אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נקודת מגע 2014: חו"ל זה כאן

בלילה אחד באוגוסט הוא מתפרץ בברוטליות לחדרי מוזיאון ישראל, מנשל אותם מהסטריליות שלהם ומכניס קצת חוצפה והרבה רוך. רשמים מאירוע שמזכיר למה חייבים לאהוב אמנות

תגובות

המכירה הפומבית שמתקיימת במוזיאון ישראל בליל ה-28 באוגוסט, מכירת "החפצים שמאחורי הקלעים של המוזיאון", כפי שהיא מכונה, מייצגת נאמנה את התעלול שאירוע "נקודת מגע" מבצע במקום. המכירה מתחילה בטון רשמי, "מכירה מספר שלוש מתחילה כעת", מכריזים המנחים המעונבים. התפאורה רשמית אף היא - בין החדרים המשומרים של אנגלים ממאה כלשהי לבין מסדרון הדיוקנאות של יהודים מסורתיים. הנוכחים במכירה מקבלים שלטים עם מספרים ומונחים להרימם כשהם חפצים בכך. החוקים נוקשים – מי שקונה פריט מחויב לשלם עבורו באופן מיידי, אין פה מקום לחרטות.שני רקדנים מבצעים כוריאוגרפיה מהודקת בפנים חתומות, כשהם אוחזים בידם את הפריטים העומדים למכירה. הקהל כמעט מרחם עליהם וזע בכסאו, זה כמעט מגוחך מדי. בין הפריטים אפשר למצוא זוג רימונים ונציאנים שהכילו בעבר נוגדי חימצון (זה משפט בעברית?) וגם שלט 'נא לא לגעת' (בית הוא לא בית לפני שיש בו שלט "נא לא לגעת" אורגינלי). "מחיר התחלתי: 20 שניות של עצירת נשימה. מי מעלה?". יד מורמת בקהל. "יש לנו 20 שניות של עצירת נשימה", מכריז המנחה, "מי נותן 21?". ואז כאילו מישהו שיחרר קפיץ - כולם צוחקים, ואותו פריט שלפני רגע הוצג ברצינות השמורה לפחות לנזר יהלומים מהמאה ה-16, נמכר לכל המרבה לעצור את נשימתו. » נקודת מגע 2014 - לכל הפרטים» דחיית אירועי עונת התרבות - כל החדשות זו השליחות שממלא אירוע "נקודת מגע", אחד השרידים הבודדים מאירועי עונת התרבות בירושלים, שרובם נדחו עקב האירועים הביטחוניים - הוא מתפרץ בברוטליות לחדרי המוזיאון, מפקיע אותם מהסטריליות שלהם, מרעיש את השקט ומכניס חיים, וכן, גם קצת חוצפה.כשהסטריליות נשברת. "נקודת מגע" (צילום: ברק אהרון)המבקרים צועדים בגן האמנות המקיף את המוזיאון, ועד מהרה מתגלה מיצב ה-big bumbu של האחים סטארן האמריקאים. קשה שלא להשתאות נוכח הג'ונגל הענק הסבוך הזה, העשוי כולו קני במבוק, ובכל זאת מעניק תחושה כל כך יציבה. נגינת החלילים ברקע, בשילוב עם התאורה המדויקת, הופכות את החוויה לעגולה והרמונית. הקהל מוזמן להירשם, ולפי התור להיכנס לתוך מתחם הבמבוק ולטפס על המיצב. חבל רק שהתורים ארוכים מאוד וקשה להשיג כרטיס השתתפות, בעיה שחזרה על עצמה גם במתחמים נוספים באירוע. המשך הטיול מחוץ למוזיאון מזמן מפגש עם מה שנראה כמו פסל גדול של עץ הפוך, מסיבת אוזניות והקרנה פומבית של תמונות אינסטגרם שכל אחד יכול לצלם ולהעלות, כמובן בצירוף ההאשטאג #נקודתמגע2014. עוד משך את תשומת הלב זוג המתנשק על רקע פסל ובו האותיות "א-ה-ב-ה", מחזה שחזר על עצמו בווריאציות שונות בחלקים שונים במוזיאון, כשזוגות מעורבים וחד מיניים הצמידו שפתיים, ונשיקותיהם תועדו והוקרנו על מסך, כמחווה לפסל "הנשיקה" של רודן שמוצג במקום. חוויה עגולה והרמונית. מיצב ה-"Big Bumbu" ב"נקודת מגע" (צילום: ימית ויינברג)

