אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילה קרבלניקוב־פז מתעדת במסקינטייפ את חוף שרתון

כשהיא בונה שכבה על גבי שכבה של נייר דבק צבעוני, מציעה הילה קרבלניקוב־פז הצצה לעולם האינטימי של המתרחצות החרדיות בחוף הנשים

תגובות

התערוכה "חוף שרתון" של הילה קרבלניקוב־פז מציעה התבוננות במציאות אופציונלית, המתקיימת רק שלושה ימים בשבוע. התערוכה מתארת את חוף הדתיים, החוף הנפרד שליד שרתון, ביום המיועד לרחצת נשים. זעיר אנפין של חברה המתנהלת בתוך חוף ים סגור ותחום אך לא מבודד. זה שהעולם האחר חודר אליו כל הזמן והוא מקבלו בהבנה. מפנה אליו מעט את גבו, אך בה בעת מציץ אליו בביישנות.

» הילה קרבלניקוב-פז - חוף שרתון - לכל הפרטים

הדבר הבולט ביותר הוא הטכניקה. בתערוכה ממשיכה האמנית לעבוד בטכניקה הייחודית לה, שכבות מסקינטייפ צבעוני המונחות חתיכה על חתיכה ליצירת מבנה שלם, מעין תבליט. היא גוזרת, חותכת, מדביקה ומצמידה, יוצרת משטחים, כתמים, קווי מתאר והצללות, וכל זה עם החומר המבריק, בעל הנוכחות המלאכותית והמשטיחה. קרבלניקוב־פז שולטת היטב בטכניקה הייחודית הזאת, צורת עבודה שכמו נועדה להקשות, לחייב דייקנות, אך לא עדינות. יוצרת מסה מאסיבית הנארגת לכדי פני שטח לכידים. העבודות מצטיינות כך במתח שבין דו ממד לתלת ממד, בין טקטיליות מפתה ופני שטח אחידים, בהם מים, חול וגוף נדמים כאורגניזם זהה. הדיגמיות החוזרת על עצמה חסרת היררכיה, מייצרת דימוי שבו כל פרט מקבל אותה תשומת לב.

טכניקה מבריקה, מתוך התערוכה "חוף שרתון":

ההפך מבילוי בשפת הים

הטכניקה הסיזיפית הזאת, המצטיינת בעמלנות, ברפטטיביות ובסבלנות, מתכתבת היטב עם התוכן, יותר נכון מעצימה אותו. אין דבר הרחוק מבילוי נינוח על שפת הים מאשר גזירה וחיתוך, הסרה והדבקה. אם חוף הים נדמה כמקום נעים לשבת ולשרבט בו, הרי הטכניקה מעמידה בספק את הקיום המציאותי שלו. בכך מעצימה קרבלניקוב־פז את הניתוק המצוי באופן אימננטי בסצנות.

האמנית מתארת חברה של נשים דתיות ברגעי הפוגה מחיי היומיום התובעניים, שבהם הן משילות בגדים וזוכות בשחרור, פיזי ומטאפורי. קרבלניקוב־פז מתבוננת על מרחב חוף שרתון כמיקרוקוסמוס של חיי הקהילה החרדית והדתית העירונית ומציעה בעיקר את מערכות היחסים הנוצרות בין הנשים בחוף, מערכות יחסים הנבנות בזכות הניתוק שמאפשרים החוף וההימצאות בטבע. טבע שאינו מאיים או פראי, אלא מוכר ותחום, עירוני ומסודר, מצע נוח לשחרור ואתנחתא.

