אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערות עם קעקוע דרקון: התערוכה של רונה יפמן נשארת בשוליים

נדמה כי ההיקסמות של רונה יפמן ממושאי תערוכתה - שתי אמניות קעקועים - לא איפשרה לה להציג עמדה מעניינת יותר מן המובן מאליו

תגובות

במרכז התערוכה של רונה יפמן, “Tuff Enuf”, שנחאי קייט וקייטלין ג’י, שתי אמניות קעקועים, והיא המשך ישיר של תערוכתה “Time Kills”, שהוצגה במרכז לפיסול בניו יורק באוקטובר 2011. כותרת התערוכה מרמזת על תרבות שוליים. תרבות נמוכה, חתרנית, כזאת המשבשת את הלשון אך מצליחה להיות מדויקת, שורדת וחדה. אמנותה של יפמן טווה קשרים והקשרים בין דמויות אזוטריות ומספרת את הסיפור שלהן, שלעתים נדמה מופרך אך יש בו מוטיבים אנושיים כלליים.

» רונה יפמן - Tuff Enuf - לכל הפרטים

רונה יפמן היא הגשמה ויזואלית של מספרי סיפורים. התערוכות שלה נרטיביות מאוד, והן סבך של הקשרים, גלויים וסמויים, פשוטים ומורכבים. במרכזן דמויות אנושיות, לרוב אקסצנטריות וצבעוניות, המערערות תפיסות מגדריות וחברתיות בסיסיות.

התערוכה מורכבת מצילומים, עבודות וידאו ואובייקטים המנכיחים את שתי הדמויות באופנים שונים, לרוב מפריזמת הקעקועים המגדירה את הזהות האישית והמינית, את אורח החיים ואת הסיפור האישי של כל אחת מהן. שנחאי קייט היא אמנית הקעקועים הראשונה בארצות הברית, ככזו היא דמות מפורסמת למדי. היא מין פאם פטאל, עם שיער לבן ארוך וגוף שופע. קייטלין היא נערית, טום בוי אנדרוגיני למראה, ומקעקעת את עצמה שוב ושוב כאמצעי לביטוי אישי. גופה הופך ליומן אישי ויזואלי ומוחצן באמצעות הקעקועים.

לא רק דמויות אקסצנטריות. שנחאי קייט (מתוך התערוכה Tuff Enuf)

“Teenager in Love”, עבודת וידאו משנת 2012, מבטאת היטב את השילוב בין הגרוטסקי לאנושי, בין הומור לכאב, הבא לידי ביטוי בדמותה של קייטלין ומעמיק אותה. לא בטוח שהתערוכה מצליחה לתפוס את זה לחלוטין. קייט וקייטלין אינן רק דמויות צבעוניות ואקסצנטריות שהצופה מתבונן עליהן מוקסם אך מרוחק. בעבודת הווידאו קייטלין מקעקעת על אצבעותיה את המשפט “over and over” ולצדו לב שבור. תוך כדי פעולת הקעקוע מספרת קייטלין את סיפור האהבה הנכזבת שהוביל לקעקוע זה. המחווה הילדותית והאלימה הזאת מותירה חותם מריר על גבי עורה, הנצרב ומאדים ממאות דקירות קטנות.

הפעולה היא ביטוי תרבותי ואישי, בקורלציה עם השפה והסממנים הפיזיים שלה, שהם אמצעי הביטוי האישיים שלה. העבודה מוצגת בתוך חדרון קטן, שהכניסה אליו דרך קיר גבס שבור באלימות, עבודת ניאון עם דגל ארצות הברית סימבולי וקופסת אור עם צילום של קעקוע "Time Kills" וסביבו קורי עכביש. כל אלו מייצרים סביבה של תרבות אמריקאית שולית, שיש בה אלימות ילדותית לצד כאב אמיתי.

האיכויות הוויזואליות הסיפוריות של יפמן משתלבות עם אלו של קייטלין ובייחוד עם אלו של קייט. עבודת הווידאו החושפנית שלה וכן כל הצילומים שבהם היא מציגה את גופה, את שדיה ואת קעקועיה, מרהיבים ונוגעים ללב וגם רגישים ועדינים.

נוגע ללב ועדין (מתוך התערוכה Tuff Enuf)

בדיוק ההפך מתרבות קעקועים עשירה

“Kate Fish Back” הוא צילום של גבה של קייט. היא עומדת מאחור, מרימה את שערה בתנוחה קלאסית פתיינית, אך במקום גב חלק כשל ונוס, הגב מלא כולו ציורים, איורים, התפתלות נחשית, ספיראלות וקונכיות. העבודה מודפסת על עור, יוצרת כך טקטיליות המנכיחה את העור והבשר עצמם ויוצרת תחושה מעט לא נעימה.

“Dame of the World” הוא כינויה של קייט בחלק מן העבודות. בכל העבודות הללו היא מוצגת כאמא גדולה, דמות נשית חזקה, עם שערה הלבן, שדיה הגדולים ואיבריה המעוגלים. קייטלין היא הניגוד שלה. הכיוון הצעיר, הבועט, הכועס. יחד הן יוצרות מופע נשי עוצמתי, השואב את כוחו מן האישיות המעניינת של כל אחת מהן. אבל בסופו של דבר, הנשים עצמן מעניינות יותר מן התערוכה, שיש בה משהו מפורש מאוד, מפורש מדי. הן העניקו ליפמן את האישיות, הסיפור המילולי והוויזואלי, והיא לא העניקה להן פרשנות או נקודת מבט מעניינת, אלא הצגה מלאת היקסמות, שאינה מוסיפה לדמותן דבר. זה בולט במיוחד בדיפטיכים הצילומיים שהיא מציגה, כך למשל העבודה משנת 2012 “Caitlin and Wild Horse”, דיפטיך שבו בצד אחד נראית קייטלין המקועקעת יושבת פשוקת רגליים, ובצד השני סוס פרא רץ חופשי במרחב. זו אנלוגיה כל כך מפורשת, עד שנדמה שאולי היא צינית, אך אין שום דבר ציני בתערוכה.

רגיש ונועג ללב. קייטלין (מתוך התערוכה Tuff Enuf)

התערוכה שובת לב, למרות שאין בה עמדה מפורשת כלפי אמנות הקעקועים והיא נותרת כביטוי לזהות של שוליים. ולמרות שלעתים נדמה כי ההיקסמות של יפמן מן הדמויות לא איפשרה לה להציג עמדה מעניינת יותר מן המובן מאליו, עדיין קייט וקייטלין הן מושאים מופלאים ליצירות. הן עשירות ומלאות, ומאפשרות לצופים להתענג יחד עם יפמן על דמותן, ומקסימום לפנטז על קעקוע קטן ומנומס בכתף. כזה שיציץ רק כשרוצים, המייצג בדיוק את ההפך מתרבות הקעקועים ההארדקורית של השתיים.

» רונה יפמן - Tuff Enuf, עד ה-5.5. גלריה זומר, שדרות רוטשילד 13, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 10:00-18:00, ו' 10:00-14:00 ושבת 11:00-13:00

כתבות שאולי פספסתם

*#