"עדות מקומית" אחת ביום: כשחדשות הופכות לפרופוגנדה

נהג ישראלי, ילדים ערבים שמיידים אבנים ומצלמה - איליה יפימוביץ' הגיע לשכונת סלוויאן לתעד עוד הפרעת סדר וצילם את תמונת השנה של התערוכה "עדות מקומית". הסיפורים שמאחורי התמונות - כתבה ראשונה בסדרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מדי שנה מוצגות תערוכת צילומי העיתונות הבינלאומית, World Press Photos והתערוכה המקומית, "עדות מקומית" זו לצד זו. שתיהן יחד משקפות דרך עיינה של העיתונות המצולמת אירועים חד פעמיים ורגעים מיוחדים שעצבו את השנה החולפת. בכירי צלמי העיתונות בישראל וברשות הפלשתינית הגישו מועמדות לתערוכה "עדות מקומית", והטובות ביותר נבחרו על ידי צוות שופטים ומוצגות בתערוכה. שבוע אחרי שנפתחו התערוכות והוכרזו הזוכים, זה הזמן להכיר את הפנים שמאחורי המצלמה והסיפורים האישיים שמאחוריהם.

תערוכת צילומי עיתונות - לכל הפרטיםאקטואליה שצובטת את הלבהוכרזו הזוכים בתערוכת "עדות מקומית" 2011

לכל הכתבות בסדרה:קיץ האוהלים של יובל טובולהקבצן השמח של ליאור פתאלמסיבת יום ההולדת של אורן זיומשה קצב של אוהד צויגנברג

מי אתה?"איליה יפימוביץ', צלם עצמאי שעובד עבור סוכנות ידיעות רוסית Itar Tass. תמונה שלי שנמכרה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP זכתה במקום הראשון בתערוכה "עדות מקומית".

דרס או ברח? התמונה הזוכה, איליה יפימוביץ'

מה הסיפור שמאחורי התמונות?"באותו היום התקיימה הלוויה בשכונת סילוואן במזרח ירושלים ואני עליתי לירושלים לצלם עבור סוכנות הידיעות הרוסית. הלוויות קודמות שהתקיימו במקום הפכו למהומה גדולה והתפרעויות, ולכן ידענו שצפוי שם אי סדר. עמדנו בצומת מרכזית שנמצאת מעל אוהל ההפגנות שמתקיימות בשכונה, ממש בירידה מהסינמטק, והיו שם חבורת ילדים שיידו אבנים על מכוניות חולפות. כל מכונית שעברה הם בדקו אם הנהג יהודי ויידו עליו אבנים. בשלב מסוים שרשרת מכוניות עברה והילדים רצו לעבר הרכב והחלו ליידות עליו אבנים, הנהג הסיט את ההגה ופגע בילדים. כל האירוע דעך מאוד מהר, זה היה מאוד מוזר לראות. בדרך כלל אחרי מקרה כזה האירועים מתלהטים, אבל הייתה הרגשה של נקודת שיא באותו היום".

"התמונה הזאת ללא ספק שנויה מאוד במחלוקת. התפקיד שלי כצלם הוא לתעד את המתרחש – הרי האירועים שאני מצלם היו קורים עם או בלי נוכחות המצלמה. אני התחלתי לצלם עיתונות כי רציתי לראות בעיניים שלי איך הכול נראה, בחדשות כל כתב מכניס את הדעות האישיות שלו. לעיתונות פה בארץ יש בעיה מאוד גדולה כשהצלם הופך להיות חלק מהחדשה – ואז זה לא חדשות, זו פרופגנדה. הקורא הממוצע צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין את הדבר האמיתי, ולא את דעתם של כתבים ועורכים מסוימים".

אם היית יכול לתעד במצלמה כל אירוע בעולם, מה היית בוחר ולמה? "אם אני חושב על אירוע היסטורי חשוב אז כנראה שהייתי רוצה להיות ברגע הנפת הדגל על הרייכסטאג בתום מלחמת העולם השנייה. אם אני צריך לבחור מאירועים קרובים יותר - הייתי רוצה לנסוע ללוב ולתעד את מה שקורה שם היום. הכל שם מאוד מעורפל והייתי רוצה לראות בעיניים שלי מה קורה שם".

מהי התמונה האהובה עלייך בתערוכה? אני חושב שהתערוכה השנה מאוד טובה, ישנה הרגשה שהם דייקו יותר ומצאו המון דברים רלוונטיים. ישנם שני פרויקטים שאני אוהב במיוחד. הראשון זה הסדרה של הצלם עמאר יונס – "יומו של חמור",  והשני זו תמונה של טרקטור צהוב מתוך הסדרה של אורן זיו על הריסת בתי המגורים בלוד. זוהי תמונה מאוד מעניינת. אני מאוד אוהב את העבודה של אורן ועוקב אחריה כבר תקופה ארוכה. אני חושב שהטרקטור הצהוב הפך להיות סוג של מיתוס בתרבות הישראלית. הוא בכל מקום: אצל הבדואים בנגב, בפינוי התנחלויות, ביצהר ועוד. הטרקטורים הצהובים הפכו להיות חלק מהנוף הישראלי ומהשיח הצילומי של היסטוריה של ישראל. 

מימין - תמונה מהסדרה של אורן זיו, משמאל - תמונה מהסדרה של עמאר יונס

» תערוכת צילומי עיתונות, עד ה-28.1. מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב. שעות פתיחה: א'-ד' 10:00-16:00, ה' 10:00-20:00, סופ"ש: 14:00-10:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