התערוכה "אופוס 24": הכי רחוק מ"בית ספר למוזיקה"

"אופוס" של קרן גלר עוסקת במנעד העדין שבין תמימות ילדותית, כישרון, הישגיות והצלחה דרך דמותה של כנרת בת שמונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

התערוכה המצוינת של קרן גלר "אופוס" עובדת על כמה מישורים: תמתיים, סטרוקטורליים וחברתיים. היא מצליחה לשלב ביניהם ללא טיפת דידקטיות וליצור תערוכה מורכבת ומתוחכמת, אבל גם מכמירת לב, נגישה ומרגשת. התערוכה קטנה, מדויקת ומהודקת. היא עונה לחלל שבתוכו היא נמצאת, נובעת ממנו ומעניקה לו חזרה.

» קרן גלר - אופוס 24 - לכל הפרטים»  חמש תערוכות תל אביביות שאסור לפספס» לעוד תערוכות בתל אביב

גלר מציגה בגלריה הייחודית קו 16, השוכנת במרכז הקהילתי נוה אליעזר. הגלריה היא אחד המוסדות הבודדים בעיר שבהם מוצגת אמנות לא מסחרית, ללא מטרת רווח, מה שמאפשר תערוכות שאינן כפופות לשיקולים כלכליים או עסקיים. המיקום שלה – חדר במבנה מתנ"סי במזרח העיר, מקום שאין לו האפיל של מבני התעשייה המוסבים ללופטים האופנתיים המצויים בדרום העיר או של הקוביות הלבנות המהודרות של הצפון - מייחד אותה משאר חללי התצוגה בעיר. אוצרת הגלריה סאלי הפטל נוה אומרת כי תפקידה הוא בראש ובראשונה לשרת את תושבי השכונה ולתווך בינם ובין העשייה האמנותית העכשווית. המטרה היא ליצור תמהיל חדש של אמנות קהילתית ייחודית, בעלת ערך חברתי ואמנותי כאחד. אין כאן עניין של יצירת פעילות משותפת של אמנים ותושבים שבסופה מוצגת איזו תערוכה של אמנות ממוחזרת. הכוונה היא שהאמנות תצמח מתוך הקהילה, שתהיה מעורה בחיי היומיום ובהיסטוריה של השכונה ותושביה ובה בעת תפרה את האמנים.

תערוכה משובחת, גלריה מוצלחת (צילום: יובל חי)

הרבה מעבר לעוד ילדה עם כינור

התערוכה של גלר היא לא פחות ממעולה. גלר בחרה לעבוד עם הקונסרבטוריון המצוי במבנה, והמפגש עם התלמידים היה טריגר, חומר גלם ומקור השראה שדרכו התחברה לקהילה, לשכונה ולהתקיימות שלה. זו נקודת המוצא, אך התערוכה אינה נותרת פה, אלא יוצאת ממנה לשאלות ולתהיות חברתיות ואמנותיות ובוחנת באופן מעניין היבטים של מופע, צפייה ונראות.

התערוכה היא מיצב המורכב משתי הקרנות וידאו, גליל נייר ואובייקט מטופל. השפה החזותית מינימליסטית ולואו־טקית. שלוש העבודות יוצרות יחד מרחב תודעתי שלם, והחומרים הרזים מדברים עם שפת המקום הצנועה. במרכז התערוכה דמותה של דיאנה שיינין, ילדה הלומדת כינור בקונסרבטוריון. היא מוקרנת על גבי גליל נייר גדול המשתלשל מהתקרה, עומדת על במה ריקה במהלך חזרה או אולי מופע ומנגנת בכינור קונצ'רטו בסול מז'ור של א. רידינג. הקטע שהיא מנגנת מוקרן בלופ, מה שמעצים את ההיבט הסיזיפי של לימודי הנגינה. בשפת הגוף שלה ניכרים מבוכה, מתח, רצון להצליח מול הקושי.

המסך אינו צמוד לקיר, ואפשר ללכת מאחוריו. משלושת הצדדים מוקרנים צילומים של וילונות קטיפה כבדים, והצופה יכול לחוות מעבר מטאפורי ופיזי אל אחורי הקלעים. גלר אינה יוצרת פה מבנה שלם של אולם ובמה, אלא מפרקת אותו לחלקיו. על קיר ממול מוקרן צילום תקריב של כיסאות ריקים באולם הופעות. הכיסאות מקופלים ומוארים. ההופעה של דיאנה מול כיסאות מיותמים הופכת כך למכמירת לב עוד יותר ויוצרת מנגנון של השהיה וציפייה: האם האולם יתמלא ודיאנה תזכה ל־15 דקות התהילה שלה?

צופים בתערוכה או במופע? (צילום: יובל חי)

הצופים יוצאים הכי מרווחים

מי שכן זוכים לכך הם הצופים עצמם. קיר נוסף בגלריה מואר באמצעות זרקור השמור בדרך כלל לכוכבי המופע. הצופים החוצים את החלל מטילים את צלם על הקיר וכך הופכים לרגע לכוכבים. גלר בנתה מיצב המנצל את החלל באופן אינטליגנטי ביותר. הצופים משמשים צופים בתערוכה, אך גם צופים במופע. הם חודרים אל אחורי הקלעים וחווים את ההופעה גם דרך עיניה של הילדה, העומדת מלאת מתח ונטולת גינוני כוכבות, למרות שללא ספק היא הסטארית של התערוכה.

שלושת המרכיבים שמציגה גלר - אולם עם כיסאות ריקים, במה ריקה מוארת באמצעות זרקור וילדה המנגנת בכינור – מבנים אלטרנטיבה לכוכבות והצלחה המבוססת על אימון וקושי, ולא על "גילוי" מפתיע. גלר מיטיבה לנהל דיאלוג עם המבנה הפיזי, החלל עצמו, ועם השימוש הנרחב שלו. הקונסרבטוריון פה הוא הדבר הרחוק ביותר מ"כוכב נולד" או מ"בית ספר למוזיקה", ודבר מהזוהר שלהם אינו מצוי כאן, אך גם פה טמונה, בקטן, הרמיזה על השאיפה לעולם הכוכבות.

הכי רחוק שאפשר מ"בית ספר למוזיקה" (צילום מתוך הוידאו)

התערוכה עוסקת במנעד העדין שבין תמימות ילדותית, כישרון, הישגיות והצלחה דרך דמותה של כנרת בת שמונה, תלמידת הקונסרבטוריון, המנגנת שוב ושוב את אותו הקטע, ללא שיאים או דרמות. העבודה מתמקדת בקושי הנוגע ללב המצוי בתהליך הבניית הלמידה, האימון הסיזיפי, התובענות שבתרגול. מצד שני, העבודה סגורה בתוך עצמה ומציגה רגע תלוש ונטול זהות. האם מדובר ב"רגע שלפני" ההתרחשות, או שמא אנו צופים במופע שאיש לא בא אליו? האם הוא מתקיים למען הצופים בתערוכה, שהופכים בעל כורחם לצופים בהופעה? גלר יוצרת רבדים שונים לתערוכה, למושג מופע, המתפרק לשאלות מבניות, חברתיות ומנטליות.

» קרן גלר - אופוס 24 , עד ה-7.1. גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר , ששת הימים 6, תל אביב. שעות פעילות: א'-ה' 17:00-20:00, ג' 10:00-13:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