מכונת הזמן: התערוכה שתחזיר אתכם לעבר

איך בונים תערוכה על בסיס ספר פופולרי וכיצד מקבצים מימצאים היסטוריים עם השלכה להווה? תערוכה חדשה במוזיאון ישראל תקצר לכם את תולדות האנושות ותוציא אתכם עם מסקנות על ההווה

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

תארו לעצמכם שהייתם יכולים לחזור אחורה בזמן, לא לשנות ה-20 אלא הרבה יותר רחוק - לראשית ההיסטוריה של המין האנושי, לתקופה בה הכל התחיל. "קיצור תולדות האנושות" היא תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, הלוקחת אותנו אחורה על ציר הזמן ומשם חזרה קדימה עד לתקופתנו, תוך הצגת יצירות חפצים השופכים אור על נקודות המפנה הגדולות בהתפתחות הציוויליזציה האנושית. אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא לבד - התערוכה נוצרה בהשראת רב המכר של פרופסור יובל נח הררי, "קיצור תולדות האנושות", המביא את השתלשלות האירועים משחר ההיסטוריה לצד סוגיות אתיות שעלו במהלך השנים."תהליך התערוכה התחיל מפניה שלי ליובל נח הררי", מספרת אוצרת התערוכה טניה כהן עוזיאלי, "שאלתי אותו מה הוא חושב על תערוכה שתתבסס על ספרו. הוא התלהב, אבל אמר שהוא אינו איש אמנות, וכך לאט לאט גיבשנו את התערוכה, בה היה לנו חשוב לא להביא הרבה מאוד חפצים, אלא לבחור בפינצטה חפצים אייקונים שבחינה מדוקדקת והסתכלות עליהם יכולות לאצור את כל המשמעות של רגע מכוונן בהיסטוריה. כאשר את הסיפור שהררי מספר במילים, אנחנו מספרים דרך חפצים."את היצירות בחרתי להעמיד במרכז הזירה כאשר כל אחד מהם מנהל דיאלוג עם יצירות אמנות עכשווית" מסבירה כהן עוזיאלי "תוך תקווה שהיצירות יוכלו לשפוך אור על ההווה שלנו ועל איך אנחנו חיים היום. בתערוכה עלו שאלות רבות על תרבות הצריכה, ולמה בעצם הפכנו להיות עבדים של אותם חפצים שאנחנו יצרנו?, ואני חושבת שהשאלה המרכזית היא איך יכול להיות שהאדם משתלט על הטבע, ומצד שני גם תלוי בטבע".» קיצור תולדות האנושות - לכל הפרטיםציר החיים. עבודתו של צ'ארלס ריי (צילום: יח"צ)כמה מהמוצגים הבולטים שיוצגו בתערוכה:נקודת מפנה חשובה בהתפתחות המין האנושי הייתה השימוש באש, שהיוותה הגנה מפני טורפים, ושימשה גם למאור, לחימום ולבישול, וכמוקד חברתי. בגשר בנות יעקב שבעמק הירדן, אתר פרהיסטורי שגילו 780,000 שנה, התגלו אלפי שבבי צור שרופים, שרידים של המדורה העתיקה באירואסיה. זוהי העדות הטובה ביותר שנמצאה עד כה לשימוש האדם באש בתקופת האבן הקדומה. העדות הטובה לשימוש האדם באש. שרידי המדורה הראשונה (צילום: יח"צ)בתקופת האבן חיו במזרח התיכון שתי אוכלוסיות: האדם הנבון המודרני ('הומו סאפיינס סאפיינס') והאדם הנאנדרטלי. ממצאים מלמדים ששני המינים התקיימו כאן יחדיו, חלקו אותה אדמה, צדו אותן חיות ואף התמודדו עם אתגרים דומים שזימן להם הטבע, דבר שהעלה את השאלה מדוע דווקא ההומו סאפיינס שרד ואילו מינים אחרים נעלמו?איך שרד רק מין אחד? גולגולת אדם ניאנדרטלי (צילום: יח"צ)אחד השינויים המכריעים בתולדות האנושות היה ביות צמחים ובעלי-חיים, שכן  למהפכה החקלאית הייתה השפעה על הרגלי ההתנהגות של האנושות: מאדם נודד המלקט מזון, הפך האדם ליושב קבע העובד את אדמתו והיא מקור פרנסתו עיקרי. ייצוג התקופה בא לידי ביטוי בעבודתו של חיים סטיינבך מ-1986, שהציב על שני מדפי עץ לבוד מצופים פורמייקה, קופסות דגני בוקר לצד כדי חרס מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. בעבודתו הביע  סטיינבך את רצונו להבליט את הניגוד ההיסטורי ביניהם ואת תולדות המסחר, ורומז לסוגיות של צריכה.סוגיות של צריכה. "בין ידידים 2", עבודתו של חיים סטיינבך (צילום: יח"צ)כהשלכה של מהפיכת החקלאות, בני האדם החלו לגור בהתיישבות קבע. בתערוכה מוצג מודל חרס בן 5,000 שנה של בית קדום מערד - אחת הערים העתיקות בעולם. הדגם הנדיר הזה, שלא ברור למה שימש, חושף בפנינו את צורת בתי המגורים בערד: מבנה מלבני, חד קומתי וחסר חלונות, בעל גג שטוח ובו תעלות מרזב לאיסוף מי הגשמים. כך גרו פעם. דגם בית מגורים, תקופת הברונזה הקדומה (צילום: יח"צ)המהפיכה התעשייתית הביאה לשינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים שהתחוללו באנגליה ואחר כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית. העתק נורת החשמל של אדיסון המוצגת בתערוכה מראה את האופן החדש שבו האדם תפס את המציאות - התנועה ממקום למקום, האפשרות לייצור המוני,  השינוי בתפיסת הזמן והתארכות שעות הפעילות של האדם בעקבות ביטול התלות באור השמש. העתק הנורה נעשה גם הוא בניפוח זכוכית ידני תוך שימוש בסלילי תאורה שהיו נאמנים לעיצוב המקורי של אדיסון. ויהי אור. העתק נורת החשמל של אדיסון (צילום: יח"צ)בראשית המאה העשרים פיתח אלברט איינשטיין את אחת מהתיאוריות המפורסמות ביותר - "תיאורית היחסות", ששינתה את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה. בתערוכה יוצג כתב היד המקורי של אלברט איינשטיין, אשר באופן פרדוקסלי דווקא מחקריו של איינשטיין ההומניסט, שראה במדע ובאמנות אמצעים יעילים ביותר להשגת שלום והביע חרדה מפני מלחמות העולם הבאות, הובילו בעקיפין לפיתוח פצצת האטום.הוביל לפצצת האטום. תיאוריית היחסות של אלברט אינשטיין (צילום: יח"צ)התערוכה קיצור תולדות האנושות תוצג עד שבת ה-26 בדצמבר במוזיאון ישראל, ירושלים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