אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירח קר: שחר יהלום מציעה חוויה קרה ודוקרת

בשונה מתערוכתה הקודמת "ארץ הפטל", שבה שלטו מיצבים ופסלים, במרכזה של "ED" עומד הרישום. אך גם ברישומיה אפשר למצוא את עולם החורבן המאפיין אותה

תגובות

למרות שעץ הדולב לא ממש נכנע למניפולציה המטאורולוגית שעשתה עליו שחר יהלום, ולא התנהג כמו אחיו המאדימים עכשיו באירופה, הצופים בתערוכה "ED" של יהלום חווים עתה תחושה קרירה, צוננת, נורדית כמעט. אולי זהו קרחון הקלקר, הניצב שבור, מפורק, מפזר עיגולי קרח קטנטנים על הרצפה, אולי אלו הרישומים בעלי המראה המונקי חסר הרחמים, התלויים בחלל הגלריה. כך או כך, התערוכה של שחר יהלום מציעה חוויה קרה ודוקרת.

» התערוכה "ED" - לכל הפרטים

משמאל לכניסה, קצת מחוץ לחלל המרכזי, לא ממש חלק מהתערוכה אבל מושך את העין ביופיו, תלוי רישום גדול, גדול הרבה יותר משאר הרישומים הקטנים המצויים בחלל. זהו רישום נוף, בטכניקה של עט קעקוע על מצע סיליקון. הבחירה במצע ובחומר מאזכרת חריתה על העור. יהלום רושמת פה נוף, אך היא כמעט מקעקעת אותו לתוך המצע. הנוף של יהלום אינו קונקרטי, הוא מרובד בשכבות של אבנים, סלעים, ענפים, זוחלים, עצים, שברים וריק אחד המאחד ומכיל אותם. זוהי בעיני עבודה מעולה, שיש בה מיצוי של מלוא המשמעויות של כותרת התערוכה: הנוף הזה מהדהד לדבר מה שהיה ונמוג, הוא עדות לקיום פריך, שברירי, הנלחם ונאחז בכוח, ומעל הכל עולה ממנו אד עדין. הרישום מאזכר בדו ממד את המיצבים והפסלים של יהלום, שאף בהם יש שטיחות ורישומיות. מי שיתאכזב שאין הרבה פסלים ומיצבים בתערוכה (כי אחרי "ארץ הפטל" המופלאה בוודאי רוצים לראות עוד), יקבל מן הרישום הזה את עולם החורבן המאפיין את יהלום, עולם התלוי על בלימה, קורס לתוך עצמו, אך עדיין שורד.

בתערוכה הנוכחית הרישום הופך להיות כאמור המרכז. יהלום רשמה בעבר בחלל, הלכה על הגבול שבין דו ממד ותלת ממד, אך בתערוכה זו היא הולכת כברת דרך נוספת לעבר רישומים מסורתיים. בחלל תלויים רישומים קטנים ואינטנסיביים של דמויות ודימויים חייתיים ואנושיים, בסצנות קטנות היוצרות נרטיב שיש בו אלימות, אניגמטיות ופרוורטיות. כאמור, אדוורד מונק מציץ פה בהרבה מהרישומים, בדמויות, בחיות ובעיקר בהלך הרוח הטורד.

נרטיב של אלימות, אניגמטיות ופרוורטיות:

מוטיב הירח מצוי ברוב הרישומים, מעניק מן הקסם המהול באימה קלה של הנוקטורנו. באווירה הלילית הזאת יוצאים הפחדים, התשוקות, המודחק. הרישומים הקטנים יוצרים אינטימיות מחייבת עם הצופה, המתקרב, מתבונן, בוחן ונשבה. רישום אחד מציג דמות נשית הכלואה בתוך סבך ענפים. לצדה חיה דמונית ודמיונית, וברקע הירח מקרין מהילתו. זוהי השעה ביום שבה עשויים להתרחש הדברים האפלים, הפרוורטיים, שבה המודחק יוצא בצורה של חיה טורפת. בעבודה אחרת סבך של קווים הוא שיער ארוך של אשה, המסרקת אותו באמצעות יד האוחזת פרח. עלי הכותרת חדים ומאיימים, והסירוק הופך לפעולה אלימה ומסוכנת.

הרישומים של יהלום מציירים מציאות אפלה, כמו אגדות ילדים המתארות עולם מלא סכנות ואימה. אחד הרישומים החזקים הוא של זוג עירום, מביט למעלה לעבר הירח. גופם של השניים מתוח, ידיהם מאוגרפות והם אוצרים בתוכם אנרגיה המופנית כלי מעלה. רישום אחר, אלים במיוחד, הוא של אשה עירומה תלויה הפוך מעץ. בטכניקה הרישומית של יהלום האשה הופכת להיות חלק אינטגרלי מהעץ, שערה גולש כלפי מטה כמו שורשי אוויר, רגליה המכופפות אוחזות בענף, הופכות להיות חלק ממנו, וענף עבה חודר דרך בטנה. נדמה כי יש כאן סיפור בהמשכים, מעין מיתולוגיה יהלומית הנוצרת בתערוכה.

ועל כל זה שולטת המכונה המוזרה שבנתה יהלום, המנסה לשלוט במזג האוויר, באקלים ובאטמוספרה. היא ניצבת גדולה ומגושמת בלב התערוכה, מפנה עורף למכניזם העולה מן הרישומים הקטנים. יהלום בנתה אינקובטור גדול, שאליו מחוברים צינורות שונים - חמצן, אדים, תרמוסטט ועוד - ובתוכו מונח עציץ גדול של עץ דולב. כל המכונה הזאת נועדה לבלבל את הטבע, לגרום לעץ הדולב להאדים, כמו עצים באירופה, ולא להוריק כמו עצי דולב בישראל בשלהי אוגוסט. בסופו של דבר, המכונה הופכת בעצמה לרישום בחלל. תעלות הכסף המוליכות אליה, גוף התאורה התלוי והצינורות הקוויים, כולם יוצרים סבך של קווים בחלל.

מכונה שנועדה לבלבל את הטבע. עץ הדולב של יהלום

העץ עצמו הוא מין רישום כפוי, כפי שמציינת ד"ר אפרת ביברמן בטקסט התערוכה: "יהלום אינה רושמת את הדולב, אלא גורמת לו להסמיק, להפוך את עורו, לרשום את עצמו ברישום שאינו עוד מן הסדר הסמלי, אינו מייצג דבר, אלא הופך להיות הדבר עצמו. יהלום לא רק גורמת לדולב לרשום את צבעיו, אלא כופה צבעוניות על מהלכי הטבע, שאותם איננה מקבלת כפשוטם". אבל בסופו של דבר הטבע חזק יותר מכל מניפולציה, ולמעט יובש בקצותיו, הדולב עדיין ירוק ושונה מן האודם מופלא של אחיו האירופיים.

» שחר יהלום, "ED". עד 19.10. גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 18:00-11:00, ו'-שבת 14:00-11:00.

*#