בחזרה לברווז: תערוכת מחווה לדודו גבע

גיא מורד, אורי פינק, ליאורה גרוסמן ומישל קישקה הם רק חלק מהמאיירים שלוקחים חלק בתערוכה חדשה המציינת עשור למותו של גדול המאיירים בישראל וממציא הברווז הנצחי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ברווז צהוב משוטט לו ברחובות העיר הגדולה, פוגש את צמד הבלשים אהלן וסהלן, מנופף לשלום לפקיד יוסף ויוצא לפגוש את האביר זיק. עשור לאחר מותו של דודו גבע, נראה שדמויותיו המיתולוגיות עדיין חיות בינינו. ״עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע״ היא תערוכה חדשה שתפתח בראשון ה-15 בפברואר במכון הטכנולוגי חולון ותציג איורים וסיפורי קומיקס שיצרו 120 מאיירים ישראליים בהשראתו של גבע. התערוכה היא פרי יוזמתם המשותפת של המאייר צחי פרבר, המשמש כאוצר התערוכה ושל פרופ' דנה אריאלי, דיקן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, שהחליטו להחיות את דמויותיו של גבע כאות הוקרה לפועלו. לרגל התערוכה פנינו לכמה מהמציגים בה, כדי להבין את הקשר בין יצירה לגעגועים.» עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע - פרטים נוספיםאילנה זפרן "בעבודה שלי בתערוכה בחרתי לחזור למנורה ולקקטוס, גיבורי הצד מהסטריפים של "יוסף ואחיו". ניסיתי לדמיין איזו שיחה עשויה להירקם ביניהם אם המנורה תדליק פתאום את האור אחרי עשר שנים בהם לא התראו, ולהציג אותה תוך שמירה על ההומור והשפה האופיינים לצמד (שמזכיר לפעמים את צמד הזקנים מהחבובות) ועם נגיעות פרוותיות קלות של השולטים בחיי ובעבודתי - רפי וספגטי. הקומיקס שלי הרבה יותר עדין ומעודן מזה של גבע, אבל אני מתחברת מאוד לישראליות בעבודותיו, לתשומת הלב שהעניק ללוזרים ולחלשים, ולערבוב בין שפה גבוהה לנמוכה ובין שטויות מוחלטות לדברים ברומו של עולם".מתחברת לתשומת הלב שהעניק ללוזרים ולחלשים. עבודתה של אילנה זפרןגיא מורד

"העבודה שלי מתייחסת לדמותו של סהלן מצמד הבלשים הפרטיים אהלן וסהלן. בקומיקס אנו מתוודעים אליו 30 שנה לאחר האירועים בספרים. ההיכרות שלי עם דודו גבע היא בעיקר כילד בן 9-10, כשהתוודעתי לספרים שלו ושל קובי ניב - "ספר מגוחך" ו"מגוחך בעורף האויב". בתור ילד הקומיקס היחידי שהכרתי היה של אסטריקס וחוברות של טרזן וזאגור לכן המפגש עם ההומור והנונסנס, אפילו שלא הבנתי את רוב הבדיחות, של דודו גבע היה חדש ומסעיר בשבילי בייחוד בגלל ציוריי הסקס, העירום והזימה ששולבו בתוך הסיפורים".המפגש עם דודו גבע היה חדש ומסעיר. עבודתו של גיא מורדליאורה גרוסמן

"חיבור עם דודו גבע עצמו לא היה לי. אני מאיירת ספרי ילדים, ודודו - קומיקסאי. עם זאת, הקומיקס של דודו גבע, היה, לפחות עד שהתחלתי ללמוד בבצלאל בשנת 1986, היחיד שהכרתי. עקבתי אחר הטורים של דודו גבע באדיקות, מאז שגיליתי את הספר 'זו ארץ זו'. בתערוכה בחרתי את אחת מהדמויות הזעירות והמשניות ביותר - הטזל"מ (טייס זעיר ללא מטוס). התאהבתי בדמות הזו לפני שנים, ותמיד תהיתי איך הטזל"ם איבד את המטוס שלו והפך למה שהוא. מצא חן בעיני שלמרות זעירותו, והפוטנציאל האנדרדוגי שלו - הטזל"ם לא פראייר. אין לו יותר מעשרה משפטים - ואני מתכוונת בכל הפעמים בהן הוא יצא לסיבוב בטור של דודו גבע - אבל כל אחד מהם מראה על קבלה עצמית, שלא לאמר זחיחות מסויימת, גם כשהוא מצליח וגם כשהוא נכשל. אני כתבתי את הפריקוול לעלילותיו. איזה נער היה הטזל"ם? מה הוא שאף להיות? איך הגשים את חלומותיו, ואיך - כמו תמיד אצל דודו גבע - ריסקו תאוותיו את תקוותיו. בדרך עשיתי כמה תיקונים למיזגוניזם של דודו (את המעשיה לשבת מגישה, לדוגמא, הרבנית קליינפל, ולא בעלה הרב, שמת מוות סתמי, באמצע הסיפור). אני לא קומיקסאית, ולכן לא הגבלתי את עצמי במיוחד לקוביות וריבועים. עשיתי את הקומיקס בטכניקה של מגזרות נייר מאויירות, ומודבקות בכמה שכבות (כדי לייצר צל) - טכניקה שהמצאתי עבור ספר ילדים מסויים. אני מקווה שיצא לי יפה".טכניקה של מגזרות נייר מאויירות. עבודתה של ליאורה גרוסמןמישל קישקה

