"פופ כבד": נסיכות הפופ והפוטושופ

איבר מין גברי, שרשרת פנינים והרבה מאוד עריכה - שלוש אמניות בוחנות תפישות מגדריות בבית St-Art ביפו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

איך לאכול בננה ולהיראות סקסית? בשאלה זו אפשר לסכם את התערוכה עם השם הקליט "פופ כבד", שמצליחה לשעשע בלי שההומור שלה יבטל את הרמה הגבוהה של העבודות המוצגות בה. התערוכה נעה בין שני קטבים, המסומנים בשתי עבודות של ליאת אלבלינג. באחת, "Liat, You belong to Me", נראה דיוקן עצמי של האמנית, טורסו בתוך מדליון, כמו קדושה מיתולוגית, עם איפור ותסרוקת מוקפדת, בתהליך פוטושופ קיצוני, פניה נראים כפורצלן, מביטה במבט מרוחק לעבר האופק ומגלמת בדמותה איקונה של יופי נשי מעורר הערצה. בעבודה השנייה שוכבת האמנית בתנוחה פתיינית, גופה נערי לגמרי, חזה מושטח, בין רגליה איבר מין גברי, ושרשרת פנינים ארוכה עוטפת את גופה. אם בדימוי הנשי המושלם היא מביטה לעבר האופק, כאן היא שכובה על מיטה שחורה ומישירה מבט מתריס אל הצופה. התעתוע בין הגברי לנשי, המגדר המעורפל, המניירות הנשיות, הקישוטים הנשיים ומבנה הגוף הנשי, העוטפים איבר מין גברי, יוצרים מראה שהוא מושך ודוחה, מפתיע ומסקרן, המערער את הדיכוטומיה המגדרית תוך שליטה מרשימה של האמנית במדיום.

» פופ כבד - לעוד פרטים

התערוכה, שאצרה ליאורה בלפורד, מציגה עבודות של שלוש אמניות צעירות - אלבלינג, ונילה רויאל ורייצ'ל מונוסוב - הבוחנות את נקודות הקיצון של הדימוי הנשי ושל תפיסות מגדריות תוך כדי דיון באפשרויות הטמונות בטכנולוגיית הצילום, במניפולציה הפוטושופית, בהשפעה שלה על אידיאל היופי הנשי ובפוטנציאל של הכנעת הטבע. שלוש האמניות מציגות גוף מרשים של עבודות, וכל אחד מהם עומד בפני עצמו, אך הן גם מתכתבות זו עם זו ומצליחות לייצר תמה שבה המרוטש עד זרא הופך את הטבעי למלאכותי, את הממשי לבלתי אפשרי ואת הנראה ליצור אמורפי, שהוא תולדה של פעולת האמנות.

אינטליגנטית, מתוחכמת ומשעשעת. "פופ כבד":

אלבלינג מציגה בתערוכה עבודות מכמה סדרות ומתגלה בהן כאמנית מעניינת ומגוונת. העיסוק שלה באדריכלות, שאיפיין גם עבודות קודמות שלה, מומר פה באדריכלות של גוף ושל טבע. "For Each Time I Wanted to Leave" היא סדרת העבודות האחרונה שלה, ובה ניכרות דייקנות קיצונית, אסתטיקה מוקפדת וחסכנות בפרטים. אלבלינג מלחימה בסדרה חלקי צמחים ופרחים ומצלמת אותם בסביבה סטרילית, מוצבים בפינה של חלל פנים, בזווית החיבור של שתי דפנות, שכל אחת מהן צבועה בצבע אחר. חיבור הצמחים באמצעות דבק חם יוצר עולם בוטני חדש, המתקיים אך ורק לצורך הצילום וקמל מיד אחריו. היופי המושלם של הצמחים, המוצבים בקומפוזיציה מדויקת ומחושבת, הוא הדהוד לדימוי הנשי, המושלם באופן קיצוני. אלבלינג בוראת יופי מושלם, אך את מה שיכלה להשיג באמצעות הפוטושופ, כמו בדיוקן העצמי שלה, היא בוחרת להשיג דווקא באמצעות מלאכת יד עמלנית וחד פעמית. הנצח מושג כאן בצילום, המתעד את מה שהתקיים למענו בלבד.

