אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שומרת מסך: תמר הרפז עושה סרט

הפריטים בתערוכתה של תמר הרפז נארגים יחדיו ליצירה קולנועית באופייה

תגובות

לום אדום מונח על הרצפהגרזן תקוע בקירפטיש נעוץ בכיסאקופסת טישואגרטלאגרטל שבורמזרן על רצפהדלתמחיצה אטומהמחיצת זכוכיתכיסא לבןכיסא שחורבקבוקי קולה סגוריםבקבוקי קולה ריקים שהפכו לבקבוקי תבערה מאולתריםאורצלליםרחש. סאונד טורד. אולי זה רק המזגן.דיסאוריינטציה.

כל אלו הם הפרופס בתערוכה של תמר הרפז. פריטים בודדים, המתחברים יחד ליצירה קולנועית באופייה, אשר קורמת עור וגידים לנגד עיני הצופה. החוויה הפילמולוגית שהיא מציעה נוטלת מן הסרט את האלמנט הבולט שלו, ההקרנה, ומציגה את החפצים עצמם, על חומריותם, השתקפויותיהם, הצל שהם מטילים והסיפור שהם מספרים. הם נוכחים פיזית בחלל עצמו, אפשר לגעת בהם, לחוש אותם, אך עדיין להתייחס אליהם כפרופס.

» "Girl-to-Gorilla" - לכל הפרטים

החפצים בחלל הופכים להיות חלק מסיפור שלם (צילום: אלעד שריג)

כל המרכיבים בתערוכה של תמר הרפז "Girl-to-Gorilla" נארגים יחד לסרט קולנוע הנוצר בפירוטכניקה העושה שימוש באור, בצל, באופטיקה, בדימוי ובהשתקפותו. סרט שלם שנוצר על ידי הצופה, בליווי האדיב של האמנית, המוליכה אותו בנבכי העלילה המורכבת, בלי שהיא מבנה לו תסריט. כמו נערת הקרקס ההופכת על ידי מאחז עיניים או מעשה כשפים, תלוי בעיני המתבונן, לגורילה, כך החפצים בחלל הופכים להיות חלק מסיפור שלם, אף שהרפז אינה טווה לו עלילה.

בתערוכה יצרה הרפז מיצב שהוא מרחב המורכב מהביתי והמוכר, והפכה אותו למנוכר, בודד ומאיים, כובל ומבריח. החפצים השונים המפוזרים בחלל הגלריה יוצרים ביניהם יחסים, דימוי ודימוי המראה שלו, פועל ונפעל, סיבה ותוצאה, כשהכל דומם, פאסיבי, ורק הצופה המסתובב בין הדימויים השונים, בין ואזה שלמה ושבורה, כיסא לבן מול כיסא שחור, מבנה את העלילה והופך לחלק מן הסרט.

הקונוטציה העיקרית היא לזירת פשע, או אולי שחזור של זירת פשע, כי תחושת החקירה נוכחת פה כל הזמן. בפנסים המאירים, בכיסא הניצב מול מסך זכוכית, המאפשר לצפות בו מן הצד השני, בלי להיות מודע למי צופה בך. כמו בסרט קולנוע, חווית הצפייה נוכחת פה מאוד.

הצופה המסתובב אוסף את העדויות השונות (צילום: אלעד שריג)

החלל, הנראה מפוזר במבט ראשון, מתגלה לאט לאט כבעל אמת פנימית המוליכה את הצופה בתוך הסבך העלילתי. סצנות, מיזנסצנות, פירורי נרטיב וחשיפה של האמצעים הללו, הנותרים מיותמים. המיצב של הרפז מורכב מעדויות וראיות, המובילות לממצאים - ממצאים הנוצרים בתודעת הצופה. הנה המזרן שהגיבור שכב עליו, גופו עדיין הותיר שקערורית על הכרית. אולי זה היה הרוצח, אולי הנרצח, כך או כך, הסיטואציה אינה מאפשרת שינה, כי זרקור מסנוור מאיר על המיטה כל הזמן. הצופה המסתובב אוסף את העדויות השונות, מסתכל ומסיק, מולך על ידי האמנית בתנועה מעגלית, בתוך חדר המראות, הסט הקולנועי, התפאורה הרפלקטיבית. הנה הכיסא הניצב בפינה, מוכפל בזכות צלו שלו עצמו. האם תכף תושט יד לקופסת הטישו הניצבת בסמוך אליו? הנה הוואזה, ניצבת על כן ומוארת. אך הנה היא שוב, שוכבת מנופצת על הרצפה. שלושה כלי נשק אופציונליים לביצוע השבר.

הרפז מציגה מיצב שהוא שאלות, נתונים, ראיות, ולא מעניקה תשובות. בין לבין מפוזרים לוחות הזכוכית, ניצבים חוסמים, דוקרים, מאפשרים ראייה לעתים חד צדדית ולעתים דו צדדית, מערערים על יכולתו של הצופה להסתובב באופן חופשי, אך מעבר לכך, הם יוצרים סלקטיביות של התבוננות וקליטה. הצופה, ההופך לנחקר, יודע שהוא נצפה, אך אינו יודע מה מצוי מעבר, הוא מודע למהלך אך אין לו שליטה עליו. החוקר או הנחקר, שניהם מקבלים עודף אינפורמציה, אך לא ברור אם היא ממשית או מדומיינת. כך, למרות עודף הידע והעדויות שהרפז מעניקה לצופים, היא אינה נותנת להם שליטה. הם טובעים במרחב בעודף מידע, אך יוצאים ממנו מבולבלים, חסרי אוריינטציה. במובן זה, הרפז יוצרת מהלך נפשי, מעניקה שקיעה בתוך תודעה מבולבלת, בין חומרית לבין מדומיינת, מתעתעת ומבלבלת.

תחושת החקירה נוכחת כל הזמן (צילום: אלעד שריג)

אני חייבת להודות שבמבט ראשון התערוכה אינה כובשת. נראה שאפשר לרפרף ולצאת. אך לאט לאט מתגלים עוד פריטים, עוד מורכבות, והחלל אוחז בצופה ולא מרפה. בסופו של דבר ביליתי שם זמן רב, מניחה למניפולציה לבצע היטב את מלאכתה. זוהי תערוכה שהצופים יוצאים ממנה עם מטען חושי ועם חוויות הנובעות מהתחבולות אופטיות, מתעתועי הראייה, מההשתקפויות ומהמהתלות החזותיות. טוב שיש זרקור המאיר גם על ידית הדלת, כי בסופו של דבר המחנק משתלט ורוצים רק לצאת.

» תמר הרפז, "Girl-to-Gorilla". עד 20.10. גלריה זומר, שד' רוטשילד 13, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 18:00-10:00, ו' 14:00-10:00, שבת 13:00-11:00.

כתבות שאולי פספסתם

*#