התערוכה "שכוח אל": פחד ואימה בגלריה 39

אבי סבח מתעלל במצע בתערוכה העוסקת בשרידים ורונה פון שטרן משלימה אותו במיצב מלא קדרות ואימה - תערוכה כפולה בגלריה 39

הילה שקולניק־ברנר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

אפשר לומר שבאתי בגלל אבי ונשארתי בזכות רונה. המיצב "מלחמה היא שלום" המוצג בחדר הפרויקטים בגלריה 39 פנטסטי. מגיעים אליו בתום התערוכה של אבי סבח, והוא חותם אותה כמו אפילוג מושלם, למרות שלא היתה כל כוונה ליצור הקשר בין התערוכות. יחד עם זאת, למרות השוני הרב בין התערוכות, אני חושבת שהתערוכה של פון שטרן מחזקת את זו של סבח, מעניקה לה אקורד סיום עוצמתי, שהיה נעדר ממנה לולא המיצב הקטן בחדר הפרויקטים.

» אבי סבח - שכוח אל - לכל הפרטים» רונה פון שטרן - מלחמה היא שלום - לכל הפרטים

המיצב, שעשוי בטון על עץ, פרספקס ונורות לדים, מוצב בקצה החדר החשוך, והאור היחיד הבוקע הוא מהמיצב עצמו. הביצוע הלא מהוקצע והאמצעים הטכניים הלא מושלמים החשופים לעין אינם גורעים מן ההנאה. במבט ראשון העבודה נראית כמו יאן טיכי לעניים, בנויה על עיקרון של חושך ואור, צל ותנועה, ריצוד וצללים, צורות גיאומטריות המשתנות לנגד עיני הצופה למרות שהן סטטיות. אך פון שטרן אינה יוצרת יאן טיכי, אלא מצליחה ליצור מיצב שלם ואישי של עיר פוטוריסטית המצויה על סף אפוקליפסה, מלאת קדרות ואימה ומצפה לכיליון או לישועה.

על הרצפה מונחות נגזרות עץ ובטון, נשענות על הקיר ונראות כמו בניינים וגורדי שחקים אנונימיים ונטולי חיים. נורות לד מנצנצות ביניהן, לא ברור אם נועדו להעיר או לסמן. מעל נגזרות הבתים מרחפים שני דימוים, ירח שחור, או שמא זו שמש שחורה וצפלין העשוי כולו רק מהקרנה של אור, אך נוכחותו הווירטואלית מספיקה כדי לייצר אימה של השגחה עליונה. הגופים הצפים מלמעלה, האחד לבן והאחר שחור, יוצרים כיפה הסוגרת כל אפשרות לצאת מהמתחם המחניק. זהו מיצב אורוולי פנטסטי, שבו האור הוא חושך, החושך מואר והבתים הם מקום חסר חום והבטחה. המפגש עם העבודה היה מסוג ההפתעות הנעימות המזדמנות לעתים רחוקות במפגש עם אמנית לא מוכרת.

לבוא בשביל סבח להשאר בשביל פון שטרן:

בלי רחמים

התערוכה המרכזית בחלל היא כאמור של אבי סבח, "שכוח אל". משהו בה ממש לא הולם את הכותרת, שמתאימה יותר למיצב של פון שטרן. אף שהעבודות עוסקות בשרידים, בשכבתיות עשירה של מקום וזמן, אין בתערוכה שום דבר שכוח אל, והיא דווקא נוכחת מאוד. כמו תמיד המצע הוא חלק דומיננטי בעבודה של סבח. לוחות הנחושת הצבועים, מדיום שהפך כמעט לסימן ההיכר שלו, גזורים וחתוכים הפעם בצורות קדמוניות של עצמות וכלי נשק קדומים. מצעי הבד הופכים פה לזירת התגוששות של ממש. הוא קורע, חותך, מנסה לחשוף את פני השטח של מישור דו ממדי לחלוטין. באקט שנראה אלים ממש, סבח מתעלל במצע, עד שהוא מותיר אותו חבוט, כמו פיסות עור שהושלו, ובה בעת העניקו למצע שממנו נוצרו חיות חדשה.

עצמות יבשות מופיעות באופנים שונים בתערוכה, בין שבנגזרות הנחושת, שם הן גזורות מתוך החומר, ובין שבציורים ובעבודות הדו ממדיות, בפסלי הטוטמים או בבדים הגזורים. נוכחותן חוזרת על עצמה בעבודות רבות, עד שהן הופכות ממסומן למסמן. 

טלי בן נון, שאצרה את התערוכה, כותבת "אבי סבח מנכיח בציוריו שיירים של תרבות או חברה קדמונית שנכחדה, תרבות שכל שנותר ממנה הוא זיכרון דהוי, כלונסאות מפורקים ומחורבים, מונוליתים שנותקו מהקשרם, יתדות הנושאות על עצמן ראשים כרותים או כלי מלחמה. השרידים מסגירים בצניעות ובכניעה משהו מן העבר שלהם, כשעוד היו חלק בלתי נפרד ממערך אנושי, חברתי, תרבותי וארכיטקטוני. כעת הם רק סימון – סימון גרפי, סימון במרחב ובזמן".

סימון במרחב ובזמן. עבודה של אבי סבח

ארנב משוגע, ירח אפוקליפטי

"אף שבור" משנת 2010 היא העבודה הקטנה ביותר בתערוכה, אך זו שכבשה אותי יותר מכולן. הדימוי הנראה עליה הוא של פנים, מעין הכלאה של אדם וארנב, שבאינטנסיביות של מריחת הצבע נוצרו לה שני חורים, המשמשים עיניים, וסדקים באזור האף המבנים מעין אף שבור. העבודה כולה מתהווה במגע בין המצע למשיכת היד האוחזת בגיר. היא רוחשת וזזה לעיני הצופה, למרות הקיפאון של ההבעה, ומייצרת דימוי של כאב ומצוקה, ההופך תוך כדי התבוננות לדימוי של גולגולת וחידלון של מוות.

"אילת 91" היא עבודה גדולה המנכיחה את הפעילות הפיזית שסבח עורך על המצע, את הריבוד החומרי והתרבותי המצוי אצלו, והפעם התרבות היא קדומה, ארכיאולוגית. העבודה עשויה מבד ג'ינס התלוי בשתי שכבות קרועות וחתוכות, שעליו ובתוכו מצוירים שני דימויי ירחים לבנים, ודימויים קוויים הנראים כעצמות ישנות ושבורות, משתרגות, סבוכות, מתפרקות ונשברות בין קרעי הבדים. סבח יוצר מרחב כלאיים, מיתוס, היסטוריה וארכיאולוגיה שכל כולה היא תוצר של הפעילות הפיזית של האמן. הירח הקדום שלו עונה לירח האפוקליפטי, האורוולי, של פון שטרן, ויחד הם יוצרים חוויה שלמה ומלאה עבור הצופים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