אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאביגדור ליברמן עד אושוויץ: התערוכה "איראן" יוצאת נגד הפאניקה הישראלית

המחאה החברתית הושתקה כליל מול מילות הקסם: האיום האיראני. התערוכה "איראן" לוקחת את נתניהו, ברק ואחמדינג'אד למסע גרעיני אל השואה, קפיטליזם וההיסטריה האילמת שלנו

תגובות

נתניהו, ברק, פרופסורים למזרחנות, פרשנים מכובדים וכתבים בכירים - כולם יושבים במעגל הטלוויזיוני. במקום דן שילון יושב גיבור על שאין לו פנים ברורות אבל יש לו משמעות אדירה בחיינו, וכולנו עומדים מולו אחוזי יראה ופחד תהומי: האיום האיראני. כבר שנים שצמד מילים כזה לא שיחק באופן כה עמוק את תפקיד הרע המוחלט, האנטגוניסט האולטימטיבי. עצרו אדם מקרי ברחוב, גשו למכולת הקרובה, לחוף הים, עמדו בתור לסרט ואמרו בקול רם ובוטח "האיום האיראני" - התגובות ככל הנראה ינועו מאלם ועד בהלה וזעקות שבר. מושג זה הוא אינסטרומנט מילולי כל כך חזק, שאין זה מקרי שהחיבור בין מחלת הרדיפה הישראלית החדשה ובין השואה מתקיימת בכמה מן העבודות בתערוכה החדשה בגלריה החללית - איראן. מאחורי התערוכה, שתפתח ביום שבת הקרוב, עומדים האוצרים יהושע סימון, ארי ליבסקר ורועי (צ'יקי) ארד, שאחראי גם על הקראת שירה כנגד המלחמה באיראן ביחד עם מתי שמואלוף. בין המשתתפים אפשר למצוא אמנים ותיקים כרועי רוזן, סיגלית לנדאו, אלי פטל ודודו גבע ז"ל וכן חיה רוקין, מלכי טסלר, נמרוד קמר, שחר פרדי כסלו ועוד.

» איראן - לשעות פתיחה, תאריכים ועוד מידע

» סיפור לכידתו של אייכמן בתערוכה חדשה» "בשם המחאה": תמונה עגומה של מחאה חברתיתהכל מתגמד מול הנשורת הגרעינית יריית הפתיחה של התערוכה, תרתי משמע, תכלול שיגור הטיל הניסיוני "נמרוד", שנבנה במיוחד על ידי האמן גיא ברילר, בכוונה שיגיע אל מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל. למרבית האירוניה אין זה אפשרי, אבל גלריה החללית בירקון 70 ממוקמת ממש מול בית השגרירות האמריקנית. ואם תהיה זו פרובוקציה שתעורר את אנשי הבטחון בשגרירות  - ארד, סימון וליבסקר יותר מישמחו. נמרוד, פסלו הנודע של יצחק דנציגר, היה סמל כנעני שמבטל 2,000 שנות גלות והוא חזק ובנוי לתלפיות כגיבור הציד התנכ"י, כדנציגר עצמו. אלא שנמרוד של "איראן" הוא גיבור על שרודף אחרי מלאכי ההיסטוריה האנטי-ישראלים לדורותיהם: היטלר, נאצר, סדאם, ערפאת, נאסרללה וכמובן אחמדינג'אד, שבאים עלינו בכל דור ודור לכלותנו.

מימין - "נמרוד" של יצחק דצניגר, משמאל - הטיל "נמרוד" של גיא ברילר

סימון רואה באיום האיראני פרנויה של הציבור הישראלי שאין לו כל מענה. "אחמדינג'אד הוא הגיבור הנוכחי של הפסיכוזה שלנו. אין לנו דרכים להתמודד איתה מלבד שתיקה, פחד ופאניקה. בעצם נתניהו ואחמידנאג'אד פועלים יחד בתיאום מוחלט בכדי לשמר את עצמם. זה כבר אינו ספין, אלא מנטרה שמלווה את נתניהו כבר מ-1995, עוד טרם רצח רבין וכהונתו הראשונה", הוא אומר. זוהי התשובה הניצחת של של נתניהו, של ברק ושל כל הצמרת הביטחונית לכל הצרות שלנו. כי מהן הזעקות החברתיות, מהו העוני ומהו הסכסוך מול האפר והאבק של הנשורת הגרעינית? "אנחנו לא צריכים למצוא את זורעי הפאניקה באיראן, אפגניסטן או ארה"ב, האנשים האלו נמצאים כאן בתוכנו". אומר האוצר ארי ליבסקר, שהוא  גם אחד האמנים המציגים בתערוכה. ליבסקר, בשיתוף האמנית אנה אפל, בנה פסל מוקטן עשוי משעווה של אהוד ברק - לא בדיוק ברוח מוזיאון השעווה הלונדוני - כשהכותרת שלו היא "האיש הכי מסוכן בעולם". עבודה שמתכתבת עם עבודה ידועה של מאוריציו קטאלאן המציג דגם של הצורר הנורא ביותר במאה ה-20. "ברק הוא אחד האנשים המיליטנטים והקיצוניים ביותר בעשורים האחרונים: ממלחמת לבנון השנייה עד הכניסה לעזה ומבצע עופרת יצוקה", ממשיך ליבסקר. "מדהים כיצד האיש הזה, שהוא בפועל כיום נטול מפלגה, עומד מאחורי כל אירוע צבאי הרסני שמבצעת המדינה. הוא גם אחד התומכים החזקים ביותר לתקיפה באיראן".

