי לפיתוח דמויות מקוריות. ב-2009, התחלתי להעלות על הכתב כל מיני דברים שמבאסים אותי ולקדם אותם בדף הפייסבוק שלי (החיים המסריחים שלי) ולאט לאט התחילו להיות לי יותר ויותר קוראים. כיום אני מפרסמת את הקומיקס באינטרנט ומדי שנה מוציאה חוברות מודפסות לכבוד פסטיבל הקומיקס".קומיקס שהשפיע עליך: "הקומיקסים של ליז פרינס וג׳פרי בראון, שהם כמו יומנים של דמויות די לוזריות שמנסות להבין את העולם". תוכניות לעתיד: "כל מה שקשור בלאייר, לכתוב או לאייר ולכתוב".

עבודה של אורטל אברהם

אריאל פולינג'ר מי אני: "מי אני? זאת חתיכת שאלה לשאול, שבדרך כלל אני אוהבת לענות עליה אחרי בירה או ג'וינט. בעיקרון אני אריאל פולינג'ר, מתגוררת בירושלים עקב הלימודים שלי במחלקה לאמנויות המסך ואנימציה בבצלאל. בזמני הפנוי אני אוהבת לבלות בפאבים בעיר ולשתות בירות ישראליות. הקומיקס שלי, 'חוכמת שיכורים' נולד בעקבות ערב שבו הייתי דיי מבושמת בפאב קטן בגבעה הצרפתית. הברמן אמר לי 'את צריכה לעשות קומיקס' ואני הייתי כזה 'דוד, אתה צודק ואקרא לזה 'חוכמת שיכורים', כי אני שיכורה והבחור ליד קורא חכמת הבייגלה' - וכך נולד לו הקומיקס".כמה זמן את בעסקי הקומיקס? "מאז שאני קטנה. תמיד אהבתי לצייר קומיקס, זה עזר לי להתמודד עם החיים. בעזרתו התנקמתי במורים שלי שעיצבנו אותי באותו השבוע, 'הרגתי' אנשים רעים כמו הילד של השכן שהיה מציק לי ויותר מאוחר בתיכון עשיתי קומיקס על חיי כמתבגרת. דרך הקומיקס של זבנג, שההורים קנו לי כשהייתי בת שמונה, גיליתי שאפשר לספר סיפור שלם דרך תמונות וציורים".קומיקס שהשפיע עליך: "לינור של רומן דיג'רס (Lenore- roman dirg's) וגם הגראפיק נובל (רומן מצוייר) בלאנקטס של קרייג תופסון (Blankets- craig Thompson). הקומיקס של רומן לינור הוכיח לי שיש קומיקס אלטרנטיבי שהוא לא מארוול או דיסי ולא מתעסק בגיבורי על. הקומיקס הזה מספר את סיפורה של ילדה שנפטרה ועל ההרפתקאות המוזרות והגרוטסקיות שהיא עוברת. הגראפיק נובל של קרייג תופסון בלאנקאטס, הוא קומיקס אוטוביוגרפי על חייו שקצת כבד מבחינה רגשית, אבל מבחינתי אפשר לתלוש ממנו כל דף ולמסגר על הקיר. הוא מדבר על האהבה הראשונה, איך זהלגדול בבית נוצרי אוונגליסטי ועל עוד חוויות. הרומן המצוייר הזה פתח בעיני את עולם ה'גראפיק נובלס' והוכיח שקומיקסים יכולים להיות מבוססים על חיינו וזה ריתק אותי שאפשר לדבר על חיי המשפחה הדפוקה שלך או על סקס ממש גרוע. היום יש לי אוסף יחסית מכובד של קומיקס אלטרנטיבי וגראפיק נובלס".

תוכניות לעתיד: "כרגע אני עומדת בפני השנה הרביעית שלי בלימודי האנימציה ואני מקווה שלאחר השנה שתבוא, אוכל לשבת על הגראפיק נובל שאני כותבת ולהתחיל את העבודה עליו. כיום אני ממשיכה לעבוד על 'חכמת שיכורים' ואמשיך להתלונן על זה שגראס עדיין לא חוקי, דייטים כושלים ועל כך שהמון השתנה מאז שהייתי בת 18". עבודה של אריאל פולינג'רנדב נחמני מי אני: "יוצר עצמאי, במאי אנימציה, אנימטור ומאייר, בוגר מחלקת אנימציה בבצלאל. בן 30, יליד טבריה ומתגורר בירושלים".

כמה זמן אתה בעסקי הקומיקס? "האמת היא שאני לא בדיוק שייך לעולם הקומיקס. מאז ומתמיד עסקתי בציור ובסיפור. כילד נהגתי לצייר קומיקסים כל הזמן מכיוון שלא היו לי שום אמצעים אחרים ליצור ולספר סיפור. מאז סיום הלימודים השקעתי את כל זמני בפרוייקטים מסחריים של לקוחות אחרים. לפני שנה לאחר צום תשעה באב, הלכתי עם חבר ברחוב וניהלנו שיחה משעשעת על רעב, ופתאום התחשק לי לתרגם את השיחה הזאת לקומיקס. עשיתי זאת ופרסמתי בפייסבוק בחשש וביישנות, אפילו הרגשתי צורך להתנצל בפני אנשים שאני אולי מפריע להם, אבל זה התקבל בחיבה, ומשם המשכתי להעלות כל שבוע עוד קומיקס לפייסבוק. היום זה אחד הדברים שהכי משמחים אותי ובאופן מפתיע נראה שאנשים מגיבים לזה די טוב ואפילו נהנים, וזה הדבר הכי מספק שיכולתי להרגיש".

