גרפיטי ממוסגר: אמנות הרחוב מגיעה למוזיאון תל אביב

ביום שישי תפתח בביתן הלנה רובינשטיין תערוכה המציגה את עבודות הרחוב של העיר."סוף סוף מתייחסים אלינו כמו אמנים לכל דבר" הם אומרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ציורים עמוסים בצבע, עבודות הדבקה ועשרות סיסמאות ואמרות חברתיות. ביום חמישי, ה- 25 באוגוסט, תפתח בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו של מוזיאון תל אביב תערוכה חדשה העוסקת באמנות רחוב ומביאה אותה אל כותלי המוזיאון. בשנים האחרונות נדמה שתל אביב התמלאה בדימויים שונים על קירות בתים נטושים וחומות. רחובות דרום העיר והמרכז עשירים בססמאות, כתובות גרפיטי וציורים צבעוניים ומרשימים. היה זה רק עניין של זמן עד שאוצרים ואמנים יגיבו לאותה תופעה ויעבירו אותה לחלל המוזיאון, בו היא מקבלת פרשנויות ומשמעויות חדשות.

תעוזתן של העבודות טמונה בקשר החדש שהן מציעות בין יצירה לרחוב, מגוון הסגנונות ושיטות העבודה של האמנים (מציור בתרסיס צבע או בצבעי אקריליק ועד עבודות הדבקה וסטנסיל) והאמרות החברתיות שמאחוריהן. המשותף לעבודות הוא היותן מחוץ לחוק, בשולי האמנות הקונבנציונאלית והרחק מהגלריות והמוזיאונים על קירות הסמטאות הנסתרות והכעורות. "אמנות שנמצאת ברחוב היא למעשה סייט ספציפיק", מסבירה טל לניר, אוצרת התערוכה. "היא מותאמת לחלל החוץ מבחינת פרספקטיבות, מרחקים ותנאים אחרים ולכן להעביר אותה לבפנים עלול להיות בעייתי". דרכי ההתמודדות עם המעבר החד מהחוץ לפנים שבחרה לניר כוללות הקדשת קיר לבן ויחיד לכל יצירה, בניית קירות וחללים אינטימיים (אותם היא מכנה "מיני גלריות") אשר בהם מוצגות העבודות הממוסגרות של האמנים.

» בפנים - אמנות רחוב בתל אביב - לכל הפרטים

ברחוב ובמוזיאון, אמנות רחוב בתל אביב:

לא רק אצלנו

הטרנד העולמי של אמנות הרחוב הולך ומתרחב והז'אנר כבר הפך לממוסד ומקובל בניגוד לשנים הרבות בהן נתפס כעבירה על החוק או ואנדליזם שלוח רסן. החודש ננעלה תערוכה רטרוספקטיבית של גרפיטי ואמנות רחוב במוקה, מוזיאון לאמנות עכשווית של לוס אנג'לס שזכתה להיות הפופולרית ביותר בתולדות המוזיאון עם מעל 200 אלף מבקרים (אותה תערוכה בוטלה הקיץ במוזיאון ברוקלין עקב מחלוקות בדבר הממסדיות של ואנדליזם) וב- 2008 הוצגה בטייט מודרן (לונדון) תערוכה שהציגה יצירות של גדולי אמני הגרפיטי, בין היתר על המבנה המשקיף לנהר. ניתן לזקוף זכות גם לבנקסי, אמן הגרפיטי הבינלאומי, שהרים את הז'אנר לפופולריות מסחרית ואמנותית גדולה מתמיד. "בנקסי שייך לזרם השני של הסטריט ארט", מסבירה לניר. "הראשון פעל בעיקר בשנות השבעים והשני באמצע שנות ה- 90 ואין ספק שיחד עם אמנים כמו בלו, אוס ג'מאוס, פאלי ועוד, הוא הביא למודעות גדולה". גם Ame72, אמן הרחוב הבריטי בעל השם הבינלאומי שמציג בתערוכה, טוען שבנקסי הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על סצנה. "הוא לא מקבל מספיק קרדיט על תרומתו הענקית לתחום אבל הוא פתח את הדלת והאיר תחום שהיה חשוך לפניו".

