אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוהק, בית"ר וצדק חברתי: קותי סבג הוא המחאה החברתית של 2012

בעוד ג'קי מנחם ואלירז שדה משקפים את העם הרדום תחת משטרו של בנימין נתניהו, קותי סבג משקף עם מרדן שמנסה להלחם על זכויותיו

תגובות

קותי סבג זכה השבוע בעונה הרביעית של האח הגדול. למרות שהוא ושאר המתמודדים בתוכנית שהו במסגרת מבודדת לחלוטין, שבה נמנעה מהם כל אינפורמציה על העולם החיצוני, קותי לא זכה בעולם נטול קונטקסט. הוא זכה בישראל 2012, במדינה שמדי יום פוסעת לעבר חזון ימני, קצת פחות דמוקרטי, שבה הדיון על הגרעין האיראני כה בוער שהוא כמעט עוקף את הדיון על “האח הגדול”, ושבה האזרחים מתחילים להתעורר מתרדמת כלכלית־חברתית ולהבין שדופקים אותם.

» כך ניצח הסטריאוטיפ את האנדרדוג» וידאו: מאחורי הקלעים של גמר האח הגדול 4לעוד טורים של דנה שוופי:» אביבית בר זוהר מדכאת את המין הנשי» אהוד ברק: כרוניקה של כרס» מה מסתתר מתחת ליופי של אנסטסיה מיכאלי?

כאשר “האח הגדול” התחילה, בשלהי 2008, היתה זו מדינה מעט שונה. מדינה לפני בחירות, שבהן למאית של שנייה התקווה הצליחה לחלחל מחדש ללבבות ההמונים. שפרה קורנפלד זכתה בעונה הראשונה של התוכנית, ואחוז נכבד מן העם (28 מנדטים, אם לדייק) האמין כי ציפי לבני יכולה לעשות כאן איזה שינוי. בהתאם לתחזית זו, הצביע חלק גדול מן העם עבור קורנפלד, שגילמה בתוכה חלק מן הערכים הללו. כמו לבני, היא אשה אנטילגנטית ואיכותית, שמשדרת רצינות. וכמוה, גם היא נעלמה מחיינו מעט אחרי שקיבלה את הגושפנקה שלה.

הדרך לשינוי. ציפי לבני (צילום: מוטי מילרוד) ושפרה קורנפלד (צילום מסך)

לא כך אצל הזוכים הבאים. אלירז שדה, ג’קי מנחם וקותי סבג זכו בשלוש העונות העוקבות של “האח הגדול” תחת משטר ביבי נתניהו, ויותר מכל הם למעשה מייצגים אותו. כלומר את ההנהגה הפופוליסטית, הבלתי מתוחכמת, הפונה למכנה המשותף. ישראל של 2012 לא מאוד שונה מישראל של 2008, כמובן, אנו יודעים טוב מכל לשמור על הסטטוס קוו, אבל אם בזמנו, לפחות לרגע, היה משהו שגרם לנו לרצות בשינוי, הרי שבשנים שלאחר מכן ברור כשמש שפשוט ויתרנו. כולם חשבו שתמיר ייקח את העונה, היו מוכנים לשים על כך כסף, אבל המציאות לא נותנת שירמו אותה. כמו שנאמר כבר מזמן, היא אפילו די נושכת.

ועדיין, משהו שונה בו בקותי סבג ביחס לשני קודמיו. אלירז וג’קי היו זוכים מערכתיים לגמרי, ואילו קותי בכל זאת מייצג איזה אקלים אחר, אקלים של התעוררות אזרחית. הוא אמנם אוהד של בית"ר, עם כל המטען הגזעני־עממי־חוליגניסטי שעומד מאחורי זה, ואוחז באהדה הזו משל היתה הדם שזורם בעורקיו (אפילו במעמד הזכייה זה כל מה שעיניין אותו), אבל הוא מביא לתוך זה משהו אחר, איזה טוויסט אם תרצו.

אקלים אחר. אלירז שדה, קותי סבג (צילום מסך) וג'קי מנחם (צילום: נוער מגר)

המסמן הוויזואלי הבולט ביותר לכך הוא תספורת המוהוק שקותי בחר לעשות במהלך העונה. אותו סמל אנרכיסטי (ובואו נאמר זאת בזהירות רבה, כיוון שסמלים אנרכיסטיים ככלל כבר מזמן איבדו את רוב המטען שלהם), מייצג את המעבר של העם ממערכתיות להתנגדות. המוהוק של קותי הוא אותו חריץ של אור שנכנס דרך הסדק, שסער סקלי תיעל דרכו את לאונרד כהן. הוא קמצוץ, אמנם מינורי ולא מודע, אך עדיין קיים, של המחאה החברתית, של אותה התעוררות.

קותי אופיין בהומור המוצלח שלו, זה שמעמיד להדחה מועמד אחר בגלל שהוא “כל הזמן מכין תה”, זה שלובש גרביים לא תואמים. כמו כן הוא ניהל מערכת יחסים עם המועמדת הכי הארדקור של העונה, זו שגם לה יש תספורת אנטי ממסדית, שיש לה דם מוסלמי בעורקים, שהיא לא הבחורה המסורתית  מבית טוב שהוא אמור לשבור איתה את הכוס. אבל בעיקר הוא נודע בעבור גישת ה”אכלו לי שתו לי” שלו. הבחור מהפריפריה שנמאס לו להידפק על ידי השיטה, שרוצה לחיות בעולם צודק יותר, שדורש צדק חברתי. הוא ה־99 אחוז (שהחל מאתמול בלילה נכנס דווקא לאחוז הבודד, אבל זה כבר עניין אחר).

גם לו נמאס. קותי סבג (צילום מסך)

קותי הוא העם. אבל לעומת אלירז וג’קי הוא לא העם של המכנה המשותף הנמוך ביותר (כאילו גם, אבל לא רק), של הטמבליזציה העצמית שנועדה לרצות, של ההמוניות שמבקשת לעצמה חוזה טאלנט בקשת. הוא העם שמנסה להתעצב כעת מחדש כדי להילחם על זכויותיו, כדי לחולל מהפכה. למרות שכמו שאר המתמודדים בעונה, גם הוא סבל ממקרה קשה של תסמונת סטוקהולם והרגיש צורך להודות לשוביו בכל הזדמנות, עדיין הורגש בקותי איזה ניצוץ. הוא היה התקווה הקטנה לשינוי שמתחילה לחלחל, גרסת 2012.

*#