אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערווה ישראלית: האירוטיקה שבנופי הארץ

מה הקשר בין עירום נשי לחול מדברי? התערוכה "נופים אירוטיים" לא מתביישת לחשוף את ישראל במערומיה

תגובות

בתערוכה "נופים אירוטים", שמוצגת בימים אלה בגלריה גרוס בתל אביב, נפגשים שני אמנים: הצייר דן בירנבוים והצלם אלדד פניני. המפגש ביניהם היה אקראי לחלוטין ועם זאת נראה כאילו החיבור העוצמתי לא נוצר שם במקרה. גם בירנבוים וגם פניני עוסקים בנופים - הראשון מרבה לצייר את נופי הארץ, והשני מתחקה אחר נופי העירום הנשי, אך מה קורה כשנופי ארץ ישראל מתגלים כרכים ומעוגלים, ממש כחמוקיים נשיים? באופן זה מתגבשת אמירה שהיא גם פוליטית ורלוונטית למצב, גם חברתית – כזו שנוגעת לגבריות, נשיות ומה שביניהם, וגם אסתטית.  » נופים אירוטים - לכל הפרטים» תערוכה ושמה פרובוקציה"במיוחד עכשיו לאור המלחמה, המושג 'אדמה' עולה שוב לסדר היום – מה קורה כשאנחנו מנסים לאנוס את האדמה ובסוף האדמה בולעת אותנו?" אומר בירנבוים, "זה נושא שעסקו בו רבות בתולדות האמנות. יש מעין פטיש לאדמה מבחינה פוליטית. אני פתאום שם לב שגם המילה 'דם' נמצאת בתוך 'אדמה'. אנחנו מאוד מקדשים אותה. בציורי הנופים שלי אין בני אדם שאמורים להסתכל על הנוף כשטח נדל"ני ליד הים. יש שם פשוט דיונות, וזה מזכיר לי את הילדות שלי. הנופים הדרומיים האלה הם לא מומצאים, בשבילי הם הארץ". מה קורה כשמנסים לאנוס את האדמה? מתוך "נופים אירוטים"

מלכתחילה הייתה לך כוונה להתייחס לאדמה ולנוף במובן אירוטי?"תמיד היה משהו חושני בציורים שלי, אבל העבודות היו קיימות עוד לפני התערוכה. מדובר בציורים של דיונות ונוף מדברי, אבל התערוכה ממש חילצה מהם את המובן האירוטי. בצילומים של אלדד, לעומת זאת, יש התייחסות ברורה להקשר הפוליטי-חברתי. התערוכה הזו אמורה להיות מאוד חצופה, כזו שעוסקת בסקס, בכיבוש, בנשיות, בחדירה. אבל זה לא פורנו. למשל, בחלק מהעבודות שלו הוא משתמש בחיילים כאילו שהם מוכלים בתוך האישה, מדבר על העניין של כוחניות מול הכלה. כך התערוכה גורמת לחשוב על מושגים של אדמה וכוחניות".

איך נולד הרעיון לאחד כוחות לתערוכה אחת?

"מדי פעם אני מבקר בגלריה גרוס, ונתקלתי בסדרת צילומים של פניני, שמאוד מתקשרת למה שאני עושה - רק בצילום. התחלנו ליצור שיחה וממש שמחתי להכיר אותו. זה השתלב בצורה הרמונית. הצלחנו ליצור דיאלוג בין שני מדיומים – ציור וצילום – ומניסיון, זה כמעט אף פעם לא עובד".

 בין כיבוש, לנשיות, לחדירה. "נופים אירוטים"

התזמון של פתיחת התערוכה הוא מקרי לחלוטין, אבל קשה להתעלם מהפואטיקה שטמונה בו - איך שדווקא עכשיו בעינה של הסערה הפוליטית, שבעל כורחה מזמנת שימוש בעולם מושגים גברי וכוחני, מוזמנים מבקרי התערוכה להביט בנופי ישראל הדרומיים במונחים של נשיות, משל היו מפשעות ענוגות. באופן לא מפתיע ובדומה לתחום התרבות כולו בימים אלה, המצב הביטחוני גובה את מחירו גם מהתערוכה הזו – "חד משמעית הרבה פחות אנשים מגיעים לתערוכה", מספר בירנבוים. "קשה לי להעריך בדיוק באיזו ירידה מדובר, אבל גם בפתיחת התערוכה זה הורגש, כל מי שהגיע רציתי לנשק לו את הידיים בתודה, והיו גם הרבה שהתנצלו וביטלו הגעה. מישהו אמר לי שההתמקדות שלנו בערווה הנשית היא קצת כמו מנהרות, אז בסופו של דבר כל המצב הזה יצר גם רגעים קומיים".לא פורנו. "נופים אירוטים"

 נופי ישראל כבטנים ומפשעות. "נופים אירוטים"

*#