העבודות המסקרנות של תערוכות הבוגרים 2017
קמפיין נגד הטרדה מינית, מדריך לגינון עירוני, סאונד יומיומי ומדי עבודה קצת אחרים - אם פספסתם את תערוכות הבוגרים של השנה, אנחנו פה בשביל לעזור
הם סיימו ארבע שנים קשות שבהן חיו מפרויקט לפרויקט ומבית דפוס אחד לשני. התוצאה: בתערוכות מסקרנות, מגוונות ומעוררות עניין של בוגרים מתחומי עיצוב ואמנות שונים ברחבי הארץ, במסגרתן הציגו הבוגרים את הפרוייקטים שלהם. לרגל חגיגות הסיום הפזורות מצפון עד דרום, הכירו כמה מהעבודות המסקרנות שצדו את עינינו ויצליחו להקסים (או לזעזע) גם אתכם.
» תערוכות בוגרים 2017 - לכל התערוכות
» בין האישי לחברתי: המדריך לתערוכות הבוגרים
» בצורה חזותית: המדריך לבתי ספר לעיצוב
» מבצלאל ועד שנקר: המדריך לבתי ספר לאמנות
» תערוכות בוגרים 2017: ראשי המחלקות מדברים
» עם מכחול וקנווס: החנויות המובילות לציוד יצירה במרכז
» הפורטרט המסעיר של שרה נתניהו
התכשיטים שהופכים לנשק
''Defancy'' היא עבודתה של אסתי בראנץ מהמחלקה של עיצוב תעשייתי, העוסקת בקיפאון המאפיין את רוב מקרי התקיפות המיניות. בראנץ עיצבה קולקציית התכשיטים לנשים המעודדת פעולה אקטיבית, בעת הצורך התכשיטים הופכים לחלק אינטגרלי מהגוף, ובשעת הצורך אפשר להשתמש בהם ככלים להגנה עצמית.
הכמיהה לחדש
נעם מעוז מהמחלקה לתקשורת חזותית יצר שלוש הצעות לפרויקטים של בניה עתידית בישראל: תעלת הימים, איים מלאכותיים ובית המקדש השלישי. מעוז ביקש לדמיין את העתיד הלא רחוק וליצור הדמיות דיגיטליות עבור הצעות אלה. את הפרוייקט ביסס על מחקר ויזואלי וטקסטואלי שאיגד בספר מחקר תחת השם - "מחוז חפץ".
מחשבות על החיים
במחשבה על זמן ועל חיי אדם כקיום חד פעמי, יצרה ספיר גל את עבודתה 'פוטוסינטטי', הכוללת שלושה ציורי שמן, בהם מצויירים דיוקן עצמי עם אבקת סוכר, שיניים תותבות ופרחי סבון נמסים באקווריום. לדברי גל הנרטיב הציורי בודק ומפרק את הצורה האורגנית אל מול חומרים סינטטיים מתוך חיי היומיום.
נופים פנימיים
בעבודתו של שיראל ספרא הוא מציג ציורי שמן שמנסים לשקף סביבות מנטליות בהם השמיים וקרקעית הים נמהלים זה בזה, והקיום נע בין פעולות צלילה לפעולות תעופה. הנופים משקפים בו זמנית מבט החוצה אל מחוץ לגוף ומבט פנימה לתוכו.
מבט אחר
אחת מהמכות של הקיץ הן מתקפת החרקים שמאיימת על כולנו. הם תוקפים מכל מקום, מהפינות החשוכות של החדרים ועד עופפות מהחלון. חן ליבמן מהמחלקה לתקשורת חזותית יצרה בסרט האנימציה שלו מפגש מרענן בין העולם המיניאטורי של החרקים לעולם האנשים.
שאלות על הגירה
מור בארי מהמחלקה לעיצוב אופנה יצרה קולקציה העוסקת בשיח שבין מדי-העבודה המוכרים לנו מהתרבות המערבית לבין העולם האפריקאי. בקולקציה משולבים סמלי לוגו רקומים של חברות מערביות מעולם הבנייה, החולשות בחלקים רבים של יבשת אפריקה.
מרחב חדש
'nook' הוא כיסא שיצר שחר רשף העוסק בהגדרת שטח פרטי במרחב הציבורי. הכיסא מאפשר לסוגים שונים של משתמשים להניח ולאפסן את חפציהם האישיים בו, ובכך להגדיר מרחב ציבורי חדש. ניתן לקשור את האופניים, לשבת עם המחשב ועוד.
