אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפנינה שבכתר: על הסטייל הקפדני של מלכת אנגליה

אליזבת השנייה חגגה השבוע 60 שנות מלכות עם סטייל מנימליסטי, מאופק וברור. מה זה אומר על סגנון השלטון שלה?

תגובות

לאורך 60 שנות מלכותה, שנחגגו השבוע ברוב פאר והדר, היתה המלכה אליזבת השנייה ידועה כמי שהתאימה את המלתחה האישית שלה לזמנים הקשים שעברו על עמה. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היתה אך יורשת עצר צעירה בת 16, אליזבת גויסה לצבא האנגלי והפנימה את הלקח שבזמן ששאר אנגליה חיה על קצבת אוכל ובקושי יכולה למצוא בדים לייצר מהם בגדים, עליה להראות שהיא מתלבשת בצניעות ככל האפשר, ביחס למעמדה המיוחד כמובן, כולל בגדי חאקי פשוטים. אפילו בשנים האחרונות, בצל משבר כלכלי כלל עולמי, היא מיחזרה (באופן מיוחצן למדי) שמלות ישנות שלה. לא, מלכת אנגליה הקשישה מעולם לא האמינה בלשלוח את האספסוף לאכול עוגות. היא תמיד הסתפקה בלאכול אותן בעצמה, אך בנימוסי שולחן מוקפדים ומהודקים, כפי שרק האנגלים יודעים לעשות.

מנימליסטי אבל זוהר אבל צניעות יתר היא לא החומר שממנו מיוצרים אייקונים של סטייל – תואר שכבר הוצמד למלכה לא פעם. את לא הופכת להשפעה ישירה על סלבס כמו מדונה ומוזה למעצבים כמו דולצ’ה וגבאנה על ידי קניות בזארה והתמזגות זהירה בין ההמונים (אם כי מישל אובמה יכולה להתווכח על הנקודה הזאת) – את עושה את זה על ידי חבישה של יותר מ־5,000 כובעים שונים במהלך הקריירה שלך ועל ידי העסקת צוות שלם של מלבישים, מעצבים וכובענים במשרה מלאה.

סטייל אייקון? מלכת אנגליה:

(צילום: AP)

אכן, החל משנות ה־50, רגע אחרי שהוכתרה, המלוכה של אליזבת החלה לדמות לתצוגת אופנה מתמדת של המעצבים הכי נחשבים, הגזרות הכי אופנתיות והבדים הכי ראוותניים. כל זה אמנם בסילואטות יחסית מינימליסטיות ובאופן שסותר את המסורת האליזבתנית־ויקטוריאנית המקושקשת, אבל מאוד ברוח התקופה ובהתמדה שהקנתה לה מראה אחיד וניתן לזיהוי (Signature look). כל זאת, כמובן, באופן שהולם את גילה, ברגע שזה הפך לסוגיה. ואותן סילואטות פשוטות ואחידות שאיפיינו את רוב העשורים של אליזבת כמלכת אנגליה – או ליתר דיוק קווים ישרים שנגמרים בכובעים עגולים - תאמו גם את הסלידה של המעמד הבריטי העליון מהגימיקים והחדשנות שסובבים אותם. אמנם ראוותנות, אך עדיין בגבולות היציבות, הסמכות והמטרוניות הקשוחה. אליזבת הצליחה בעצם להיות מובילה אופנתית מחד ומגה שמרנית מאידך.

המוסד המוזר הזה של בית המלוכה המודרני, שמתקיים במקביל לשיטת ממשל דמוקרטית, ושמשום מה זוכה לתמיכה של מרבית נתיניו, איפשר לאליזבת ולכל בני משפחתה להפוך לחוד החנית של הכתבת הסטייל הלאומי על חשבון משלם המסים. והוא, בתורו, שילם על זה בכיף כל עוד הרשו לו להתבונן למחרת בצהובונים ולמתוח את הביקורת האישית שלו על הסגנון שלהם.

אליזבת היא לא נבחרת הציבור, היא נצר למונרכיה מפוארת, ועל כן היא יכולה לעשות פחות או יותר מה בראש שלה כל עוד זה תורם לשימור תדמיתה המלוכנית. קשה לדמיין את מרגרט תאצ’ר, או לצורך העניין את הילרי קלינטון או ציפי לבני, מרשות לעצמן ראוותנות כזו. אבל אליזבת היא לא איזו פוליטיקאית בשקל, או אפילו במיליון, היא המלכה, והשבוע היא הנכיחה את מעמדה ככזו בחגיגות יובל היהלום שלה. בארבעה ימים של חגיגות, שמחות וחופש לכולם חגגה המלכה את היותה מלכה במיטב המסורת של רומא הקיסרית, תקופה שבה יום הולדתו של הקיסר הוכרז כחג לאומי ולווה בפסטיבל מרובה ימים (רק עם קרבות עקובי דם בין חיות אקזוטיות לשבויי מלחמה במקום הופעה של אלטון ג’ון. יחי ההבדל הקטן). היא הראתה לנו כמה כוח עדיין יכול להיות טמון ברעיון של מונרכיה, גם בתקופה שבה מונרכיה אמורה להיות איזה מין כלום טקסי לחלוטין, אם היא לא נעלמה עדיין לגמרי. עכשיו רק נותר לראות איך הנסיך צ’ארלס יצליח למלא את הכובע הספציפי הזה.

כתבות שאולי פספסתם

*#