אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמנות צרפתית וסרטי עירום: סיור אמנותי בנווה צדק

תערוכות בינלאומיות, מבנים היסטוריים מרשימים ואוונגרד ישראלי - סיור גלריות בשכונה הכי מעניינת בדרום העיר

תגובות

הישראלים לא טובים בחורף. הדי.אנ.איי שלנו תכנת אותנו לחומוס, נהיגה ערסוואטית וקיץ חם. כל בוקר שישי חורפי וסגרירי מלווה בדרך כלל ברצון עז לארוז תיק עם מברשת שיניים, מעיל וכובע בארט ולקפוץ לחו"ל, כמאמר המשפט המפורסם: אם כבר קר, אז בחו"ל. לשם כך כדאי להגיע לנתב"ג. במידה ונשארתם מאחור, האלטרנטיבה הקרובה ביותר השבוע היא צהריים תל אביביים בניחוח חו"ל; שיטוט בסמטאות בעלות השיק האירופאי של נווה צדק, ביקור בתערוכות של אמן צרפתי, אמן איטלקי ואמן שלא הצליח להיות ישראלי, סיפורים של עלייה והתיישבות וקובה עיראקי.

» איפה לאכול בנווה צדק?» גלידות, יין ובשרים: מה אוכלים בנווה צדק?

מתחילים בפריז ממשיכים במילאנו

את הסיור מתחילים בגבול הצפוני של נווה צדק. ברוטשילד 7 (על פינת הרצל) נמצאת גלריה הבועה,  הגלריה של המכון הצרפתי. לאחרונה היא העלתה בשיתוף עם גלריה טמפלון בפריז את התערוכה החולפת של ז'אן מישל אלברולה. אלברולה הוא אחד מהאמנים הפלסטיים הבולטים בשדה האמנות הצרפתי וכבר 30 שנה יוצר עבודות שוברת מוסכמות שלא לומר, שוברות קירות. הוא מרבה לעסוק בחירות הצורה והתוכן, ומציג נושאים אינטליגנטים החושפים את שבריריותו של האדם. בתערוכה זו הוא מחדש את החוויה שיצר בגלריה שלו בצרפת ומשתמש בקירותיה של הגלריה עצמה כדי לצייר וליצוק. כשהתערוכה תרד - הקירות יצבעו מחדש והמקום ישופץ. במובן זה אלברולה מציג אמנות נעלמת, אשר תיהרס ותיעלם עם רד התערוכה ותמשיך להתקיים רק בזיכרון המבקרים בה.

» תערוכת יחיד של האמן ז'אן-מישל אלברולה, עד ה-31.3. גלריה הבועה - המכון הצרפתי, שדרות רוטשילד 7, תל אביב. שעות פעילות: א'-ה' 09:00-22:00 ו' 09:00-13:00.

קפיצה לפריז וחזרה. The exit is inside, עבודה של ז'אן-מישל אלברולה

הליכה קצרה מרחוב הרצל אל עומקו של רחוב לילינבלום מזמנת תוך כדי תנועה נוף משתנה. לצד מבנים תעשייתיים בלויים צצים מראות ארכיטקטוניים בעלי גוון אירופאי; בניינים חדשים ומשופצים בשיק אירופאי, וגם שברי הבתים של פעם, רעועים ומתקלפים. לקראת סופו של הרחוב מפוצל האישיויות הזה, נמצאת גלריה ארמנו טדסקי. טדסקי, בעל גלריות ברומא, מילאנו וטורינו, פתח סניף תל אביבי, כאן בלילנבלום 3. בימים אלה מוצגות בה יצירותיו של האמן האיטלקי אנריקו תומאס דה פאריס שחי ופועל בטורינו. אצלנו הוא מציג יצירות מסדרת ה"זרימה" ו "חדשות טובות" ומיצב ענק ומרשים שהוצג בביאנלה בונציה ב 2005, וכן קופסאות אור מהסדרה "ביו נוף". דה פאריס יוצר בסיליקון צבעוני על גבול הזרחני, ציורים ומיצגים בסגנון ייחודי. יצירותיו עמוסות צעצועים, סמלים ופרטים על גבי פרטים.

» תערוכת יחיד לאנריקו תומאסו דה-פאריס, עד ה-8.3. גלריה ארמנו טדסקי, לילנבלום 3, תל אביב. שעות פעילות: שעות פתיחה: ב'-ה' 11:00-19:00, ו' 11:00-14:00.