המדריך לגנן העירוני
העציץ שוב נבל לכם? הפרח לא באמת פורח כמו בחנות? כנראה שאתם זקוקים למדריך הגינון העירוני של בלה פוטשבוצקי. פוטשבוצקי יצרה ספרון מאוייר המלמד כיצד לגדל צמחים בתנאים של דירות ומשרדים, כאשר כל פרק מתמקד בתחום אחר: מזיקים, גידול ירקות ועוד.
רוגוזין בצבעים
מיתוג מחדש של בית הספר 'ביאליק רוגוזין' מדרום תל אביב הוא נושא עבודתה של חן קופולוביץ'. המוסד המאגד תלמידים מיותר מ-50 מדינות בעולם, כולל ילדי מהגרים, פליטים, מבקשי מקלט, משת"פים וילדים מקומיים. ההשראה לעיצוב לקוחה מעולם הדגלים, כאשר כל כיתה מאופיינת בצורה אחרת ויחד מרכיבות את מערך הצורות של בית הספר.
איפה אני?
טיול אחרי צבא, תואר ראשון והרגלי צריכה הם רק חלק מהמסלול שכולנו צועדים בו. הפרויקט של עדי מידניק נוגע בתופעת העדר שקיימת בחברה שלנו, תופעה אשר מעסיקה את רוב האנשים בחברה. בעבודה שוכפלו דמויות מאוירות ונוצרו טפטים המייצגים את חיינו.
להאשים את הקורבן
אנחנו נמצאים בימים בהם קל יותר להאשים מאשר לעזור. עבודתה של מיכל פרום "רוני מבקשת את זה" מביאה קמפיין המציג סיטואציות של הטרדות מיניות, ומדריכה כיצד יש להמנע מהן בצורה צינית. בכך משקפת את מצבה העגום והאבסורדי של החברה שמחנכת להאשמת הקורבן.
הסאונד של היומיום
'Chronicles 3,4,5' היא עבודתו של חגי איזנברג המתחקה אחר סאונדים והתרחשויות על בסיס אקטואלי שבועי. חומרי הגלם נאספו בכל שבוע מחדש וכוללים בין היתר הקלטות שטח, סימפולים מהרדיו וחומרים ששלחו המאזינים של התוכנית 'radio art' מתחנת 106fm שנתנה את חסותה לפרויקט.
הפרחים לצה"ל
עינת בלרדי דה לאון, ילידת ארגנטינה יצרה סדרת חפצים המצויים בשימוש שני, מודפסים בשילוב דימויים חזותיים ולשוניים. על החפצים הודפסו ציטוטים בהקשר לאופי הצבאי של התרבות הישראלית. הם מייצגים את הנרטיב המלחמתי המאפיין את האתוס הישראלי, כפי שסופר על ידי מנהיגי הציבור.
פריז-באר שבע
אלואיז בורנשטיין עלתה לישראל בקיץ 1995 וחוותה את הפער בינה לבין הוריה שפחות התאקלמו בארץ החדשה. היא מתארת שתחושת ההגירה והנדודים מלוות אותה במהלך כל חייה, בעבודות הציור שלה המוצגות בתערוכה היא מביאה את באר שבע אליה היא הגיעה, ובודקת את יחסה למקום דרך שני מושגים עיקריים: 'שייכות' ו'זרות'.
נישואים אחרים
עבודתה של דניאל לוי לימוני עוסקת בדרכים השונות להינשא. במהלך עבודתה חקרה לוי לימוני את הדרכים השונות כיצד זוגות שלא נישאו דרך הממסד הריבוני הדתי החליטו לערוך את טקס החתונה שלהם. היא יצרה לאורך רחוב דוד המלך בתל אביב דרך חדשה לחתונה בישראל, בדמות מסלול חדש לחופה המחולק לחמש תחנות שונות. אירוע החתונה כולו מתקיים לאורך הרחוב בו הזוג, בני משפחה וחברים צועדים יחדיו בין התחנות כאשר כל בכל אחת מהן מתקיים חלק נוסף בטקס החתונה ומקדם את הזוג צעד נוסף לעבר חיי הנישואין.
מנשא חי"ר ללוחם
אוהד ארנולד מהמחלקה לעיצוב תעשייתי יצר מנשא גב ללוחמי היחידות הקרביות המיוחדות. המוצר מותאם אישית ללוחם ומאפשר חיבור של שקים שונים ונשיאת משקלים בטווח של 20-35 קילוגרמים.
