בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמן יוסל ברגנר מת בגיל 96

ברגנר, חתן פרס ישראל לאמנות, הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם. הלווייתו תתקיים מחר בקיבוץ עינת

25תגובות
יוסל ברגנר ב-2007
דודו בכר

האמן יוסל ברגנר, חתן פרס ישראל לאמנות, מת הבוקר (רביעי) בביתו בתל אביב והוא בן 96. הוא הותיר אחריו אשה, האמנית אודרי ברגנר, בת וארבעה נכדים. הלווייתו תתקיים מחר ב–14:00 בבית העלמין בקיבוץ עינת.

ברגנר נולד בשנת 1920 בווינה לזמרת פאניה ברגנר ולמשורר היידי מלך ראוויטש. בהיותו ילד עברה משפחתו לוורשה. בנעוריו למד ציור אצל הצייר היהודי הירש אלטמן. ב–1937 היגר למלבורן שבאוסטרליה ושם למד באקדמיה לאמנות של הגלריה הלאומית. ב–1948 עבר לפריז וכעבור שנתיים עלה ארצה עם אשתו האמנית אודרי ברגנר. תחילה התיישבו בצפת ולאחר מכן עברו לתל אביב שבה חי ועבד עד מותו.

יוסל ברגנר, "כפרות", 1940
בית מצארט

במשך השנים זכה בפרסים רבים, בהם פרס הרמן שטרוק, הציג תערוכות רבות וייצג את ישראל כמה פעמים בביאנלה בוונציה. הוא אייר ספרים רבים, בין השאר לספרים של ש"י עגנון, ועיצב תפאורות להצגות של הבימה.

"ברגנר שמר על דרך עצמאית", אומר הסופר והמבקר דרור בורשטיין. "הוא שינה סגנונות פעמים רבות במהלך חייו - מסוריאליזם לאקספרסיוניזם לסצינות נוף בהשפעת האמן הצרפתי בודין מהמאה ה-19. אין לו תרומה לאמנות הישראלית כי לא הוא פעל באמנות הישראלית. הוא לא חלק מאיזה רשת שאפשר לסמן מתוך האמנות הישראלית, הוא פעל כמן ממלכה עצמאית. זה הייחוד שלו, אך גם הבידוד שלו. הוא נחשב לצייר יהודי בתוך הישראליות, אך הישראליות לאו דווקא מגדירה את עצמה כיהודית או דתית. 
אפשר לראות בעצמאות הזאת גם סוג של כוח". 

לדבריו, "ברגנר הוא אחד האמנים הכי חשובים באוסטרליה. הוא היה אחד האמנים הראשונים שצייר את האבוריג'ינים בחמלה ובביקורתיות".

כרמלה רובין, שאצרה את תערוכת הרטרוספקטיבה של ברגנר שהוצגה בשנת 2000 במוזיאון תל אביב, מספרת: "הוא היה אדם יוצא דופן בצורה בלתי רגילה — היה לו רוחב לב אינסופי, חוכמה, הכרה של הטבע האנושי מרובדי עומק ואמפתיה אנושית בלתי רגילה. באמנות הישראלית הוא היה מין טריטוריה בפני עצמה. הוא כמובן חי פה הרבה שנים ושיקף ביצירתו את מה שקרה אצלנו אבל מנקודת מבט של פליט קוסמופוליטי, לא מנקודת מבט ישראלית־ציונית. הוא נשאר באיזשהו מקום בנקודת מבט חיצונית משל עצמה — מבט של היסטוריה יהודית בתוך המציאות הישראלית".

רובין מוסיפה כי "ברגנר היה די דחוי בשנים המאוחרות של הקריירה שלו, אבל אני מקווה שהוא ייזכר בזכות מיטב יצירתו שהיא באמת אתוס מרתק של היסטוריה יהודית של המאה ה–20".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו