מכונת ירייה, ספרייה ריקה: תערוכות חדשות במוזיאון תל אביב

עם אגף חדש ויפהפה ו-11 גלריות חדשות - זה בדיוק הזמן לבקר במוזיאון תל אביב המתחדש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

האמן הגרמני אנסלם קיפר ביקש שיטיסו מצרפת מכונת ירי גרמנית ישנה לטובת התערוכה המרכזית באגף החדש של מוזיאון תל אביב. מטעמים ביטחוניים – הדבר לא יצא לפועל.  צמרת המוזיאון, ובעיקר קיפר והאוצר ד"ר דורון לוריא התאכזבו, אבל החליטו לא לוותר. לוריא שינס את מותניו ויום לפני הפתיחה החגיגית לעיתונאים נסע לשטחים – חבר אמר לו ששם יוכל למצוא בקלות מכונת ירייה רוסית ששוכבת כבר תקופה ארוכה באין מפריע. לוריא אסף את "המציאה" והביא אותה לפתח המוזיאון. שוטרים מקריים שעמדו ליד רחבת  הכניסה הסתכלו במבט חושד, אבל לבסוף מכונת הירייה העטופה הוכנסה לחלל המוזיאון ללא תקריות מיוחדות. כרמז להזדהותו עם הגורל היהודי ריסס קיפר מעל למכונה את השם Samson, וריטש אותה היטב בצבעי חלודה שנתנו לה מראה חלוד המוכר מאמנות האדמה שבה הוא עוסק במשך שנים. והנה סיפור של אמנות ספונטנית, ממש ready-made, בתוך מוזיאון עירוני ממוסד שחידש את פניו.

» בין הפנטגון לרוקפלר סנטר: מוזיאון תל אביב חונך השבוע אגף חדש» 18 אלף מטר מרובע ו-50 מיליון דולר: מוזיאון תל אביב מתחדש

מעולם לא נפתחו 11 תערוכות חדשות בחודש אחד במוזיאון תל אביב. עתה לאחר שהושלמה פתיחת האגף החדש ע"ש שמואל והרטה עמיר, גויסו כל הכוחות והמשאבים של המוזיאון. האוספים החשובים יצאו מן הבוידעם, יצירות עיצוב חדשות נוצרו עבור חללים שיוחדו עבורם, תערוכת צילום ישראלי חונכת את הגלריה לצילום ויש עוד הרבה אמנות חדשה וטובה. שולי כסלו, ממלאת מקום מנהל המוזיאון, בירכה באומרה כי "זהו ליבו הפיזי והרעיוני של הבניין החדש המוקדש למורשת האמנות הישראלית המוצגת בכל עושרה וריבוי גווניה. זו מחווה לזכר המנהל והאוצר הראשי של המוזיאון  - פרופסור מוטי עומר, שלא זכה לצערנו לראות את פרי עמלו". כמעט כל התערוכות ייפתחו לקהל ביום  רביעי ה-2.11 ותושבי תל אביב יוכלו ליהנות מכולן וגם מהתערוכות במבנה הישן במהלך כל החודש, ללא כל תשלום בהצגת תעודת תושב.

במחווה לפרופ' מוטי עומר, האגף החדש במוזיאון תל אביב:

בין הקבלה ל"יער השחור" כאמור התערוכה "שבירת הכלים" היא גולת הכותרת של הפתיחה של האגף החדש - אנסלם קיפר יצר עבודות על שטח של כ-900 מ"ר. מבחר של עבודות מונומנטאליות הכוללות מיצבי ענק, ציורים, פיסולים וחתוכי עץ שעוסקים כולם בהיסטוריה ובמיסטיקה היהודית. התערוכה  כוללת חמישה פסלים חדשים מתוך סדרת עבודות של קיפר בשם "נשים בימי קדם", חמישה ציורים במימדים עצומים העשויים בטכניקה מעורבת של ציור, אובייקטים שונים ופיסול, שלושה ציורים חדשים של האמן ושני מיצבים - "דיוואן מזרח-מערב" ו"שבירת הכלים". האחרונה מתמקדת בנושאים יהודיים כגון קין והבל, תיבת נוח ורעיונות קבליים כגון "עץ הספירות" ו"שבירת הכלים".

לפני כמעט 40 שנה התפרסם  קיפר כאמן צעיר ובוטה שהעז להצטלם ליד אתרים המסמלים את הגרמניות: היער השחור, הרייכסטאג והים הסוער של הצייר קספר דוד פרידריך - קיפר הכריח את הגרמנים להתמודד עם עברם. והנה כיום חוזר קיפר כאמן מוביל אל הרגע ששינה את חייו: הפגישה עם גרשום שולם באמצע שנות ה-80. אז החלה התעניינותו העזה בקבלה, גירוש ספרד ותקופת השואה.  אין ספק שהתערוכה של קיפר היא חוויה ויזואלית עמוקה ורבת רושם של האמן לעולם היהודי בכלל ולמוזיאון המחודש בפרט.

» אנסלם קיפר - שבירת הכלים, עד ה-28.4.12.קבלה והיסטוריה גרמנית. אררט, 2011. באדיבות גלריה תדאוש רופאק

היסטוריה ישראלית בשלושה חלקים "המוזיאון מציג את עצמו" היא התערוכה הבולטת השנייה באגף החדש. אלן גינתון, האוצרת הראשית, לקחה את אוסף המוזיאון ששכב במחסנים וחלקה אותו לשלוש תקופות על פני שלושה חללים גדולים. התערוכה "זהויות משותפות" עוסקת באמנות שנוצרה בארץ מהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל" ועד 1960. בחלק זה אפשר לראות יצירות גדולות של נחום גוטמן, ראובן רובין וציונה תג'ר ולהיחשף אל האמנות הכנענית ולאופקים חדשים של סוף שנות ה-50.  החלק הבא -  "זהויות פרטיות", מציג את השינוי בדמוגרפיה הישראלית, העליות, מלחמת ששת הימים ויום כיפור והבעיטה ב"לאומיות" דרך אמנים כמו יגאל תומרקין, משה גרשוני ואמנים פוליטיים כמו מיכה אולמן, מיכל נאמן, ציבי גבע, דוד ריב ואחרים.  החלק השלישי, "הגלוקליים", מתעסק בפוליטיקה של זהויות וחיבור  בין העולם האמנות הישראלי לגלובליזציה, לפוסט-מודרניזם, כלכלת השוק והקפיטליזם המאוחר. תרבות הצריכה, האינטרנט והערוצים המסחריים מופיעים באמצעות מיצבים ועבודות וידאו ביקורתיות. המונח גלוקליזציה מתייחסת לדעת גינתון "לצורך בישראל לאזן ולבלום את הגלובליזציה - לחשוב באופן עולמי אך לפעול באופן מקומי".

» המוזיאון מציג את עצמו, תערוכת קבע מתחלפת.

100 שנה של אמנות. עבודה של בן הגרי, 2010

במיוחד בשבילך

המוזיאון מציג באגף החדש גם גלריות ייחודיות לצילום ולעיצוב. את הגלריה לצילום תחנוך התערוכה "עושים צילום" באצירתה של נילי גורן. העבודות הן מתנת חברת מוסדות חינוך, תרבות ושיקום שכונות בתל אביב ומוצגים בה מגוון של ייצוגי מקום מהעיר. תצלומי נוף שאינם מקדשים את היופי אלא דווקא את  הנוף הבנאלי - את האסתטיקה של חצרות אחוריות, מבנים נטושים, ואת השוליים של העיר והחיים האנושיים. בתערוכה משתתפים צלמים ותיקים כמו עדי נס, דגנית ברסט, אורי גרשט ואביב נווה לצד צלמים צעירים כאוהד מטלון ויגאל פליקס.

שתי תערוכות עיצוב, תחום שכמעט ולא קיבל מקום בעבר במוזיאון, יפתחו אף הן ביום רביעי. בתערוכה "אקס ליבריס" בנה המעצב חנן דה לנגה שני מבנים מעגליים שתכולתם כ- 20 אלף ספרים, אך הספרייה ריקה ונטולת ספרים. דה לנגה מעלה שאלות על אופן הנחת הספר על המדף ועל  תפקיד הספרייה כאובייקט נפרד, ללא הספרים שכביכול הם אלו שממלאים אותה בתוכן. המעצב יעקב קאופמן יציג את "לרוץ במעגלים", עבודה קונספטואליות שעוסקת במורפולוגיה של העיגול, הטבעת והמעגל בחיי היומיום שלנו. את שתי התערוכות אוצרת מאיה ויניצקי.

עושים כבוד לצילום. עבודה של מיכל חלבין, מתוך אוסף הצילום

ולא ניתן לחנוך את האגף החדש ללא תערוכה היסטורית המתארת את השלבים שעבר מוזיאון תל אביב לדורותיו. ב-1931 היה זה ראש העיר מאיר דיזנגוף שהשכיר את ביתו בשדרות רוטשילד לחניכת המוזיאון הראשון. מאז - דרך בניין הלנה רובינשטיין, הקמת המוזיאון בשנות ה-70 ותחנתו האחרונה כיום- שילוב האגף החדש - יעבור הצופה מסע משולב בצילומים, אדריכלות מוזיאלית והיסטוריה של העיר כולה.  האוצרים הם האדריכלים יאשה גרובמן ואריאל בלונדר.

ולמרות החידוש אי אפשר שלא לחזור לאחת הקלאסיקות הגדולות של המאה ה-20 - פאבלו פיקאסו. "מלחמת שוורים" היא תערוכה מיובאת ממוזיאון פיקאסו בברצלונה שאוצרת מאלן גואל. מאה עבודות של פיקאסו על מלחמות השוורים יוצגו בתערוכה שתיפתח ב-18 לנובמבר.

ממשיכים כרגיל

אחרי סיור באגף החדש מומלץ לבוא ולראות מה מתחדש גם בבנין המוזיאון הישן. בחודש שעבר נפתחה באולם יוסף ורבקה מאירהוף התערוכה "Roundabout : פנים אל פנים" המציגה עבודות של אמנים ילידי המזרח הרחוק, אוסטרליה וניו זילנד. התערוכות "אמנות המאה ה-20 - המחצית השנייה" ותערוכת היחיד של יואב אפרתי "רישומים" ממשיכות להציג ובאולם אולם מרכוס ב' מיזנה, האגף ע"ש גבריאלה ריץ' מציגה התערוכה המשותתפת של שי אזולאי וראובן ישראל - שותפי על.

חידתי ומלא אירוניה. "עיפרון על נייר, 2011", אורי אפרת

האגף החדש על שלל תערוכותיו הוא הרחבה לא רק במובן הפיזי אלא גם במובן התפישתי והאסתטי של מוזיאון רב תחומי שהחליט סופסוף שאמנות היא לא רק ציור ופיסול קנוניים. 11 התערוכות החדשות - בכל מגוון האמנות הפלסטית, הינם הצהרת כוונות חדשה של המוזיאון המראה על עדכניות, חדשנות וניסיון להרחיב את הנראות של אמנות על שלל אופניה. ממיצבים, וידיאו, צילום, עיצוב עכשווי ועד אמנות לילדים ונוער. זה בהחלט כיוון מצויין למוזיאון בעל תדמית בינלאומית ויש לקוות ששנת 2012, שמוכרזת כשנת האמנות של תל אביב, תמשיך את התנופה המבורכת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