השואה, הסכסוך היהודי-הפלסטיני ואביגדור ליברמן לא רק ליבסקר מקפיד להתכתב עם דימויים, עבודות ואירועים מוכרים בהיסטוריה היהודית. רועי רוזן מציג את הסרט "צא" שזכה פסטיבל הסרטים היוקרתי של ונציה ב-2010. הסרט מתאר הוצאת "דיבוק" על פי המחזה הנודע של אנסקי אך בשינוי קטן: השד שנכנס לגופו של אחוז הדיבוק הוא בן דמותו של שר החוץ שלנו, אביגדור ליברמן והמאמצים להוציאו קשים מנשוא. האמנית סיגלית לנדאו יצרה עכבר מחשב בצורה של סבון, כאשר הבהילות המקוונת מתחברת לקונוטציה ברורה של השואה. אלי פטל מציג את העבודה "המלחמה עם איראן - הקלישאה הרעיונית", בה מוצגים צילומים מנקודת מבטו של אדם העומד מעל שירותי בול פגיעה כאשר החור משמש כמטרה לטקטיקות של הפצצה. זוהי פרפרזה לעבודתו הידועה של משה גרשוני - "הבעיה של הציור, היא הבעיה הפלסטינית". אמירה שמחדדת את האירוניה בכך שהסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא עמוק במקפיא, כמעט נטול התייחסות. מי חושב עליו בכלל מול האיום האיראני שהוא טרנד חובק עולם ומוצר צריכה מבוקש?

טרנדי יותר. האיום האיראני בתערוכה "איראן":

שלי פדרמן מציגה עבודת וידאו ששמה "מועשר באורניום 2", שמביאה גילויים חדשים על החומר הכימי ובמקביל בקצה הימני של המסך מופיע באופן אירוני הלוגו הידוע של ערוץ 2. ההיסטריה הגרעינית מועצמת כל העת על ידי משתפי הפעולה הכי נאמנים והנמרצים שלה: התקשורת הפופולארית שעוזרת בהפצת האימה. עפרי אילני ויותם פלדמן מציגים עבודת וידיאו שמראה את חיל האוויר הישראלי מפוצץ את מעוז הזיכרון היהודי עלי אדמות: משרפות אושוויץ. "כמו שממפוצצים קני מרצחים, כמו הפצצת הכור העיראקי, כמו ההפצצות בסוריה, אילני ופלדמן לוקחים את חוד החנית - חיל האוויר של ישראל, כנוסעים במנהרת הזמן. באקט הירואי הם מפציצים בדיעבד את הממוריאל הכי מובהק של האנטישמיות, של שנאת היהודים, ומבטלים בכוחם האדיר את זוועות השואה", אומר סימון. העבודה מתפרשת גם כניסיון בן-זמננו למחוק את הסימבול היהודי הנורא ביותר של המאה ה-20 ולומר כי השואה כבר לא "שם", אלא כאן, והיא נמצאת במאזן האימה שבינינו לבין איראן.

מה עושים עם כל הפאניקה? "אחד הנושאים הרעיוניים שעומדים מאחורי התערוכה הוא הקפיטליזם של ההרס", אומר סימון. "זהו קפיטליזם חסר גבולות שמפנטז על ההפצצה האיראנית ורוצה אותה חדה ועמוקה. הספקולציה מבקשת את האפשרות של מחיקה מוחלטת של הבניינים, ואיתם האנשים, וזאת כדי להקריש עוד הון מהחיים לפיננסים. קוראים לזה צמיחה". את הדברים האלו מקשר סימון לחוקרת ולעיתונאית החשובה נעמי קליין שכתבה על הקפיטליזם של האסונות בספרה "דוקטורינת ההלם". קליין חושפת את התכנון, את המושכים בחוטים מאחורי הטבח בכיכר טיינאמן, התמוטטות מסך הברזל, המלחמה בעיראק ואפגניסטן ומסבירה כיצד מדיניות "השוק החופשי" והניאו-ליברליזם של ארה"ב השתלט על העולם באמצעות ניצול אנשים וארצות שהוכו בהלם, פאניקה ופחד בעקבות אסונות.

"איראן" היא תערוכה שמנסה ליצור לובי חברתי חזק, מתריס ובוטה כנגד הפאניקה, השתיקה בהסכמה, ההיסטריה והכניעה האזרחית מול בכירי הממשל ומערכת הבטחון בישראל שלכאורה יודעת מה טוב לנו. התערוכה מבקרת את הדרך שבה מנהיגנו ממנפים את הפאניקה, ואת אימת האסון המתקרב בכדי להנדס את סדר היום הציבורי, לעצור רפורמות כלכליות וחברתיות ואת הקדמה והשיפור בחיי היומיום של האזרח.

» איראן, עד ה-19.4. גלריה החללית, רחוב הירקון 70, תל אביב. שעות פעילות: שעות הפתיחה: א'-ה' 19:00 - 11:00 ו' 14:00- 11:00. אירוע הפתיחה יתקיים ביום שבת ה-17.3 בשעה 20:00.

כתבות שאולי פספסתם

*#