בילוי בחוף ורחצה בים, מתרחצים ומתרחצות הם מופע שכיח באמנות. החל מדיאנה הרוחצת עם נערותיה ונגלית על ידי הקטיון בציורי מיתולוגיה בארוקיים, דרך תיאורים מודרניים, בייחוד בתקופה האימפרסיוניסטית והפוסט אימפרסיוניסטית, ועד תיאורים עכשוויים, כמו דגנית ברסט או רינקה דקסטרה. נראה לי שקרבלניקוב־פז קרובה יותר לתיאורי המתרחצים כפי שהתפתחו במאה ה־19, כבילוי לשעות הפנאי של החברה הבורגנית באחד מחופי הרחצה של צרפת. אולם בעוד במאה ה־19 התיאורים התקשרו להתפתחות הערים ואוכלוסייתן, והיו חלק מתיאור הבילוי של שעות הפנאי וההווי הבורגני, הרי קרבלניקוב־פז מציעה התבוננות על חברה שלרוב אינה מצויה במרכז השיח האמנותי. ניכר במתרחצות שלה שהן מבלות, נהנות זו מחברתה של זו וחוות חופש רגעי לא אופייני. יש אמפתיה רבה בתיאורים, אך קשה לזהות התפתחות. זה מופע החוזר על עצמו, מתפעל מהעיסוק בחומר ובתוכן, אך נותר חדגוני. אחת העבודות הטובות היא "נשים וגלגל", שלוש נשים חופרות בית בחול ואשה נוספת יושבת לידן. העבודה חושית וחושנית, למרות הבגדים הארוכים והצנועים, האמנית מציגה את קווי המתאר של הגוף, את התעגלות האיברים הרוכנים זה לצד זה. הבגד העוטף את הגוף יוצר הסתרה מסקרנת הרבה יותר מאשר בגד ים חושפני, והקומפוזיציה הפירמדילית שיוצרים שלושת הגבות, כמו מסתירה סוד משותף. כך מטעינה האמנית את העבודה במעבר לנראה לעין.

מחוץ לגדר. העבודה "האצן"

רוב העבודות דומות בקומפוזיציה –התמקדות בדמויות וחלוקה לרגיסטרים של חול וים. הרקע - בניינים, מלונות, ארובת רידינג - מנכיח את העיר כל הזמן. "האצן" היא עבודה שונה בנקודת המבט שלה, ואחת היפות בתערוכה לדעתי. העבודה מציגה את ההתרחשות מחוץ לחוף הסגור. מרחב שאליו חודרים גם גברים ואין בו משמעות לימים הנפרדים. בסמוך לחוף הנשים רץ גבר. ללא חולצה, נועל נעלי התעמלות, אוזניות על אוזניו והוא רץ קדימה כלפי הצופים. שפת הגוף שלו, הביטחון, ההתקרבות אל הצופה, שונים במהותם מאופן תיאור הנשים שעל החוף. בצורה מעודנת ביותר מצליחה קרבלניקוב־פז להצביע על ההבדלים בין החברה הדתית לחילונית, בניואנסים של העמדה והתנהלות. העבודה מראה היטב את וירטואוזיות הטכניקה, כאשר שביל האבנים האפור־ורוד שעליו הוא רץ מקבל חיים ונוכחות משל עצמו, נוכחות צבעונית וחומרית, רוחשת חיים ועניין, הרבה יותר מאשר ריצוף האקרשטיין המקורי.יש בעבודות בתערוכה קסם רב. השילוב בין הטכניקה, המראה הבוהק והשטוח ועולם התוכן יוצרים תערוכה פתיינית, אם כי היא נותרת מעט שטוחה, כמו פני השטח עמוסי המסקינטייפ. אולי היה ראוי להציג פחות עבודות ולהתמקד בטובות ביותר. כך או כך מעניין לראות כיצד תתפתח האמנית מכאן.

» הילה קרבלניקוב-פז - חוף שרתון, עד ה-19.4. גלריה ברוורמן, רחוב השרון 12 ב' (מתחם תחנה המרכזית הישנה), תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 11:00 - 19:00 שישי-שבת 11:00 - 14:00. יתכן ששעות הגלריה ישתנו בהתאם לחג.

*#