אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התערוכה "גבול צ'נדראסקאר": מסע בחלל עם בועז אהרונוביץ'

התפוצצות כוכבים, צילומי לווין ושריפת ספרים - תערוכת הצילום של אהרונוביץ' בוראת מציאות אלטרנטיבית אפלולית

תגובות

בועז אהרונוביץ' הוא צלם העוסק בחקר גבולותיו של מדיום הצילום, אופני התצוגה שלו וקיומו כאובייקט. העיסוק שלו אינטליגנטי, מעניין ומאתגר, וחותר תחת תפיסות יסודיות של המדיום. הוא בורא עולמות ומפרק אותם, מנכיח חומרים ותופעות פיזיקליות שאי אפשר לראות ומשתמש בדימויים שהוא מייצר לצד דימויים רדי מייד. תערוכת היחיד שלו בגלריה דן מרשימה מאוד, אם כי לא כל העבודות המוצגות בה טובות. האפקט שלהן נע בין התימטי לוויזואלי, בין הנראות ובין הקונספט.

» גבול צ'נדראסקאר - לכל הפרטים» נכנסים לתמונה: בועז אהרונוביץ'

שני כיוונים מצויים בתערוכה - נופים המשלבים בין המציאותי למדומיין ודימויים של אובייקטים בודדים בתקריב. העבודות הטובות ביותר הן הנופים, יצורי כלאיים רב שכבתיים, דיגיטליים, הנוצרים על ידי אהרונוביץ במלאכת מחשבת של עבודת מחשב, מציגים בפני הצופה מרחב מומצא, מבוסס על מקטעי מציאות וחלקי מרחבים מהיקום כולו.

העבודה "הארץ המובטחת" מ־2011 היא אחת מעבודות הצילום הטובות ביותר שראיתי לאחרונה. היא שואבת את הצופה אליה, לחפור ולנבור בתוכה - מבטיחה ומקיימת. העבודה מורכבת מצילומי אוויר שצילם אהרונוביץ' בטיסות מעל ישראל. כיוון שמדובר בצילום דרך חלון מטוס ולא בצילומי לוויין (שגם בהם הוא מרבה להשתמש), איכות הצילום גרעינית יותר, ציורית כמעט, והנוף המתקבל נראה כמו הזיה הנעה בין הדמוני לאפוקליפטי. הוא נוכח וקורס בו זמנית, קפוא ונשפך, נוזל ומתקשח, יוצר זקיפים ונטיפים. אהרונוביץ' יצא מנוף קונקרטי לעבר נוף שהוא כל כולו מופשט, מזמין את הצופה להתפלש בסלעים המוזרים, בנקיקים, בגאיות, לחוש את החום והקור, הקשיחות והערפיליות.

עולם אחר. עבודות של בועז אהרונוביץ':

אך אהרונוביץ' אינו רומנטי בתפיסה, אינו מניח לצופה לשקוע לחלוטין במרחב המדומיין, ומפרק את העבודה לארבעה פאנלים התלויים בסמיכות אך לא בצמידות, מבליטים את החיבור המלאכותי ביניהם, וכך גם את ההפרדה. כל אחד מהפאנלים יכול לעמוד בפני עצמו, אך הם יכולים להמשיך גם עוד ועוד, ללא גבולות. האמן היוצר בעצמו את המרחב מחליט לבדו על גבולותיו. הוא קובע היכן יתחיל גבולה של הארץ המובטחת והיכן יסתיים - אם בכלל.

לצד עבודות המבוססות על צילומים שלו, אהרונוביץ' משתמש בדימויים מן האינטרנט, צילומי לוויין ועוד. "חומר אפל" מ־2011 היא עבודה צבעונית מאוד, שכל כולה התפוצצות של אור ובוהק, ולפיכך היא מעומתת עם המונוכרומטיות של "הארץ המובטחת". העבודה מבוססת על צילומי לוויין וצילומים שצולמו מכדור הארץ באמצעים מיוחדים המתעדים את תופעת הסופרנובה – התפוצצותם של כוכבים וקריסתם אל תוך עצמם המסמנת את שלב הסיום במחזור חייהם. האור הפוגע ברסיסי הפיצוץ מייצר הילה צבעונית וזוהרת, מערבולת של צבעים חזקים, בוהקים, זוהרים עם ליבה חמה המתקררת ככל שהיא מתפשטת לעבר השוליים. כתום, אדום וצהוב הופכים לסגול וכחול. רווית הררי, שאצרה את התערוכה, כותבת כי "הבחירה בשם 'חומר אפל' שואבת את השראתה מעולם האסטרופיזיקה, שבו מתייחס המושג לחומר שלא ניתן לצפות בו באופן ישיר משום שאינו בולע או פולט קרינה אלקטרומגנטית, ולכן ניתן להסיק על קיומו רק בעקיפין. בכך מתייחס אהרונוביץ' למתח המתקיים בעבודותיו בין ידע לחוסר ידע, בין מה שניתן להגדרה לבין מה שחומק ממנה, בין מה שגלוי לעין על פני השטח השלווים לבין מה שרוחש תחתם".

שם התערוכה הוא "גבול צ'נדראסקאר", כשם אחת העבודות בתערוכה. עבודה זו היא קובץ של צילומי לוויין המציעים מבט על המכנס חלק מן המקומות המפורסמים בעולם, בין שהם בעלי פוטנציאל תיירותי, כמו השדרות בפריז או העיר האסורה, ובין שהם בעלי פוטנציאל של הרס והשמדה, כמו הכור באיראן. אהרונוביץ' מקטין ומכווץ, מצרף ומקרב, משתמש בכוחו כאמן לכלול ולהשמיט, לתחום או להתפשט. בניגוד לעבודות אחרות, שיש בהן כאוס, סערה ופוטנציאל של חוסר שליטה, כאן התחושה היא של קיטלוג, עריכה, צמצום וסדר.

משנה את התמונה. העבודה "גבול צ'נדראסקאר", בועז אהרונוביץ'

"שריפת הספרים" היא עבודה המבוססת על שרפה של ספרים בסטודיו שלו, שהצית כדי לפנות מקום. מובן שלפעולה קונוטציות תרבותיות משמעותיות. הפעולה הפוטושופית מכפילה לאורך ולרוחב, פנימה והחוצה, יוצרת נוף אפוקליפטי ומפויח, פריך וקשיח, החושף מדי פעם מקטעים של דפים, מילים וכריכות. הספרים השרופים מקבלים קיום חדש של אלימות, אסון וכליה.

לעומת עבודות אלו, העבודות שבהן נראים חפצים בודדים מצולמים בקלוז אפ טובות הרבה פחות. אין בהן אמירה מעניינת או המשך לחקירה המדיומלית של אהרונוביץ', אלא אסתטיקה על גבול הבנאלית. אהרונוביץ' מגדיל בתקריב חפצים שונים המשנים את מעמדם ושימושם, אך הם מיותרים לנוכח הנופים המרשימים, המרחבים מלאי הבקיעים והמסתורין. הם חסרים את העוצמה של המרחבים האפוקליפטיים, וההגדלה שלהם מבטלת את ההיררכיה ומציבה להם מאבק, הנידון לכישלון, להידמות למה שהם לא.

» בועז אהרונוביץ' - גבול צ'נדראסקאר, עד ה-27.1. גלריה דן, גורדון 36, תל אביב. שעות פעילות: א' - ה' 10:00-12:00, 16:00-18:30, יום ו' 10:00-13:30.

*#