קומיקס שהשפיע עליך: "בתור ילד הייתי צורך קומיקסים כמו ספיידרמן, אקסמן וזבנג, אבל לא הייתי איזה פריק של קומיקסים. כאדם בוגר, המדיום הזה תמיד הרגיש לי לא מספיק חכם, אבל לפני שנה ביקרתי אצל חברי יוצר הקומיקס והמאייר המוכשר בפני עצמו, ליאב צברי, שהראה לי את ספריית הקומיקס שלו וזה די ניער אותי. לאחר מכן קניתי את 'מאוס', שפשוט שינה את עולמי, לא היה לי מושג למה שקומיקס יכול לעשות עד שקראתי את מאוס. זה שינה את התפיסה שלי לגבי קומיקס לחלוטין".

תוכניות לעתיד: "רוב התוכניות שלי הן עדיין לגבי עולם האנימציה והקולנוע אבל פתאום גם נפתח אצלי רעב ותשוקה לפרינט. הייתי שמח לאגד את הקומיקסים שלי בעתיד לספר שלם, וגם להכין סדרת רשת שמבוססת על הקומיקסים שלי".

עבודה של נדב נחמני

מי אני: "כותב, תסריטאי, במאי, גר בתל-אביב. כתבתי את הרומן הגראפי 'The Divine', בשיתוף פעולה עם המאיירים אסף ותומר חנוכה".

כמה זמן אתה בעסקי הקומיקס? "כבר ביסודי עשיתי קומיקס לבד ועם חברים, שציירו, לצערי, יותר יפה ממני. אבל בשנות ה-90' עליתי מדרגה וכתבתי שתי סדרות קומיקס עם המאיירים אסף ותומר חנוכה. ב-2009 אחרי שכל אחד מאיתנו צבר ניסיון בתחום האמנותי שלו, והטכנולוגיה גם השתכללה, התחלנו לעבוד יחד על פרויקט שאפתני שלקח לנו חמש שנים להשלים - רומן גראפי בשם The Divine, שאני כתבתי והם איירו. הוא יצא בצרפת בתחילת 2015, בימים אלה הוא יוצא בארצות הברית, ובהמשך ייצא בעוד מדינות".

קומיקס שהשפיע עליך: " בילדות קראתי את הקומיקס שיצא אז בארץ, זאגור, טקס גיבור המערב הפרוע, אסטריקס. ההיצע לא היה גדול אבל מאוד אהבתי את זה. בהמשך גיליתי גם את הקומיקס האמריקאי, וגם את העשיה הישראלית המקומית, כמו דודו גבע, אבל המהפך הגדול קרה כשביקרתי בסן פרנסיסקו כשהייתי בן 22. הסתובבתי ב-Japantown, ולראשונה נתקלתי במאנגה - קומיקס יפני, שאז לא ניתן היה להשיג בארץ בשום מקום. ספר המאנגה המתורגם הראשון שקראתי היה Crying Freeman. זה פתח לי לגמרי את הראש. ידעתי שאני רוצה להיות חלק מזה לא פחות משאני רוצה לעשות קולנוע או לכתוב".

תוכניות לעתיד: "אסף, תומר ואני נמצאים עכשיו בשיא מתקפת יחסי הציבור על הספר שלנו שיצא. אנחנו זזים בין פסטיבלים ומדינות וכשיש לנו זמן אנחנו מגלגלים בינינו את הפרויקט הענק הבא שלנו, שהולך להיות עוד יותר שאפתני מהספר האחרון. מקווה שנצליח לגמור אותו בפחות משתיים עשרה שנה".

מי אני? "בן 28, גר בגבעתיים".

כמה זמן אתה בעסקי הקומיקס? "כבר שבע שנים. הייתי די אבוד מבחינה חברתית אחרי השחרור, אבל זכרתי שאני יודע לצייר. בגלל שקומיקס זה משהו שמאוד פשוט לעשות לבד, התחלתי לפרסם באינטרנט בתקווה שמישהו יתעניין ומאז אני מוציא חוברת כל שנה. בנוסף, פרסמתי גם קומיקס למתבגרים ב'וואלה' במשך שנתיים".

קומיקס שהשפיע עליך: "בתור ילד רציתי להיות מישהו שאוהב קומיקס וכל פעם התאכזבתי לגלות שזה משעמם אותי בדיוק כמו לקרוא ספר. באופן קצת מביך, הקומיקס הראשון שבאמת הצלחתי ליהנות ממנו היה 'אודי' של אריאל ויסמן ב'נענע'. זה היה קומיקס מצחיק, עם ביקורת חברתית שלא לוקחת את עצמה ברצינות ובלי אף דמות חיובית. בהמשך, גם הוצאתי את שתי החוברות הראשונות שלי עם אריאל. בנוסף אני אוהב קומיקס אוטוביוגרפי ובקטגוריה הזו, הלב שלי שייך לג'ו מאט. הוא מאוד מצחיק אותי ומעורר הזדהות. כנראה שלספרים שלו היה חלק במעבר שלי משימוש בדמויות דמיוניות להתעסקות עצמית".

תוכניות לעתיד: "הייתי שמח להשקיע את הזמן שלי במשהו שיותר מ-200 אנשים הולכים לקרוא ולהפסיק להרגיש שהקריירה האמנותית שלי היא 'משחק בקקי', אבל אין לי תוכניות ברורות בנושא הזה. אולי אני צריך להתקדם מהשלב של לצייר לבד".

עבודה של עידו הירשברג

כתבות שאולי פספסתם

*#