"נהוג לחשוב שיצירתו של אמן שהלך לעולמו מנציחה אותו, זה נכון עקרונית אך רק חלקית, כי הנצחתו תלויה גם באוהביו, בממשיכי דרכו, בשותפיו ליצירה, במשפחתו ובחשיבות עזבונו. התערוכה 'עדיין אופטימי - אמנים מציירים דודו גבע', היא יוזמה שנותנת תשובה הולמת לכל הפרמטרים שמניתי. צחי פרבר, היוזם של התערוכה והספר, קובע רף גבוה וחשוב, כי אנחנו מצטיירים בעיני עצמנו יותר כארץ אוכלת יושביה מאשר כארץ מפרגנת לגדוליה. חשוב לעצור לרגע, עשר שנים לאחר לכתו הפתאומי מאיתנו ולבדוק את עצמנו ביחס עילו, אל יצירתו ואל אישיותו. לפי ההיענות של האמנים המשתתפים ורמת העבודות שהם יצרו כמחווה, אין ספק שהוא השאיר חותם עמוק בתרבות הישראלית החדשה, זו שצמחה כאן אחרי מלחמת יום כיפור. הוא היה לבדו היחידה המובחרת בשדה הקומיקס והקריקטורה, עד כדי כך שהפך, בחייו, את המחתרתי והאנדרגראונד למיין סטרים. בנוסף, יש לי עוד מדד אישי שמעיד על חסרונו היום. אחרי הפיגוע במערכת שארלי הבדו, שאלתי את עצמי לא פעם: מעניין מה היה אומר ועושה דודו בנדון, כיצד היה מגיב, מה היה מצייר וכותב, מה היה מרגיש. ואולי, ובעיקר, כיצד היה מצליח להוציא מהדרמה הנוראית הזו את העוקץ, את הזווית ההומוריסטית, השונה והכל כך אופיינית לו. בכך אני יכול להרגיש כמה הוא חסר".ארץ אוכלת יושביה. עבודתו של מישל קישקה אורי פינק "כשדודו היה בשיאו אני הייתי קבור עמוק בחוברות קומיקס אמריקאיות צעקניות שבהן כיכבו שרירנים לובשי טייטס וחורקי שיניים ולא הבנתי מה מתלהבים מהציורים המרושלים והמכוערים האלה. רק בזמן לימודי ב'בצלאל' שהצליחו לפתח אצלי ראייה קצת פחות צפופה, הבנתי את הגאונות שלו שחיברה את האיורים הישראלים המצ׳וקמקים של ילדותנו עם אנדרגראונד נשכני ועדכני. תמיד הבטתי בקנאה על החיבוק הממסדי לו זכה, על היכולת שלו לרקוד על חתונת המיינסטרים והחתרנות בו זמנית. דודו מת כפקיד, רק כמה ימים לאחר מותו פג החוזה שלו עם שוקן. מותו של דודו היתה טרגדיה נוראית אך לפחות הוא לא זכה להתדרדר למעמד של פרילנסר במילניום השלישי. בסיפור שהכנתי לזכרו רוחו של דודו רוצה לחזור לעבוד ונפגשת עם גוף תקשורת ב-2015 שכמובן מציג בפניו את העולם המופלא של השוטף פלוס, ויתור על זכויות יוצרים, צ׳קים שהלכו לאיבוד בדואר וכתיבת קטעים כמו זה ללא תשלום".אנדרגראונד נשכני ועדכני. עבודתו של אורי פינקנעם נדב "לדודו גבע היתה השפעה עצומה עלי, ולא רק עלי: מ'הארץ שלנו' בשנות ה- 60, דרך הקריקטורות והאיורים ל ZOO ארץZOO, ובהמשך דרך כל הקומיקסים והספרים והאנימציות שעשה, בהתחלה עם קובי ניב (ובהמשך גם עם אבנר אברהמי) ואחר כך בלעדיו. הוא היה הוכחה חיה לדור שלם של ישראלים שאפשר לעשות קומיקס בארץ שלנו. בפרפרזה על דבריו של דוסטוייבסקי אודות גוגול, אפשר לומר שכולנו נשרנו משולי אדרתו (או הטי-שירט) של גבע. יש המון אנשים מוכשרים בעולם, וגם יש גאונים, אבל יש מעט מאוד אנשים מקוריים באמת, ודודו היה אחד מהם. דור שלם של קומיקסאים ישראלים חייב להכיר לו תודה, כי בלעדי דודו ספק אם היו יכולים לעסוק בתחום הזה. בכפולה שעשיתי לא ניסיתי לשחזר את הקומיקס של דודו, כי זה בלתי אפשרי; אני חושב שניסיתי לשחזר את התחושה שהיתה לי כשקראתי את הקומיקסים שלו, עם השחור-לבן של פעם והקו הזרוק".הוכחה שאפשר לעשות קומיקס בארץ. עבודתו של נעם נדב

התערוכה עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע תוצג החל מיום ראשון ה-15 בפברואר ועד רביעי ה-22 באפריל במכון הטכנולוגי חולון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