כניסה אל בין כתלי המוזיאון מזמנת שילוב בין התערוכות הקיימות לבין מופעי פרפורמנס שונים; למשל המיצג של האמנית והבובנאית הילה פלשקס, שמפרקת ומרכיבה מחדש איברי גוף מעץ לכדי מכונה ענקית, והאמן גל ברזילי שיוצר מסכות שמאפשרות לעוטה אותן להיות לרגע מישהו אחר. במופעים שכאלה יש קאץ' - כי קצב החיים של היום, הניזון מגירויים תמידיים, לא מתורגל באקט ההשתהות. והרי כדי לצפות בבונה מסכות יוצר את אמנותו יש צורך במידה של אורך רוח האופיינית לאקט שהוא תהליכי. לכן לא כל ההתרחשויות הצליחו ללכוד את הקשב, אבל אלה שכן עשו זאת – הפליאו בכך.

על רקע אירועי "נקודת מגע", המבקרים מתהלכים בין התערוכות שכבר קיימות במוזיאון ומוצגות בכל יום, והן הליבה של האירוע. אפשר למצוא שם את מיצב עץ האשוח הענק המוצב בצורה אופקית של איה-ליסה אטילה, לצדו מתקיים מופע מוזיקלי בהשתתפות עוזי רמירז, מאיה רוטמן ודני דורצ'ין, שמנגנים בחופשיות בעוד הקהל מוזמן לשבת על מזרונים ולהאזין בנחת. תערוכות כמו מאחורי הפרגוד היפני ואי שקט באמנות עכשווית אף הן תופסות את העין, ובעיקר ראויה לציון התערוכה מקום לאור של האמן ג'יימס טורל, שמזמינה את המבקר להיכנס לתוך חדרים חשוכים ולהתמסר למשחקי האור שהם טומנים בתוכם, תערוכה שמעוררת דיון ער - שכן כל אחד חושב שבו לא יצליחו לתעתע עם אשליות אופטיות, וכל אחד מבין עד מהרה שטעה. פרפורמנס לצד תערוכות קיימות. "נקודת מגע" (צילום: אורין ויינברג)חו"ל זה כאן. כמה עצוב לומר על משהו ש"זה מרגיש כמו חו"ל" כשרוצים לתאר חוויה מיוחדת בקסמה. אבל "נקודת מגע" קצת נותן תחושה כזאת, ועל כך תעיד תגובתו של אדם קרוב שנמצא כרגע מחוץ לארץ וקיבל כמה תמונות מהאירוע. "זה נראה כאילו את בברלין", אמר. אז אמנם גם שם יש חומה, או יותר נכון הייתה, אבל ירושלים הרבה יותר נגישה גיאוגרפית, והמפגש של האוויר הקריר הלילי שלה, המואר נקודות של בתים ממרחק, יחד עם רחבת מוזיאון ישראל, יוצר שילוב נדיר ביופיו. כשמוסיפים לתפאורה הירושלמית מלאכת מחשבת של אירועים קטנים נקודתיים שהותאמו במיוחד לאבא גדול ומעורר יראה כמו מוזיאון ישראל, מבינים עד כמה הכינוי "נקודת מגע" מצדיק את עצמו, וכמה המגע הזה אינטימי, ונעים לעין וללב. » נקודת מגע 2014: 28 באוגוסט, מוזיאון ישראל.

*#