אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התערוכה "חדרי פלאות באמנות עכשווית" יוצרת חדר פלאות מודע לעצמו

מגולגולות, דרך איבריים פנימיים של פרות ועד ביצים שבורות - התערוכה הקבוצית במוזיאון הרצליה מחליפה את התשוקה לאספנות במודעות עכשווית

תגובות

התערוכה "חדרי פלאות באמנות עכשווית – מהשתאות להתפכחות", המוצגת במוזיאון הרצליה, יוצרת חדר פלאות במוזיאון, אם כי מואר, מאוורר ומודע לעצמו הרבה יותר מחדרי הפלאות המסורתיים. את התשוקה לאספנות ובעלות על חפצים, אובייקטים אסתטיים, אקזוטיים, מוזרים או נדירים, מחליפה המודעות העכשווית לכך והביקורת הנלווית.

» "חדרי פלאות באמנות עכשווית – מהשתאות להתפכחות" - לכל הפרטים

» טליה לינק מאמצת מכשפותיש משהו נכון בתערוכה - העבודות מעניינות, התכנים מסקרנים והמראה הכללי מהוקצע, מלוטש ומעודכן. התערוכה עוסקת בגלגולים העכשוויים של חדרי הפלאות, מקור המוזיאונים, והמוקד עובר מן האספן היחיד לנקודות המבט והעניין של האמנים. באופן זה עוסקת התערוכה בין השאר בהתרחקות מהטבע לצד הכמיהה לבראשיתי, אסונות אקולוגיים, "גיוסו של הידע המדעי לטובת קפיטליזם דורסני, יצירתם של מיתוסים תרבותיים המשמנים מערכות כוח, ולבסוף – ריקון מתוכן של דימויים עד כדי תחושה של אובדן יכולתם לייצג את המציאות", כפי שמצוין במאמר.

עבודה שובה. דינה גולדשטיין, "Wonderland" (צילום: יגאל פרדו)

זוהי תערוכה של אמנות עכשווית טובה, נכונה היודעת שהיא כזאת, מרשימה ומרצה, מהודקת ושלמה. היא חסרה מעט קצוות פרומים, מקום שרוצים לחפור, לגרד או ללטף, אך בסופו של דבר נוצרים הקשרים בין העבודות, ותמת העל מספקת יריעה שתחתיה יושבות עבודות רבות ושונות, שעדיין מצליחות לא להיות זרות. יש לציין כי ביקרתי בתערוכה בבוקר יום חול רגיל, והמקום המה מבקרים, מה שמעיד על העניין בנושא.עינת עריף־גלנטי מציגה סדרת תצלומים אינטליגנטיים, חכמים ומסקרנים של פירות וירקות בתקריב. הנושא קרוב כמובן ל"טבע דומם", נושא החוזר על עצמו בתערוכה בווריאציות רבות, חלקן עונות באופן ישיר למונח הצרפתי "Nature Morte", אך הפרשנות של עריף־גלנטי שונה ומוקסמת מהבנאלי לכאורה. הפירות והירקות, חלקם עייפים ומקומטים, מרקיבים ואכולים, בעוד אחרים יפים ומושלמים אך עשויים פלסטיק. המבט שלה בתקריב אינטימי ומלא בתשוקה לפרי המזדקן או לזה העשוי פלסטיק הופך אותם מושא להתבוננות ארוטית, מקדשת. תצלום ביצה סדוקה, שוכבת ונוזלת לאטה, מופלא בעיני. זליגת החלמון והחלבון מקבילה במובן מסוים לזליגת החיים והחיות בכלל, אך התצלום האלגי מעניק להם חיי אלמוות.

