אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת סלון: אוהד נהרין מדבר עם צופיה נהרין

לכבוד תערוכת פסלים חדשה של צופיה נהרין, אם ובן התכנסו לשיחה על אמנות, ריקוד וחיבור יצירתי ואישי

תגובות

אוהד: "בימים אלו את מציגה תערוכת פסלים חדשה - איך ומתי התחלת לפסל?"

צופיה: "התברר לי שיצא ספר של משמר העמק - "60 שנה למשמר העמק", ויש שם פסל שלי. לא זכרתי את זה בכלל".

אוהד: "מתי זה היה?"

צופיה: "בגיל 15 או 16. הכוריאוגרפיה והקומפוזיציה בתנועה יותר עניינה אותי והפיסול היה תוצר לוואי, אפילו הפסקתי לפסל לתקופה ארוכה. לא מזמן דיברתי עם חברה, היא שאלה אותי אם אני זוכרת שפיסלנו פה ופיסלנו שם... מסתבר שזה ליווה אותי הרבה זמן. לפני שיצאתי לפנסיה התחלתי לעסוק בכך באופן רציני ופתאום מצאתי את עצמי מפסלת עד ארבע לפנות בלילה".

» צופיה נהרין - עבודות - לכל הפרטים

אוהד: "את חושבת שזה שהפסקת לפסל היה מכיוון שחשבנו בבית שאבא הוא הפסל?"

צופיה: "לא, אני לא חושבת. בבית לא היה לי זמן לזה. הייתי כל כך עסוקה שלא היה לי זמן לחשוב על הדברים האלה. אמרתי לעצמי שכשאני אצא לפנסיה אני אחזור לזה, ואז בפנסיה כתבתי שלוש שנים ספר, ככה שבעצם התחלתי לפסל רק אחרי זה. בשנת 2000 הספר יצא לאור, אז אני מפסלת 12 שנה אפשר להגיד. בשלוש השנים האחרונות יותר בקביעות".

אוהד: "כשאת מסתכלת על הפסלים שעשית, שזה לא כמו כוריאוגרפיה, שאת יכולה לשנות ולמחוק, את מרגישה בנוח עם זה?"

צופיה: "תראה, את הפסל אפשר 'למחוק' כל עוד הוא עדיין רטוב בחימר, כשהוא יצוק, הוא יצוק".

מרגישים את התנועה, עבודות של צופיה נהרין:

(צילום: גיא גלעד)

אוהד: "ואיך את מרגישה עם זה?"צופיה: "זה נותן לי את האפשרות להתנתק ולראות את זה מבחוץ - כאילו לא אני יצרתי את זה. מכיוון שזה סטטי וקבוע, יש לי זמן ואפשרות להתבונן בפסל מחדש, מה שבתנועה קשה לך- זה זז ונעלם. יש פסלים שנוצרו תחת מצב רוח מסוים. הפתעתי את עצמי בזמן העבודה - לא ידעתי מראש מה יצא. זה יותר כמו משחק בחימר ופתאום יוצא משהו. דרך אגב, אמרתי לך את זה אני חושבת, יש לי שני פסלים - אחד נראה בדיוק כמו רקדן המופיע בשדה 21, אבל עשיתי את זה לפני שעשית את המופע, ופסל אחר, שתצלום שלו מופיע בעלון, שהוא מעין פיתול של רקדנית מעבודה שלך. גם אותו יצרתי לפני שראיתי את התמונה".אוהד: "אולי זה קשור לדו שיח שיש לי איתך תמיד, על יצירה ותנועה".צופיה: "למה אתה מתכוון?" אוהד: "אני חושב שאת אדם שמלא ברגעים גאוניים, בלי קשר לפיסול. התשוקה שלך, הכישרון המולד, הסקרנות, החקירה שאת כל הזמן עושה - חקירה של הגוף ובכלל. הנכונות שלך והיכולת שלך לשנות את דעתך היא משהו שאני שואף אליו גם".צופיה: "ברצינות? ואני תמיד חושבת ההפך".

מעריץ. מתוך המופע "הורה" של אוהד נהרין, המוקדש לצופיה נהרין (צילום: גדי דגון)אוהד: "זה שאת מפסלת, זה לא עוד בן אדם שיוצא לגמלאות ומחפש משהו להתעסק בו. אני חושב שיש בך איזה בערה ויצירתיות שהגיל לא שחק, זה משהו שאת מוכרחה. אולי בעצם, אם היית יכולה, היית מעדיפה להיות כוריאוגרפית?"צופיה: "זה נכון. עד היום אני רוצה לעשות כוריאוגרפיה".אוהד: "אם הייתה לך אפשרות אז לא היית מפסלת, היית מכראגרפת". צופיה: "יכול להיות. הפיסול הוא במקום מסוים במקום הכוריאוגרפיה. הכישורים העיקריים שלי הם באמת בכוריאוגרפיה, זה מתבטא גם בפסלים. הפסלים הם סביב תנועה, אני מעבירה דרך החוויה הגופנית את הפסל. אני רוקדת בתוך הפסל".

» צופיה נהרין - עבודות, עד ה-3.5. קיבוץ שפיים.» Lost Cause / טאבולה ראסה - אנסמבל בת-שבע, ערב משותף ליצירות של שרון אייל ויסמין גודר - למועדי מופע ועוד פרטים

כתבות שאולי פספסתם

*#