חזרה לעבר
עבודתו של שי בן זהר עוסקת ב'צאי ג'שן' (טקס תה בפרסית). בן זהר בחר להתעמק בשורשים של משפחתו של אימו שעלו מאיראן. בן זהר שיחזר את הטקס עם סט שיצר בו "סמובר" - מיחם למים ולתמצית התה, היושב על בסיס לנר הדואג לחימום ממושך, קנקן המתכת מכיל את המים החמים, מעליו מונח הפינג'ן העשוי מזכוכית המכילה את תמצית התה.
אופנה ממוחזרת
בכל שנה מיובאים לארץ 1000 טון של 'פרספקס' (פלסטיק אקרילי יצוק), הסטודנטית דניאל בן ארי אספה אותם ומצאה דרך לנצל את מירב פסולת המפעל בדרך מקורית ושימושית. היא יצרה קולקציה המורכבת מחולצה, חצאית ותיקים שמראים לכולנו שמהכל ניתן לעשות שימוש חוזר.
המדרשה לאמנות - התכנית ללימודי המשך באמנות
הזיכרון ומחיקתו
סימה קירשנר היא דור שני לניצולי שואה, שחייה לוו במאבק הישרדותי. את החרדה שחוותה כילדה מצד הוריה, היא מעבירה הלאה אל ילדיה. את המעבר הבין דורי של טראומת השואה, הזיכרון ומחיקתו היא מבטאת בעבודותיה במדיומים שונים: רישום, ציור, צילום, רקמה וטקסט, המפרקים ומרכיבים את הגוף ואת הזמן.
פאזל חיים
שולמית ביאלי יצרה פרויקט צילומי מתמשך בו היא חוזרת אל בית-אריה (התנחלות בדרום-מערב השומרון), ולקהילה הקטנה בה היא גדלה. היא מתבוננת בבני משפחתה וקרוביהם, בבתים, בחפצים ובפרטים המרכיבים את פאזל חייה ומגדירים את הזהות שלה.
סיפורים מהאוטובוס
"סליחה, 174 כבר עבר?", "היי, איך אתה נרדם ככה על הבחורה היפה הזאת?" - אם גם לכם שברי השיחות האלו נשמעים מוכרים, זה כנראה כי גם אתם מבלים רבות בנסיעות בתחבורה הציבורית. עבודתה של ליהי אופיר מאגדת בספר איור חוויות, שיחות וטיפוסים מתוך עולם זה.
מגרש פתוח
טל שטח יצר סדרת איורים המנציחה את אצטדיוני העבר בכדורגל הישראלי שנעלמו ונהרסו. המגרש מצויר מנקודת המבט של שחקן בליגת הנוער רגע לפני כניסת הקהל למגרש.
ללא אור שמש
עבודתה של קרנית ידיד היא מיצג העוסק בסוגיית האישפוז הפסיכיאטרי בישראל 2017. עבודתה מדמה אישפוז פסיכיאטרי בחדר מסורג ללא אור שמש וללא מגע אנושי ובו מיטה עליה דמות קשורה בידיה וברגליה ומסביבה גלויות מפוזרות המביימות מצבים אמיתיים שנלקחו מתוך עדויות של מאושפזים שנחשפו בפניה. כשברקע מושמע מונולוג של "חווית האישפוז" הכפוי.
מניפולציה על החומר
בוגרת תואר ראשון לאמנות, איילת אליהו מציגה שלושה פסלי עץ המדמים קיפולי נייר גדולי מימדים ופסל מנטיפי שעווה. אליהו בודקת את גבולות החומר הפיזי ותכונותיו, כמו גם את גבולותיה שלה ושל הדימוי המבוקש. בעבודת ה'אוריגמי מעץ' היא מפעילה מניפולציה על החומר כך שתיבצר אשליה של 'קיפול' והוא יתנהג כמו דף נייר.
העתיד כבר כאן
יעל לנדאו מציגה עבודת וידאו ומקבץ עבודות ציור בהקרנה דרך קופסת אור. לצד פסל פורטרט עצמי כאישה עתידנית המודפס במדפסת תלת מימד. לנדאו עוסקת בהמרת טכניקות אמנות מסורתיות באמצעים דיגיטליים ועכשוויים כגון תוכנות מידול, תוכנות אנימציה וציור דיגיטלי.דרך השילוב של הגישות המסורתית והעכשוויות היא מציעה אינטרפרטציה של עולם המדיה החברתית וקריצה לתולדות האמנות.
» תערוכות בוגרים 2017 - לכל התערוכות