זליגת החלמון והחלבון כזליגת החיים. עינת עריף־גלנטי, "ביצה"מצוינת בעיני גם העבודה של אלה ליטביץ "לב חלול" מ־2012. העבודה היא הקרנת שקופיות ישנות שצולמו בגרמניה ומתעדות מחלות ודרכי התפתחות לא תקינה של תפוחי אדמה. ליטביץ הופכת את הארכיון הבוטני הזה להכלאה בין חדר פלאות להרצאה מיושנת. הריבוי, העיסוק באזוטרי לכאורה, תוך כדי הענקת קונוטציות תרבותיות עכשוויות הופכים את העבודה לטובה ומעניינת בהקשר התערוכה ובכלל. המקור הגרמני לאוסף, הבודק וממפה מומים ותחלואים, מעניק לעבודה היבט סוציולוגי ותרבותי, שהוא מעבר לעיסוק האספני הביקורתי בתערוכה. יש משהו כמעט ממכר בצפייה בעבודה, בשקופיות הנעות, בסאונד הקשה ובצילום המיושן.שי עיד אלוני, שיוצר לרוב סביבות שלמות, יצר את "Magicis Cubiculum Curiositatibus", סביבה פנטסטית המכליאה ישן וחדש, תרבויות, דתות ואמונות שונות. במובן מסוים זה חדר פלאות של ממש, גם בדחיסות, בהיעדר ההיררכיה, באוצרות החופשית המבוססת על תשוקה של אספן בודד. גולגולות, פסלים, טוטמים, מסכות, מופיעים גם כאובייקטים ממשיים, וגם כדימויים מצוירים, בדימויים שעיד אלוני מצייר בהשראת הצייר הסימבוליסטי הבלגי ג'יימס אנסור. הפסלים הם ברובם רדי מייד או הכלאות שלהם, המולידים בתהליך אבולוציוני פסלים חדשים ופנטסטיים.כמות הגולגולות בתערוכה עצומה. המוטיב קיים אם כאזכור ל"ממנטו מורי" ואם כהגחכה שלו. בולטות מאוד אלו של מאיה אטון ב"חשבונייה", מיצב גדול באולם הכניסה היוצר דיאלוג עם נושא התערוכה ומעניק לה פרשנות עכשווית. חשבוניית ענק, שבה 240 גולגולות עשויות לינוליאום דמוי עץ מחליפות את החרוזים, מסודרות לפי גוונים על מדפים. אטון חושפת את המכניזם מיד, אינה מניחה לצופים רתיעה או היקסמות, זהו חומר מלאכותי, זול, המתחפש בעצמו לחומר אחר. הזילות של הגולגולות המתרחשת פה מנטרלת את הקונוטציות השליליות המתלוות אליהן, אם כי תוך מודעות לכך.מנטרלת קונוטציות שליליות. מאיה אטון, "החשבונייה" (צילום: יגאל פרדו)שפי בלייר, בעבודות שהקשר שלהן לתערוכה מעט רופף יותר, מציגה שני תצלומים מצוינים הנעים בין האסתטי למבחיל של שרידים פיזיים של איברים פנימיים מבית מטבחיים. "גנים אורגניים, אור שמש חורפית" ו"גנים אורגניים, ליל ירח זורח", כותרות פיוטיות לדימוי המציג איברים פנימיים של פרה התלויים הפוך על אנקולים, כך שחלקם הפנימי נראה לעין. אקט התלייה מתקשר לנצרות ולסבל, אך בה בעת מעניק השגבה והילה. בלייר נטלה את מסורת הטבע הדומם לקיצוניות. הפשיטה את החיה מן העור והבשר ונטלה את הליבה, תוך יצירה של מכניזם חדש.יש עבודות מצוינות נוספות בתערוכה, כמו "Wonderland" השובה של דינה גולדשטיין, או עבודות שהקשר שלהן לתערוכה מעט רופף יותר, כמו של איל ויצמן, שספר שלו ושל תומס קינן, "הגולגולת של מנגלה – לידתה של האסתטיקה הפורנזית", שיצא לאור בהוצאת רסלינג ובשיתוף המוזיאון, הוא תחליף לקטלוג המסורתי, או העבודה המעניינת של קרן רוסו, המצריכה זמן צפייה ממושך.

נוטלת את מסורת הטבע הדומם לקיצוניות. עבודה של שפי בלייר

» "חדרי פלאות באמנות עכשווית - מהשתאות להתפכחות". עד 29.12. מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה. שעות פתיחה: ב', ד', ו'-שבת 14:00-10:00; ג', ה' 20:00-16:00.  

*#