דיוקן צעיר: האקזוטיקה המזרחית של עפרה אוחנה

היא מלמדת ציור ורישום, חברה בגלריה P8 ורואה את הציור כאקט אינטנסיבי ודרוך. עם כישרון גדול וחלומות גדולים עוד יותר, האמנית עפרה אוחנה הופכת את הייצוגים המזרחיים לציורים שנוגעים בכל אחד מאיתנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

היא מעידה על עצמה כמי שמאוהבת בציור ומעדיפה לעבוד בשקט, הציירת עפרה אוחנה (31) מקבלת השראה מהחיים, והעצה הכי טובה שהיא קיבלה היא לא לפחד לעסוק במה שקרוב אליה.שם: עפרה אוחנהגיל: 31איפה למדת? "למדתי במדרשה לאמנות".היכן את עובדת? "אני מלמדת ציור ורישום בבית הספר התיכון רעות לאמנויות בחיפה, ומלמדת אמנות במרכז הערבי יהודי ביפו. בנוסף אני חברה בגלריה השיתופית P8".ז'אנר: ציורהאמן האהוב עליך, ולמה? "קשה מאוד לענות על השאלה הזאת, יש כל כך הרבה ציירים מופלאים שאני אוהבת. בתקופה האחרונה אני אוהבת להסתכל על ציורים של אנרי מאטיס, פול גוגן, אדוארד מאנה, אדגר דגה, דיויד הוקני, אנטון הנינג, ריינר פטינג, ווילהלם ססנל, דניאל ריכטר. באמת שאין לזה סוף. אני מאוהבת בציור".אקזוטיקה מזרחית מקומית. "מנומר" (מתוך התערוכה)התערוכה הראשונה שראית: "את התערוכה הראשונה שראיתי בחיי אני לא זוכרת. אבל לפני שנתיים ביקרתי לראשונה בחיי במוזיאון האורסיי בפריז, ראיתי שם את יצירות המופת הכי גדולות של ציירים שאני מאוד אוהבת ונפלתי מהרגליים. מאנה, דגה, מונה, גוגן ומאטיס. זה היה תענוג צרוף לראות את היצירות שאני שואבת מהן השראה בלי תיווך של המצלמה, ולהבין מחדש למה הציירים האלה כל כך גדולים ופורצי דרך".איך התחלת לעשות אמנות: "תמיד אהבתי לצייר. כשהייתי בת 10 ההורים שלי שלחו אותי לשיעורים פרטיים בסטודיו של אמנית סמוך למושב שבו גרנו. היה לה סטודיו בעליית הגג של הבית, והיינו יושבות שם ובעיקר רושמות טבע דומם מהתבוננות; ירקות ופירות, אגרטלים ואלמנטים מתוך הסטודיו. מאוד אהבתי לצייר שם, ואולי שם הכל התחיל".החיים הם אסתטיקה של אירועים וחפצים. "מנומר" (מתוך התערוכה)מוזיאון/ חלל שאת חולמת להציג בו, ולמה: "אין חלל ספציפי, אבל יש לי איזו פנטזיה להציג בחלל מאוד גדול ומרווח, עם תקרות גבוהות כי יש לי חשק לעבוד בקנה מידה ענק". העצה הכי טובה שקיבלת? "את העצה הכי טובה קיבלתי מאלי פטל, שהיה מורה שלי לציור במדרשה. הוא אמר שאני עושה ציור טוב ועכשיו אני רק צריכה ללכת לפסיכולוג. אז לא כל כך הבנתי את האמירה, עכשיו אני מבינה שכדי לעשות ציור אני צריכה לא לפחד לעסוק במה שקרוב ונוגע בי".מה את שומת בזמן העבודה? "אני אוהבת לעבוד בשקט, בלי מוזיקה, רק אני והציור. האקט של הציור הוא אירוע מאוד אינטנסיבי ודרוך אצלי, אפילו מוזיקה מפריעה לי להתרכז".מהם מקורות ההשראה שלך? "החיים, אסתטיקה של אירועים וחפצים, אין סוף ציירים שאני אוהבת ותולדות האמנות".מוזיקה מפריעה לי להתרכז. "מנומר" (מתוך התערוכה)על מה את עובדת עכשיו? "בתקופה האחרונה אני מאוד מתעניינת באסתטיקה מזרחית מקומית ויומיומית. חפצים ואירועים שהם חלק מהתפאורה שאני מוצאת באירועים משפחתיים, בייצוגים של מזרחיות. מושכים אותי בגדים ובדים מעוטרים, סידורי שולחנות עמוסים, כלים מסורתיים. מעניין אותי לבדוק איך הם מצטיירים".ספרי על התערוכה שבה את מציגה עכשיו: "ב-9 ביולי תפתח 'מנומר' תערוכת יחיד שלי בגלריה P8 בתל אביב. בתערוכה אציג ציורים מהשנה האחרונה, שבהם אני מתעסקת בעולם של אקזוטיקה מזרחית מקומית. אני אוספת אלמנטים מתרבות מזרחית יום יומית ומקומית, שנחשבים שם נרדף לטעם רע וגנדרנות ומתבוננת עליהם מחדש ומקרוב, בתוך הסטודיו. אירועים גנדרניים, מעדנים מרוקאים, עיטורים וצלופן, הופכים בתוך הציור לשכיות חמדה, לב עניינו של הציור".

התערוכה "מנומר" תוצג החל מיום חמישי ה-9 ביולי ועד שבת ה-8 באוגוסט בגלריה P8 בתל אביב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