אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התערוכה שרידים אורבניים: מופע ספקטקולרי נוגה

גילי אבישר יוצר במיצביו עולם תיאטרלי מרהיב מחומרים שהוא מפרק מיצירותיו הקודמות

תגובות

השמש, הירח וכוכב קרקסי; האובייקט וגלגוליו; פירוק והרכבה מחדש - כל אלו מרכיבים את העולם ההרמטי, הסגור בתוך מעגל אינסופי של יצירה ויצירה מחדש, בתערוכת היחיד של גילי אבישר שרידים אורבניים. התערוכה היא מופע מרהיב, ספקטקולרי, אך נוגה ביותר. כזה הנדמה כמו ליצן עצוב, כמו קומיקאי המספר אותה בדיחה כבר 30 שנה. גילי אבישר מבנה עולם שבו שחקנים ודמויות, תפאורה ואביזרים, והוא הבמאי, המחזאי ובעיקר זה שקובע מתי יסתיים הכל.

» גילי אבישר - שרידים אורבניים - לכל הפרטים

אבישר התבלט כבר בתערוכת סוף השנה של התואר השני בבצלאל, אז הציג עבודה ענקית ומרשימה. הוא מסתמן כאמן ייחודי ומעניין, וגם התערוכה הזאת תיאטרלית ודחוסה, תובענית ומתגמלת.

שלושה מיצבים מרכיבים את התערוכה. במרכז האחד מצוי דימוי מטאפורי של שמש, בשני ירח ובשלישי כוכב. אבישר סגר את המרפסת הפתוחה של הגלריה, הותיר בה חור עגול שממנו משתלשל בד ארגמני, היוצר מראה של שמש שוקעת ונוזלת. הניגוד בין השקיעה המפוארת לבנייה בחומרים דלים, ממוחזרים, נמוכים וזולים הוא חלק מהותי מעולמו של אבישר, שעבודותיו נראות לפעמים כתוצר פשיטה על ביתו של אגרן או שדידת עגלת הסופר שאיתה מסתובבים הקלושרים ברחוב. המיצבים שלו הם מין גלגול עכשווי של ארט ברוט, אך הם מלאי מודעות עצמית ולא פעם גם אירוניה. מן החומרים הדלים, החיים ומלאי הנשמה הוא יוצר עולם מחודש, השומר על מוצאו, אך מוליד מתוכו דימויים וליריות חדשים. אבישר מעניק לצופיו חוויה מועצמת, שיש בה סקרנות וציפייה, השהייה והפתעה.

במרכז הגלריה ניצבת במת תיאטרון הצבועה בכחול עמוק, ועליה נחים בדממה עצורה פסלים שונים: "שחקנים" - אנסמבל המורכב מאובייקטים שפורקו וחוברו ושוב פורקו, המתקיימים בשרשרת של דימויים המזינים את עצמם. אלו דמויות אנושיות וחייתיות, שבכל אחת מהן יצק אבישר מאפיינים אישיותיים באופן מעודן ורגיש. פרש רכוב על סוסו נושא דגל לבן, פסלון של יצור כלאיים, ליצן העומד על שלוש רגליים לצד חלקי עץ שחוברו יחדיו למדליון גדול צבוע לבן. זה האחרון ניצב חזיתי על שולחן מתכת כשפני השטח שלו פונים אל הצופה וחושפים טופוגרפיה אורבנית של ירח המאיר מלמעלה על הבמה כולה. דמות עם פני ברווז עומדת בגב כפוף, בתנוחה כנועה ומכמירה. דמות נוספת היא מעין שועל, אחרת מורכבת מכלונסאות גבוהים ו"ראש" שעליו בד ומסכה מנומרים, ההופכים אותה ל"מנהיגת הלהקה". מתחת לדימוי הירח ניצבת טלוויזיה, ובה מוקרן בלופ סרט המראה נדנדה בתנועה. הנדנדה עצמה היא חלק מעבודה אחרת שפורקה, ופעולת הנדנוד מתאפשרת באמצעות הנחת חלקים שונים שפורקו מעבודות אחרות של אבישר המפעילים משקל נגדי. המראה דומה לסרט אנימציה המיועד לתינוקות. אך הריתמוס, הצבעוניות והחומרים אינם רכים ונעימים, אלא מצויים בסחרור, עוברים פירוק והרכבה אובססיביים וחסרי מנוחה.

הארעיות, היעדר נקודת אחיזה קבועה והתחושה שתוך רגע הכל יתפרק ויתארגן מחדש מעצימים את התיאטרליות העולה מן התערוכה. העולם של אבישר הוא תפאורה, הדימויים הם פרופס, והתערוכה היא מיקרוקוסמוס סגור, מתקיים וניזון מעצמו באופן דינמי, הנדמה לעתים חסר שליטה. נראה כי עוד רגע האובייקטים על הבמה ישתחוו וייצאו, הבמה תפורק, ותפאורה חדשה תיבנה. אובייקט התלוי ב"מאחורי הקלעים", הנראה מן הצד, מחזק את התחושה.

הכל ארעי. שרידים אורבניים (צילום: אלעד שריג)

המיצב השלישי מורכב ממעגל גדול המדמה מעגל אש בקרקס. במקום להבות - דיקט חתוך בצורת להבות ונורות ליבון מאירות. בתוך המעגל מוקרנות שקופיות, בעיקר צילומים של דימוי ה"בית" של אבישר, שגם שהוא כבר פורק ונלקח ליצירת אובייקטים אחרים. זו הצצה לתוך הארכיון הפרטי של האמן, שבו מתועדת הארכיאולוגיה של עבודתו. הבית נדמה כבית בובות שהוסר בו הקיר הרביעי. לעתים מצויה בו דמות אנושית, שמקצינה את מידותיו הקטנות. מדי פעם מבליחה שקופית עם דמותו של האמן, הנראה כליצן חצר.

נראה לי שהגודש והריבוי שאפיינו עבודות קודמות של אבישר צומצמו פה. אבישר מזקק את הדימויים שלו ומוציא מתוכם את הליבה, וזו הופכת אותם לקשובים, כנועים ומכמירי לב. אחת הסיבות לכך היא שהדברים נעשו במקום עצמו. סאלי הפטל נוה, אוצרת התערוכה, מציינת כי לפני כחודשיים העתיק אבישר את הסטודיו שלו מדרום העיר לחלל הגלריה במטרה ליצור סביבת עבודה אינטימית שבה יוכל לשמר את הרצף האורגני של תהליך היצירה בלי לאבד מהאותנטיות המאפיינת את הנעשה בין קירות הסטודיו.

 הצופה יוצא בהרגשה שעוד רגע האורות יכבו, הכל יתפרק, ייארז ויצוץ שוב במקום אחר ובפנים אחרות. אני מקווה שנהיה שם כדי לראות את זה.

» גילי אבישר - שרידים אורבנים, עד ה-29.6. גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר , ששת הימים 6, תל אביב. שעות פעילות: א'-ה' 17:00-20:00, ג' 10:00-13:00. 

כתבות שאולי פספסתם

*#