סרט ישן, סיפור אהבה בלתי ממומש וסופר גדול בפינת הרחובות לילינבלום ופינס ניתן להבחין בקיוסק ישן, הנבנה בדמותו של הקיוסק התל אביבי הראשון השוכן בפינת רוטשילד הרצל. בניגוד לקיוסק הראשון העומד נקי, משופץ ומוכר לאטה לעוברי אורח, המבנה הנוכחי נותר כפי שהיה, מוחרב מתקלף ומתוק כאשר אפילו נותר בראשו שפיץ מתכת שנועד לכלוא ברקים. בדיוק ממולו נמצא הראינוע הראשון של תל אביב - ראינוע עדן שהוקם ב-1914 על הגבול בין נווה צדק ותל אביב ביוזמתו של מאיר דיזנגוף. תל אביב, עיר שידועה ביישור הקווים שלה עם שאר העולם, זכתה לקבל את הטכנולוגיה החדשה של הקרנת סרטים – "סינרמה". המבנה תוכנן ללא גג, במיוחד ללילות הקיץ החמים, והכיל 1,100 מושבים שיובאו מאוסטריה, גנראטור ומכונת הקרנה מצרפת. את השם "ראינוע" הוא קבל מאליעזר בן יהודה. באחת ההקרנות הראשונות נצפה על המסך שוד רכבת. שוטר יהודי בשם לוריא, שהיה באולם והתרגש במיוחד, שלף את האקדח וירה אל עבר המסך, למסך שלום. מלבד סרטים ויריות המקום היה למרכז תרבות של כל היישוב היהודי. נערכו בו הצגות, מופעי אופרה, נשפים ואספות עם. ב-1975 נסגר המקום, ומאז הוא מחכה שבין סלילת כביש מהיר ובניית מגדל על השכונה, אולי ישמרו גם אותו.

פעם היה פה מרכז תרבות. קולנוע עדן (צילום: אייל טואג)

ממול לקולנוע עדן נמצא רחוב רוקח המפורסם ועמוס הסיפורים. מעבר לקסמו כסמטה צרה וחמודה, מאכלס הרחוב אתרים חשובים בתרבות הישראלית. הראשון הוא ביתו של שמעון רוקח – הש"ר, אשר הקים את עזרת ישראל, יסד מוסדות ציבור ואף רכש את השטח של בית העלמין בטרומפלדור. בית זה, השוכן ברוקח 36, הוקם ב-1887 כחלק מסדרת הבתים הראשונה בשכונה ועם השנים זכה לקומה נוספת ולכיפת נחושת. בניו של רוקח היו פעילי ציבור ונכדתו הפסלת רכשה את הבית ב-1984 ושיפצה אותו עצמאית. היום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.

בפינת הרחובות רוקח ושלוש נמצא בית אבולעפיה ששימש כבית תרבות. שלמה אבולעפיה, שהיה בקיא בערבית ומנהגי המזרח והיה נציגם של היהודים ביפו, נפטר טרם חלוקת האדמות, ואשתו רבקה אבולעפיה עברה לבית עם שמונת ילדיהם. לאחר מות בעלה היא פיטרה את העובד הערבי שעבד בביתם, אך אישרה לו להשתמש בשם. אחרי הפיטורים הוא הקים את מאפיית אבולעפיה ועד היום - לא ממש נשאר חייב. ב-1909 השכירה רבקה את עליית הגג לשמואל צ'צ'קס, שהתיידד עם אנשי הרוח של השכונה והשתעשע רבות בכתיבה עברית. תקופה ארוכה הוא חיזר אחרי נכדתו של אהרון שלוש – מרגלית. הצורף הזקן סירב שהשניים יפגשו, שכן צ'צ'קס עשה רושם של אמן עני והזיווג היה בין-עדתי. צ'צ'קס נותר שבור לב ורשם עקב כך ספר על אהבה נכזבת בשם "והיה העקוב למישור" שנתן לו מעמד של סופר עברי בעל שם. באותה עליית גג רושם גם את "עגונות" שממנו גזר את שמו העברי – עגנון.

» בית רוקח, שמעון רוקח 36 , נוה צדק. שעות פתיחה: א' - ה' 10:00-16:0, ו' ושבת 10:00-14:00. הדרכה לקבוצות בתיאום מראש.

אוונגרד ישראלי בדרום העיר התחנה הבאה בסיור נמצאת בבניין שנקרא בעבר "בית הסופרים", ברוקח 21. במבנה זה חלקו דירה הסופרים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בראון כאחרוני השותפים בתל אביב, והפעילו ממנו את המערכת של "הפועל הצעיר" והיוו מוקד ספרותי. דבורה, אשר סבלה מטראומות הגירוש מיפו, הסתגרה בדירתה 40 שנה וביקשה לשרוף את כל כתביה במותה וברנר נרצח במאורעות הדמים של 1921. במשך שנים הוזנח הבית, עד שבשנת 92' משפחתו של נחום גוטמן, בשיתוף עם קק"ל, החליטו לייחד את המבנה לזכרו של הצייר. ב-2008 נוסף למבנה אגף שהכפיל את גודלו ונוספו סדנאות לילדים, חנות ספרים ומתנות, אולם הרצאות וחללי תצוגה נוספים.

