אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלוש פרסומות וחזרנו: ספר ראשון לאיש הקריאייטיב גדעון עמיחי

גדעון עמיחי בונה פסיפס מרתק של סיפורים ודימויים, ומבקש שנבין מה עומד מאחורי מה שמוזרק לנו לתוך התת מודע

תגובות

עולם הפרסום משתנה, ולא לגמרי מרצון. הוא נאלץ להתאים עצמו לצרכנים החדשים. הצרכנים החדשים הם צרכנים בעייתיים. בעיקר כי כבר אי אפשר למכור להם כל דבר. הם נהפכו חשדנים, החלו לפתח אנטגוניזם אוטומטי כלפי מותגים כוחניים ואפילו העזו לצאת למחאות וחרמות נגד אלה שנראו להם כמי שמתחזרים על גבם. בקיצור, לא קל עם הצרכנים האלה.

גדעון עמיחי הוא איש הקריאייטיב הבולט בעולם הפרסום הישראלי בעשור האחרון. הבולטות שלו באה לידי ביטוי בפרסים שגרף בפסטיבלים נחשבים בחו"ל ובקמפיינים יוצאי דופן. אבל זה ממש לא העיקר. בבסיס הצלחתו של עמיחי עמדה תמיד ההבנה שצריך לעשות דברים אחרת. שעוד מאותו דבר כבר לא עובד מספיק טוב. וכדי לעשות דברים אחרת, צריך להעז. ובתחום הפרסום, אתה גם צריך לגרום ללקוחות להעז יחד איתך.

ספרו של עמיחי הוא לא ספר על פרסום או שיווק. בטח לא במובן המסורתי של העניין. זהו יומן מסע המורכב מרגעים משמעותיים בחייו המקצועיים והאישיים, יומן המתגבש לכדי פסיפס מרהיב של ביטויים ויזואליים ותובנות יצירתיות. זה ספר ויזואלי מאוד. צילומים, רישומים, ציורים ועבודות. הכל מעשה ידיו של עמיחי. אבל האסתטיקה אינה מונחת כאן לבדה. היא תמיד מספרת סיפור. פעם זה סיפור אישי על הכמיהה לנעלי אדידס רום בילדותו, פעם אנקדוטה מקצועית ממאחורי הקלעים של קמפיין גדול ופעם תובנה על מנה במסעדה בטוקיו. האמצעים הוויזואליים כאן, כמו בחייו המקצועיים, הם גם אמצעי וגם מטרה. הם בעלי ערך אסתטי אמנותי בפני עצמם, אבל גם בעלי ייצוג ומשמעות. האסתטיקה הזאת גם מתגבשת בסופו של דבר לכדי סיפור שלם.

תובנות יצירתיות. גדעון עמיחי (עבודה מתוך הספר)

עמיחי משמש כאן גם על תקן המתבונן, אבל גם על תקן מורה דרך המסביר לעצמו ולקוראיו את אופן התבוננותו. הוא מתעכב על אותם דימויים שאנו נתקלים בהם בכל מקום, אבל לרוב לא מייחסים להם משמעות רבה מדי או טורחים לתהות מה עומד מאחוריהם. הוא דואג שנעצור, מפרק עבורנו את הדימוי לגורמים ומבקש שנבין מה עומד מאחורי מה שמוזרק לנו לתוך התת מודע ברגע ההתבוננות. בעולם שכולו הצפת דימויים, הפירוק הזה הוא בעל ערך. הוא גורם לנו לשים לב למתרחש סביבנו, לדלות ממנו את הטוב ולא להתעכב ליד הרע. הספר חושף את יכולתו העיקרית של עמיחי: זיהוי ויצירה של דימויים שיעוררו עניין, וחשוב מכך – יגרמו למתבונן בהם רצון להזדהות איתם. זה יכול להיות סמל האולימפיאדה בבייג'ין או קמפיין ליוגורט, ההזדהות היא אותה הזדהות.

לפני כמה חודשים הודיע עמיחי על פרישתו ממשרד הפרסום שבראשו עמד ועל יציאה לדרך חדשה. "לך תדע איפה ניפגש בפעם הבאה", נכתב בעמוד האחרון של הספר, לצד תמונת צלו של המחבר. גם הוא מבין שהיום קשה יותר לגרום לצרכנים להזדהות עם סמלים ומותגים. אבל נדמה שעבורו מדובר באתגר חדש, שייאלץ אותו להמציא פתרונות יצרתיים נוספים. מה שבטוח, גם הפעם מומלץ לו לתעד את התהליך.

*#