"עדות מקומית" אחת ביום: קיץ האוהלים של יובל טבול

אחרי כמה שבועות באוהל, החליט יובל טבול שהוא מוותר על תמונות האווירה משדרות רוטשילד ורוצה לתת מבט בגובה העיינים של אנשי המחאה. כך הוא יצר את סדרת השנה בתערוכת צילומי העיתונות המקומית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מדי שנה מוצגות תערוכת צילומי העיתונות הבינלאומית, World Press Photos והתערוכה המקומית, "עדות מקומית" זו לצד זו. שתיהן יחד משקפות דרך עיינה של העיתונות המצולמת אירועים חד פעמיים ורגעים מיוחדים שעצבו את השנה החולפת. בכירי צלמי העיתונות בישראל וברשות הפלשתינית הגישו מועמדות לתערוכה "עדות מקומית", והטובות ביותר נבחרו על ידי צוות שופטים ומוצגות בתערוכה. שבוע אחרי שנפתחו התערוכות והוכרזו הזוכים, זה הזמן להכיר את הפנים שמאחורי המצלמה והסיפורים האישיים שמאחוריהם.

תערוכת צילומי עיתונות - לכל הפרטיםאקטואליה שצובטת את הלבהוכרזו הזוכים בתערוכת "עדות מקומית" 2011

לכל הכתבות בסדרה:איליה יפימוביץ': כשחדשות הופכות לפרופוגנדההקבצן השמח של ליאור פתאלמסיבת יום ההולדת של אורן זיומשה קצב של אוהד צויגנברג

מי אתה?"שמי יובל טבול, אני צלם עצמאי שעובד עם מוסף הארץ, ומרצה במכללת ספיר. סדרת התמונות "דמויות מפתח במחאת האוהלים", פרויקט אישי שלי, זכתה בתואר "סדרת השנה".

האנשים ששינו את הקיץ האחרון. מתוך סדרת התמונות של יובל טובול

מה הסיפור שמאחורי התמונות?"רציתי לייצר התבוננות שקטה וישירה ללא שום סימבול של המחאה  - רק המבטים של גיבוריה. המחאה החברתית שהתעוררה במהלך הקיץ האחרון בישראל מאוד ריגשה אותי. במובנים רבים עוד לפני שהיא החלה הייתי כבר חלק ממנה. הזדהיתי עם המסרים שלה, עם המצוקות אותן היא באה לפתור ובעיקר עם העומדים מאחוריה". 

"במשך שעות רבות תיעדתי את המציאות המשתנה במאהל רוטשילד בתל אביב. כמו רבים אחרים צילמתי את הווי החיים, את ההפגנות ואת הדיונים, אך ככל שעבר הזמן הרגשתי שגם הם סימבול למשהו עמוק עוד יותר. חיפשתי את האנשים שעומדים מאחוריו. לכן שללתי המשך צילומי אווירה של אזור המאהל, והחלטתי לייצר מסמך תיעודי של מובילי המאבק, מנהיגיו המוכרים והאלמונים, וכן גם את אנשי אסטרטגיה ולוגיסטיקה, שעמדו מאחור ומשכו בחוטים. החלטתי שאני רוצה ליצור תקריבים של דמויות המפתח ולהתמקד בעיקר במבט של כל אחד מהם. רציתי ליצור מעין מחקר צילומי אחיד לחלוטין ברמת הביצוע והעריכה".

"אופן הביצוע היה פשוט למדי: רקע נייד שחור, תאורה טבעית  של אור יום, מצלמת רפלקס דיגיטלית בפורמט 35mm והמצולמים. התמונות צולמו בשני פרקי זמן שונים ברחובות הצמודים לרוטשילד. ביקשתי מהקבוצות להגיע אחד אחד להצטלם לתמונת דיוקן".

אם היית יכול לתעד במצלמה כל אירוע בעולם, מה היית בוחר ולמה?"אם הייתי יכול הייתי מרחיב את היריעה לכלל המחאות ברחבי העולם. הייתי רוצה להמשיך את התיעוד גם מחוץ לגבולות ישראל, היות ומדובר בתהליך שהוא גלובלי לגמרי".

מהי התמונה האהובה עלייך בתערוכה?"בתערוכה הבינלאומית הכי אהבתי את תמונת השנה - הפורטרט של ג'ודי ביבר. מדובר בדיוקן עוצמתי מאוד, והצופה עובר מצד אחד חוויה ויזואלית מאוד קשה ומצד שני היא מאוד אסתטית. ב"עדות מקומית" תפסה אותי הסדרה של פליקס לופה, שזכתה מקום ראשון בקטגוריית "אורבניזם". אהבתי אותה מאוד - יש זיכוך יפיפה של התרחשות אורבאנית, בצורה יוצאת דופן.

מימין - התמונה הזוכה של ג'ודי ביבר, משמאל - תמונה מהסדרה של פליקס לופה

» תערוכת צילומי עיתונות, עד ה-28.1. מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב. שעות פתיחה: א'-ד' 10:00-16:00, ה' 10:00-20:00, סופ"ש: 14:00-10:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