תופעת אמנות הרחוב בישראל תפסה תאוצה בשנות ה- 90 וה- 2000 כשהכתובות והציורים שרוססו בכיכר רבין לאחר הרצח נותרו כאנדרטה, הסיסמא של נחמן מאומן נראתה בכל פינה ויוזמות אמנותיות כמו פרוייקט "הרוב" - בו הופיעו צבעי תכלת, ירוק ושחור ברחבי תל אביב כמסמלים יהודים, פלסטינים ואת גדר ההפרדה- הפכו יותר נוכחות במרחב האורבני. האמנית Foma, שמציגה בתערוכה, לקחה את עיסוקה האמנותי בנשיות, פמיניזם והטרדות מיניות מהרחוב אל חלל המוזיאון בעבודות שלקחו את הנושא הלאה. "אנשים חושבים שהטרדות מיניות קורות רק ברחבות דרום העיר על ידי פשוטים ומופרעים", היא מסבירה. "אני מעבירה את הנושאים לחלל המוזיאון ובעצם אומרת שאונס והטרדות קורים גם על ידי ראשי מדינה ובעלי תפקידי מפתח, גם בחללים הכביכול יותר מתורבתים".

מהרחוב האפור לקירות הלבנים

יוחאי מטוס, שעוסק באמנות רחוב כבר מעל עשור, החליט להעביר את עבודות הרחוב שלו ואלמנטים אורבניים נוספים אל מרחב המוזיאון באופן פיזי, בעזרת טכניקות של קילוף, העתקה ופסטורציה (שימור). "עבודות הרחוב שלי מאוד דינמיות- אני מתקן, מעדכן ומשנה אותן במשך שנים", מסביר מטוס. "העבודות מתכלות, דוהות ומקבלות תגובות של עוד אמנים - הן הופכות למשהו אחר בשל 'נזקי' הטבע והדיאלוג עם הרחוב". כל זה קורה בניגוד למוזיאון בו היצירה נותרת בדיוק כפי שהאמן התכוון. קילוף העבודות ומודעות הפרסום מהרחוב יוצרים שכפול של האובייקט, מעין נגטיב בו כיתוב שחור על רקע לבן הופך לכיתוב לבן על רקע שחור- "נשל הנחש" כפי שמגדיר זאת מטוס. "העבודות הרוסות ומחוקות, כמו פרטים ארכיאולוגיים המציגים ציר של זמן על קיר המוזיאון". 

פריט ארכיאולוגי. עבודה של יוחאי מטוס

ג'יימי Ame (המכונה Ame72) מסביר שעבורו היצירה במוזיאון צריכה להעביר את אלמנט ההפתעה שכלול באמנות רחוב. עבודותיו צצות מעבר לפינה והצופה חייב להיות במקום הנכון בזמן הנכון. עם זאת, המוזיאון דורש עבודה ארוכה ומורכבת יותר מזו הספונטנית שברחוב. "להציג במוזיאון מאפשר לאמני הרחוב להראות שיש בהם הרבה יותר והם אמנים לכל דבר", הוא מסביר.Ame  משתייך לדור הראשון של אמנות הגרפיטי בבריטניה ולקח השראה מהאמנות הניו יורקית של שנות ה- 80, מתגאה בתהליך המדהים שהסצנה עברה בשנים האחרונות כשהתקדמה מהתחתית והשוליים לחללי המוזיאון. לאחרונה הוא אפילו פיתח אפליקצייה חינמית לאייפון שמציעה הדמיית ציור בגרפיטי. בתערוכה הוא ייאפשר למבקרים לצייר באמצעות האפליקציה על אייפד שמסכו יוקרן על אחד הקירות שבנה.

התערוכה "בפנים: אמנות רחוב בתל אביב" מקבצת את אמני הרחוב המשמעותיים ביותר בתחום ושואפת לחזק את הלגיטימציה של סוג אמנות זה, שקיבל מקום של כבוד בשיח האמנותי ברחבי העולם. התערוכה גם מלווה בספר חדש, "אמנות רחוב בישראל", שכתבה טל לניר. הספר מציג את באופן קליל וקריא את הרקע לצמיחתה של אמנות הרחוב בארץ (כולל התייחסויות לגדר ההפרדה), את המדיומים השונים בהן היא פועלת, את המונחים היחודיים לה, את חשיבותה בארץ לעומת מקומות אחרים וכמובן את האמנים שבזכותם היא הפכה לתופעה כה נרחבת.

» בפנים - אמנות רחוב בתל אביב - לכל הפרטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