אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גשר צר מאוד: החולצה השחורה של יאיר לפיד מקרבת לבבות

יאיר לפיד גורם לשילוב בין מיינסטרים לשוליים להיראות כמו פיס אוף קייק. זו גם הבשורה שהוא ייקח איתו לכנסת

תגובות

כבר כמה עשורים טובים שיאיר לפיד לובש בדיוק את אותו הדבר כל יום. מעיל עור בקטע חצי אופנועני, טי־שירט שחורה בקטע לא מתאמץ (וקצת מתעצל) ושיער מרוח בג'ל בקטע של מתולתל שמנסה לקחת את השליטה לידיו. בנוסף ישנה כמובן הישיבה השפופה, הפוזה הזו והמבט שכל הזמן גורמים לו להיראות כאילו הוא מחפש איזה חטיף טעים באופק. בשנים האחרונות, אחת לשבוע, הוא פושט את המדים הללו לטובת חליפה מתוקף תפקידו כמגיש "אולפן שישי" בערוץ 2, אבל מעבר לכך יש יסוד סביר להניח שלפיד משתמש בטי־שירט שחורה אפילו בתור פיג'מה.

» יאיר לפיד פורש מ"אולפן שישי"» החיים הקלים של יאיר לפיד נגמרו» מי יירש את יאיר לפיד במהדורת שישי?

הלוק של יאיר לפיד, אולי המנהיג העתידי שלנו ואולי סתם עוד כמה מנדטים על חשבון קדימה, הוא אולי חדגוני, אבל הוא ממש לא רנדומלי. אי שם בשנות ה־80, זה בדיוק איך שנראה כל מי שהתרועע במועדון הפינגווין. כלומר החזות החיצונית של לפיד היא בעצם מה שהיה הלוק השולט של האייטיז האפלים בתל אביב. זה אולי מוזר להודות בזה היום, אבל יאיר לפיד הוא למעשה תוצר של תל אביב המגניבה, של תל אביב האוף מיינסטרים. והאג'נדה של לפיד, מאז ומתמיד, היתה לחבר בין אותה תל אביב ואותה מגניבות ובין שאר העם.

גר בשנקין, לובש תמיד שחור. יאיר לפיד מתוך "שירת הסירנה"

בשנת 1989, כשלפיד כתב את המילים ללהיט "גרה בשינקין", הוא שם בפי להקת הפופ המתקתקה מנגו משפטים כמו "לובשת תמיד שחור" ו"שותה בקפה תמר". הוא בעצם לקח את האלמנטים הכי תל אביביים והכי בועתיים ושם אותם בפיהן של כל נערות הארץ, מהמתוחכמות ועד לנבערות. בדרכו האלגנטית לפיד הצליח לייצר גשר בין המעמדות, וזהו משל לכל הקריירה שלו - הזיגזוג העדין בין האנדרגראונד למיינסטרים. הרי בזמן שהוא דילג בין מועדונים חשוכים הוא גם דיגמן לפרסומות, לוהק לסרט של איתן פוקס, כתב כמה רבי מכר ואפילו הנחה טקסי זיכרון. כשהוא ישב מול יעל בר זוהר בתוכנית האירוח שלו ששודרה ברשת במשך שבע שנים, והציג בפניה שאלות מתוך השאלון המפורסם שלו, הוא גם סימן בדיוק את הקו הזה שבין השוליים למרכז. הוא הפך את ה"פינגוויניות" שלו למקובלת על ההמונים ולנגישה.

עם השנים יאיר לפיד בכל זאת עבר איזשהו שינוי, למרות הטי־שירט השחור הנצחי שלו והישיבה השפופה שגורמת לראש שלו להיראות כאילו הכתפיים שלו משחקות מסירות. למשל, השיער שלו נהיה אפור והוא התחיל להעדיף את המחויט על פני הסקסי – קצת חליפות, קצת עניבות, קצת פחות ג'ל במעמד פורמלי כמו פריים טיים. אבל הוא גם עשה מעבר כמעט מוחלט מעולם התרבות לעולם התקשורת. אלא שלתוך המעבר הזה הוא יצק בדיוק את אותם ערכים יאיר־לפידיים שהוא הביא איתו לכל פורמט אחר. לפיד אולי עשה מעבר ברור ומפוקח אל תוך המיינסטרים, אבל גם כשהוא עשה את המהלך הזה הוא עדיין נותר גשר. במסגרת של איש התקשורת בתוכנית הדגל של ערוץ 2, הוא אולי לא גשר בתוך דיון תל אביבי של מסחריות מול אנדרגראונד, אבל הוא כן גשר בתוך דיון ארצי בין ישראליות מושכלת ומתוחכמת ובין עממיות.

מזגזג בין המעיל לחליפה. יאיר לפיד (צילום: מוטי מלרוד)

הציפייה למהלך שלפיד עשה השבוע היא מרכיב לא פחות חשוב מהמהלך עצמו. כי בניגוד לאנשי תקשורת אחרים שעשו את המוב הזה, כמו שלי יחימוביץ' וניצן הורוביץ, ליאיר לפיד היה ביקוש, כולם התעסקו בו ובשאלת 15 המנדטים אודות התוכניות העתידיות שלו. כי הרצון של עם ישראל בלפיד הוא בעצם רצון ליד מושטת, לאותו גשר. למישהו שיצליח לעשות בפוליטיקה וברמה הארצית בדיוק את מה שלפיד עשה בתרבות התל אביבית - לקחת ערכים של ישראל אחת ולערבב אותם עם ערכים של ישראל אחרת. ואם הוא עושה זאת עם מעיל עור שחור – אדרבה.

*#