פעם זו הייתה דירת שותפים בדרום העיר. מוזיאון נחום גוטמן (צילום: דודו בכר)

באגף המערבי של מוזיאון נחום גוטמן מוצגת תערוכתו של ז'אק קתמור והעין השלישית -  למות לאט. קתמור עלה לארץ ב-1960, והביא עימו השפעות מתרבות האוונגרד הצרפתית: השירה, הספרות, ציור מופשט וסוריאליסטי, קולנוע לטרליסטי, קולנוע ניסיוני והרבה מאד רוח אירופאית. יחד עם הצלם אמנון סלומון יצר תערוכה המשלבת קטעי צילום, בימינו זה נקרא וידאו ארט, ויחד יצרו את הסרט הישראלי הראשון שהתקבל לפסטיבל ונציה - "מקרה אישה". שנים לאחר מכן אן טוכמאייר , אשתו השנייה של קתמור פתחה בפניו את עולם הסמים והאהבה החופשית ויחד הזוג גבש סביבו חבורת אמנים שלימים תהפך לספק קומונה ספק כת ותקרא העין השלישית. הם התנתקו מהחברה הישראלית המקובלת והתמקדו בחיים של ילדי פרחים שכללו בעיקר אמנות וסמים. בעקבות מלחמת יום כיפור התנתקו האומנים והתפזרו בעולם. קתמור נחשב עד היום לאמן פרובוקטיבי, אאוטסיידר חתרני שמעולם לא הצליח להשתלב שלא זכה לאהדה.

התערוכה מציגה מגוון רחב מעבודותיהם של קתמור והעין השלישית, הכוללת יצירות מפורסמות כגון 'מקרה אישה' ו'השוטה'. כמו גם יוצגו גם צילומים, יצירות שמעולם לא נראו, יומנים, מיצגים ששרדו, רישומים, ציורים, קומיקס וקולאז'ים. התערוכה, המשלבת מדיומים רבים מראה כי באותם שנים לא עסקו רק במפעל הציוני אלא היו חיי יצירה עם נוכחות אחרת, מרתקת, מלאת סתירות ויוצאת דופן. יצירותיו מציגות הרבה עירום ורגש, מוות וקבלה, רישומים מופשטים פסיכדליים, אמנות מדויקת ואמנות פופ, דרך מבט אל חברה ישראלית משוסעת. הקולנוע שלו היה חתרני, ניסיוני ופורץ דרך. קולנוע פסיכדלי היפר-סוריאליסטי עם טכניקות דוקומנטריות. התערוכה מנסה להאיר את האניגמה סביב קאתמור, לבחון את נתיבי ההרס העצמי והיצירה מתוכם, המיתולוגיה סביב עבודותיו ולהחזיר לתודעה את האומן הבין תחומי הראשון בארץ.

» ז'אק קתמור וקבוצת "העין השלישית" - למות לאט, עד ה-19.5. מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21, תל אביב. שעות פעילות: א'-ה' 10:00-16:00 יום ו' - 10:00-14:00 ללא תשלום, שבת 10:00-15:00.» רישומי עירום, סרטי אוונגרד: מי אתה ז'אק קתמור?

מהו סוד הקסם? עבודותיו של ז'אק קתמור:

ואחרי תערוכה על סמי הזיה ואיברי מין אין כמו לקנח בארוחה טובה. רוב המקומות בנווה צדק המוצעים למשוטטים עומדים בסטנדרטים הנוכחיים של השכונה: מתוקים וטעימים אבל מעט יוקרתיים. הדרך המועדפת ללכת בה לאיבוד תהיה בסמטאות היפות המובילות אל סוזן דלל; חצר רחבת הידיים מזמינה ונעימה שמסביבה מקומות רבים לרעבים. עם דבקות בעובדה שקלישאות קיימות כי הן פשוט מאד נכונות, כדאי להשקיט את הרעב בסוזאנה המיתולוגית בשבזי 9. אם במקרה עוד לא יצא לכם להכיר, סוזאנה היא מסעדת ביסטרו ים תיכוני, אשר מציעה מבחר מאכלים טעימים ומושלמים לחורף: מרקי קובה, מבחר מאזטים קרים וחמים, ממולאים, תבשילים, מנות גריל, סלטים ומתוקים. אפשר גם לחסוך זמן התלבטות – לסוזנה באים בשביל מרק הקובה בדלעת. ברעב צנוע יותר תוכלו לטפל בקונדיטוריה של דלאל הנמצאת בכל ישראל חברים 7, קונדיטוריה שלוקחת את הנוסטלגיה הישראלית ומעבירה אותה עיבוד אירופאי וטעים. רק בשביל הריח שווה לקפוץ לבקר, אפשר גם לטעום ממיטב הלחמים הטריים הנאפים במקום, המאפים החמים, עוגות מתוקות, פאי, כריכים, מלוחים ובשישי אפשר לקנות גם חלות.

» סוזאנה, שבזי 9, נווה צדק. שעות פעילות: א' - שבת 10:00 עד 02:00

» דלאל - קונדיטוריה, כל ישראל חברים 7, נווה צדק. שעות פעילות: א'-ה' 07:00-20:00 ו' 07:00-16:00.

לא לפספס את  המרק קובה בדלעת. סוזאנה (צילום: דודו בכר)

*#