העימות שבין מלאכת יד לפעולת הריטוש מצוי בקיצוניות רבה עוד יותר אצל ונילה רויאל, הבוראת את דימוייה במחשב. הדימויים שלה משלבים אלימות עם מתיקות, ואסתטיקה מוקפדת עם רוע מטפטף. אין פשרות בעבודה שלה, אין מקום לרגשות או לרגשנות, יש בהן רק התמכרות ליופי מרהיב ודוקר, תוך התמסרות למלאכותי, לקיצוני, לווירטואלי. סדרת העבודות "Arrangement" מציגה צילומים של סידורי פרחים. הפרחים צוירו בטכניקה מסורתית של ציורי איקונה, בתהליך ארוך ומייגע ובשיטות שכמעט אינן קיימות עוד. את הציור הזה היא מצלמת, ואחר כך מושחת אותו בלכה של מכוניות, מה שהופך אותו לתעשייתי, מרוחק, מושלם ומבהיק, גוזל ממנו כל ממשות של טבע והופך אותו למלאכותי לחלוטין. הדימויים שלה מורכבים משכבות ורבדים של עבודה בסוגי מדיה שונים, הבוראים ריחוק אסתטי קפדני וקיצוני, ומתקיימים בעולם פטישיסטי ומרוחק. עבודת הווידאו "Sumo Ride" היא עבודה מצוינת, מלאת הומור וארס, מתוקה ועוינת, מושלמת עד כדי בלתי אפשרית, שממנה הוציאה האמנית דימוי, פיסלה אותו בתלת ממד והעניקה לו מראה מבריק, שמנטרל לחלוטין את הפעולה שנעשתה ביד.

הקדושה המיתולוגית. "Liat, You belong to Me", עבודה של ליאת אלבלינג

בין שלוש האמניות, מונוסוב עוסקת באופן הגלוי ביותר בדימוי הנשי, הן בסדרת העבודות החדשה שלה, "I Don't Like It", שבה הזמינה נשים בלונדיניות לסטודיו שלה, בניסיון לייצר מכולן את הבלונדינית האולטימטיבית, תוך חשיפת מניפולציות פוטושופיות, והן בעבודה המצוינת "Bananot" - עבודה מחושבת ומלאת הומור, שעושה שימוש במובן הסמנטי של המושג בננות וכן במשמעות האיקונית שלו, ונעה כך בין תפיסות גבריות ונשיות. ב"Bananot" נראה טריפטיך של אשה, עם זר בננות לראשה, שמחזיקה ביד אחת מעגל ריסים וביד השנייה בננה מקולפת. הטקסט המלווה את העבודה מדבר על כך שאינה אוהבת לאכול בננה או להתאפר, אך כשאינה מאופרת או כשהיא אוכלת בננה היא נראית כמו קוף, ורק לאחר שהיא מתאפרת ואז אוכלת בננה, היא נראית סקסית. וכל מילה נוספת מיותרת.

ההצגה של שלוש האמניות יחד יוצרת מהלך קונספטואלי הדן בציר מגדרי, תוך מודעות למדיום ולאפשרויות שהוא מציע. ליאורה בלפורד אצרה תערוכה אינטליגנטית, מתוחכמת ומשעשעת. היא שובת לב ומעוררת דיון ומחשבה. העובדה שאלה שלוש אמניות צעירות, היוצרות ברמה גבוהה ובלתי מתפשרת, הופכת את התערוכה למשמחת במיוחד.

» פופ כבד, עד ה-14.10. בית st-art, רחוב הצדף 8 ,יפו

בחוה"מ סוכות יפתח בנמל יפו אירוע משותף של בית St-Art וסלון יפו לאמנות.» סלון יפו לצילום - לכל הפרטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