אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרו ורבו: פרויקט כרזות להגדלת הילודה החילונית

"עכבר העיר" ותלמידי בית הספר של ACC תרצה גרנות בקמפיין לעידוד אוכלוסייה יצרנית ושמירה על חירותנו החילונית. פרויקט מיוחד

תגובות

» החילונים בדרך להיות מיעוט בישראל» יוזמה פרטית להקמת בית ספר דתי-חילוני» סיעת מרץ הפעילה תחבורה ציבורית בשבתמימין: אומרים שהרוב קובע. מספרים שדמוקרטיה היא שלטון הרוב. כערבי שחי בישראל גיליתי על בשרי שמיעוט זה קושי, מאבק תמידי ומתסכל מול דעת הרוב, שתמיד נשמעת חזק יותר. כמה שתצעק, לא יבוא הד. כחילוני, החלטתי לפנות לציבור החילוני - שיתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי, שלא יפקיר את עתידו, שלא יאבד את דעתו, שלא יהמר על העתיד הנאור והליברלי שלנו. עיסא חבש.

משמאל: הייחודיות שלנו מורכבת משלל הדעות, האמונות והצבעים שלנו. מחובתנו לשמור על החופש להיות שונים, ולמנוע מהקשת להיצבע בצבע יחיד. חוץ מזה, בינינו, פרו ורבו זאת אחלה מצווה. תום פניג.מימין: בשכונה שבה גדלתי היתה ילדות שמחה עם ילדים שדיברו באותה שפה וחיו את אותה תרבות. גדלנו יחד, התבגרנו יחד, למדנו יחד והתגייסנו יחד. היום, שלושה מתוך ארבעת בתי הספר בשכונה הפכו חרדים. היחיד שנשאר חילוני כולל כיתה אחת עם עשרה תלמידים בכל שכבה. הגיע הזמן להחזיר לעצמנו את הרוב. עדי סיוון .

משמאל: המקום הזה הוא שלי ואני כאן כדי להישאר. אלעד גייזלר.

מימין: כשגדלתי, ההורים שלי הפכו לילדים. פתאום אמא שלי היא זאת שנעלבת ואני זו שמפייסת, אבא שלי מתעצבן משטויות ואני זאת שאומרת לו להרגיע. הפכתי מטפילה למטפלת. הרעיון שלי נוסח מתוך מפגש עם אנשים מבוגרים שאין להם ילדים שמטפלים בהם, מפגש שהזכיר לי שלהזדקן לבד זה נורא. מעיין רגולר.

משמאל: אולי זה נטל גדול לקריירה, אולי זה תהליך מתיש וכואב. אבל ללא ילודה חילונית, תמונת המצב החברתית תשתנה ככה שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור. הגיע הזמן לעשות ילדים חילונים, למען העתיד החברתי שלנו. אבל בלי לחץ. נדב הופמן.

מימין: יום אחד זימנו את אמא שלי לבית הספר והודיעו לה שאחי ואני מושעים, כי גרמנו לילדה קטנה לכתוב על הלוח שהיא הילדה הכי מכוערת בכיתה, אחרי שאחותי הקטנה חזרה בוכה הביתה וסיפרה שאותה ילדה קראה לה מכוערת. אמא שלי הביטה במנהלת בפרצוף רציני, ידה מונחת על פיה, מפגינה רצינות ביחס לחומרת המצב. היום אני יודעת שהיא בסך הכל הסתירה חיוך. האמת היא שהדבר הכי טוב שהורה יכול לתת לילד שלו, זה אחים. רותם קלמן.

משמאל: יש לי תחת קטן, עגול ומוצק. אם יש משהו שהבנתי במהלך הלימודים זה שפרסומת חייבת לגעת בך. כדי לעשות זאת, רצוי שבבסיסה תעמוד תובנה חזקה על החיים. כזאת שאתה אומר: וואלה, איך לא עלו על זה קודם? דבר נוסף שהבנתי, הוא שכדי שתקראו את הפסקה הזו רצוי להתחיל בתיאור סקסי. הבנתם, פטישים? רונה כהן.

מימין: זה סיפור על מפקד ששוכב במארב והזיעה מנשקת לו את השפתיים. זה סיפור על חייל שעומד בפני היום הראשון בלי הבלורית שלו. זה סיפור על תלמיד שנקרעו לו המכנסיים כשניסה לטפס על הגדר ולהבריז מהשיעור האחרון. זה סיפור על ילד, אבל לפני הכל סיפור על אבא שלו, שהחליט לקחת את הדברים בידיים - או להפסיק לקחת את הדברים בידיים - ולעשות ילדים. טובי הררי.

משמאל: כשמדברים על ילדים, שיקול הדעת של ההורים הפוטנציאליים הוא כבר מזמן לא השיקול היחיד: הסבים והסבתות הם חלק אינטגרלי מחיי המשפחה, בעיקר כשההורים עובדים. החלטתי לתת להם את הכבוד הראוי. יעל ניישטוט.

מימין: הרעיון מרתיע, אבל נכון: לדמוגרפיה יש השלכה ישירה על מבנה הכנסת ועל היחס בין מיעוט ורוב בהצבעות שעשויות להיות גורליות בהשפעתן על סגנון ואיכות חיינו. ההבנה הזאת ממסמרת את הנחיצות בעשייה של, מממ, הרבה יותר ילדים חילונים. מאיה קורן ועומר וויס.

משמאל: לבטא בצורה קריאטיבית מסרים מהסוג הזה, זו הסיבה שבגללה בחרתי ללמוד קופירייטינג. זה מתחיל במחשבה שלוקחת נושא שלם, חופרת בו ומוצאת תובנה אמיתית ופשוטה: ילדים הם דבר גדול. משם, הדרך לרעיון אחד, פשוט ומזוקק - קצרה. דניאל מרון.

הגיע הזמן שנפשיל שרוולים ומכנסיים, ונדאג לעתיד הדבר הזה שכולנו כל כך אוהבים: אנחנו. איתן גפן.

מימין: בשבת אחי ואשתו קפצו לבקר אצלי עם האחיין. ישבתי על הכורסה, בוהה באחי שמשחק עם בנו התינוק. באותו רגע נפל לי האסימון: ההיי שאחי חווה כרגע חזק יותר מכל הסמים שניסה בחייו. את התחושה הזאת איאפשר להסביר או לחקות. תומר בראל.

משמאל: הורים צעירים - תתחילו להבקיע! מקס גורוב

*#