אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה אלרגית: רונית מטלון נגד הטוקבקיסטים

הראיון של אריאל הירשפלד ורונית מטלון ב"גלריה" גרר טוקבקים ארסיים. מטלון מגיבה ויוצאת נגר תרבות הטוקבקים וה”אנונימיים האנלפביתים” שעומדים מאחוריהם

תגובות

הנטייה הרווחת היא להתייחס לטוקבקיסטים כחבורה של ערסים אינפנטילים, חובבי שגיאות כתיב וריבוי סימני קריאה. אך מה קורה כשנוצר מטח של תגובות ארסיות ורעילות, רובן ככולן לכאורה מקרב הקהילה הספרותית והאינטלקטואלית? זה מה שקרה בעקבות הראיון שהעניקו הסופרת רונית מטלון וחוקר הספרות אריאל הירשפלד בשישי האחרון למוסף "גלריה", לאחר שהכתבה עלתה לאתר. מטלון והירשפלד נתנו את ראיון היח”צ המסורתי לכבוד צאת ספרם "השפעה בלתי הוגנת". מדובר ברומן מכתבים שהם כתבו יחדיו, וההתאהבות בין גיבורי הרומן הובילה להתאהבות בין מחבריו. בין התגובות: "מוצר ראוותני, זוגיות מוחצנת", ו"מיד מבינים שמטלון רצתה לעשות קיצור דרך ולזכות בהצלחה בזכות הירשפלד". הטוקבקים המרושעים באמת הוסרו על ידי האתר במהרה, וביום שלישי נמחקו יתר הטוקבקים והוסרה האפשרות לכתוב תגובות חדשות. אך עוד לפני כן, מטלון הוסיפה טוקבק משל עצמה, הכולל את מספר תעודת הזהות שלה, ובו יצאה נגד מה שהיא מכנה "האנונימיים האנלפביתים". הידידות בין מטלון להירשפלד היא ארוכת שנים – גם את ספרה "קול צעדינו" היא הקדישה לו, ושמועות על היותם זוג נפוצו לא פעם במשך השנים, כולל בפרשת פרס ספיר 2009, כשספרה של מטלון היה מועמד והירשפלד היה בחבר השופטים. נראה שהזוג, שפעיל בתקשורת לא מהיום, יכול היה לנחש את עוצמות התגובות העתידיות. "באמת דאגנו", מאשרת מטלון, "אני כל הזמן אמרתי שאם מישהו יספוג זאת תהיה אני. צריך לשים גבול למעגל השטני הזה".  היהודה ונינט של עולם הספרות. הירשפלד ומטלון (צילום: איליה מלינקוב)מה הפריע לך במיוחד?"העקרונות המנחים של התגובות הם סקסיזם, גזענות או שילוב ביניהם. אני לא מתיימרת להבין את הפסיכולוגיה הפסיכופטית של שנאה כזו, של אנשים שבחשכת חדרם שולחים תגובות שכולן קיא וגועל וקנאה מטורפת, אבל אין ספק שהיו בהם דחפים רצחניים. האנונימיות של הטוקבקים היא פסולה, היא מטופחת לצורכיהן של החברות באינטרנט, שנהנות מהרייטינג, ובעניין זה גם ‘הארץ’ לצערי לא יוצא דופן".לא צפיתם את זה מראש כשחשפתם את חייכם האישיים?"האם העובדה שאנחנו זוג היא חטא בל יכופר? זה מטורף. הרי הראיון היה נקי, הוא לא היה התערטלות אישית. הספר עמד במרכז, ועם זאת לא הכחשנו כשנשאלנו אם אנחנו זוג. הצד השני של ונדליזם ולינץ’ הוא פוריטניות, והיא לא פחות מסוכנת ומקוממת".  נשים חשופות לטוקבקים משפילים יותר?"אני לא חושבת שיש אשה יוצרת שלא נחשפת לתגובות שהן סקסיזם טהור, לרוב תחת מסווה ליברלי ונאור. גברים לא צריכים להתמודד עם ביקורות מאותו הסוג, בטח במישור האישי. הרי התגובות עסקו בעיקר בחיי האישיים ובאיך שאני נראית. יכול להיות שבגלל שאין בראיון הזה שום התערטלות, התקרבנות, הטלת רפש או ביזוי עצמי, אולי זו הסיבה שהתגובות היו כל כך מכוערות? אני חוששת שהתשובה חיובית".

כתבות שאולי פספסתם

*#