אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממקור ראשון: התערוכה "Provenance" חוזרת לשורשים

התערוכה הקבוצתית בגלריה חזי כהן בוחנת את הגלגולים השונים של מקומות ודימויים

תגובות

התערוכה "Provenance" בגלריה חזי כהן אצורה באופן אינטליגנטי על ידי אוצרת הגלריה עפרה חרנ"ם. העבודות המוצגות בה עוסקות במקום, בארכיאולוגיה, באופני הייצוג ובתפיסה שלו - Provenance הוא מונח בארכיאולוגיה שפירושו המיקום המקורי של ממצא ארכיאולוגי. הנטישה והגלגולים השונים שמקום או דימוי עוברים הם נקודת המוצא של התערוכה, המוצגת בגלריה שבעצמה היתה בעבר סניף של בנק.

» "Provenance" - לכל הפרטים

העבודה של רמי מימון מפתיעה ומחוכמת. מימון יוצר מיצב במרכז החלל. ארבעה קירות גבס משמשים קירות של מוזיאון, כל מוזיאון, ללא סממנים ספציפיים. אין כאן דיבור על מקום מסוים, אלא על המושג. בכל אחד מהחדרים הללו צילום וכיסא פשוט (שכל כך מפתה לשבת עליו אחרי יום מהביל של שיטוט בתערוכות). הצילום הוא ראש פסל שנתגלה בפומפיי. הכל אצל מימון מורכב משכבות. הבחירה בפסל מפומפיי, עיר שנחרבה והשתמרה כמעט במלואה, שבה הזמן קפא מלכת והנטישה האנושית שלה היתה מוחלטת וללא אפשרות בחירה מודעת. המניפולציה שעורך מימון על הצילומים היא גרעון, קילוף והתערבות, עד שאי אפשר כמעט לזהות את הדימוי, והתוצאה היא דימוי עכשווי המעיר ומאיר על הארכיאולוגי ממקום אירוני ושואל. כך גם המוזיאון המסומן שלו, על כיסאות השומרים שהוא מניח. מספר הכיסאות כמספר העבודות, עד שלא ברור מהו האובייקט ה"אמנותי" ומה פיסת מציאות. על הכיסאות הרי "אסור" לשבת, הצילומים הם שכפול מטופל של שרידים שנותרו בעיר שנחרבה, ומימון ממשיך לתעתע בצופיו. באחד מחללי המוזיאון המימוני עציץ המוצב גבוה, ואם יש דבר שמאזכר סניף בנק הרי זה עציץ של צמח טרופי (רצוי עם שכבת אבק על העלים). נוסף לכך, על אחד הכיסאות מונח כלאחר יד ספר פתוח, כאילו נשכח על ידי אחד השומרים. הערה אירונית משהו.

מניפולציה של גרעון, קילוף והתערבות. עבודה של רמי מימון

רון עמיר מציג סדרה חדשה של עבודות בתערוכה. עמיר הוא אחד הצלמים המעניינים הפועלים כאן בשנים האחרונות. נקודת המבט שלו מאירה על הסצנות באופן מעורר התפעלות, והוא מעניק פיוטיות לסיטואציות הקשות ביותר. הוא עוסק בדמויות שוליים, מיעוטים, מהגרים, עובדים בלתי חוקיים, מצלם אותם בסביבת המחיה שלהם, המאולתרת, העלובה, הזמנית והמכמירה, ויוצק בדימוי קסם והילה של מעבר הנראה לעין. לפני כמה חודשים הוצגה בגלריה המדרשה עבודה מופלאה שלו, של אתר בנייה שבו מתגוררים פועלים זרים או פלסטינים. מגבת בצבע בז', המגולגלת כך שנראתה כמו עוף שחוט, והפועל שהחזיק אותה, תוך שהוא מתבונן בישירות לעבר הצופים, העניקו לעבודה עוצמה שהפכה אותה לבלתי נשכחת. בתערוכה הנוכחית הוא מציג עבודות שצולמו במפעל יהלומים נטוש בנתניה. המפעל נסגר וחדריו העצומים הפכו לימים לבתים מאולתרים למהגרי עבודה.

עמיר, שמצטיין כל כך בדמויות האנושיות בצילומיו, מציג פה סדרה שבני אדם נעדרים ממנה אבל נוכחים בשרידים שהם הותירו. הסביבות הללו, שנכפו על מי שמתגורר בהן, הופכות באופן זה או אחר ל"בית" - כספת ישנה ומזוהמת שעליה שרידי מזון, תמונות של נוף מרוחק מוצמדות לקיר מתקלף באמצעות נייר דבק, כל אלו מרמזים על הנוכחות האנושית. הצילום הבולט ביותר הוא חדר שבו שטיחון, עציץ נבול ופתקים בשפה זרה ובמרכז צילום של ישו. נקודת המבט הפרונטלית מקצינה את המבנה הבסיליקלי המדומיין הנוצר כאן, כנסייה קטנה ומאולתרת בלב גיהינום סביבתי. עמיר נוגע בנושא התערוכה ממקום אחר, אך יחד עם מימון נוצר היגד מעניין לעיסוק במקור, במוצא ובהשתנות שלו.

כנסייה מאולתרת בלב גיהינום סביבתי. עבודה של רון עמיר

העבודה של זוהר גוטסמן משעשעת. במבט ראשון היא נדמית כמו ממצא ארכיאולוגי אותנטי. גוש סלע שאליו צמודות עצמות אדם, שהפך למאובן גדול. מבט נוסף מגלה כי המאובן מזויף. הוא מכיל כמה גולגולות ולמעשה "יוצר תלכיד מזויף וחיבור בלתי הגיוני בין ממצאים מתקופות זמן שונות, כקריצה לשיבוש ולשימוש בארכיאולוגיה ככלי במלחמות דת ולצורך השתלטות על שטחים. גוטסמן מביים קבורה טקסית של ארכיאולוג חמדן, המסרב להיפרד מממצאיו אפילו במותו", כפי שכותבת חרנ"ם.

תלכיד מזויף וחיבור בלתי הגיוני. עבודה של זוהר גוטסמן (צילום: יעל פרנק)

עבודת הווידאו של רותם בלוה מתעדת ניסיון, כמעט נואש, לנקות גינה נטושה מחוץ לביתה בדרום תל אביב. הטכניקה של בלוה היא החזקה ביד אחת של המצלמה והיד השנייה מופיעה בפריים, כשהיא מנסה באופן מעורר התפעלות לנקות, גם כשמדובר בנבירה בתוך קוצים או בהרמת אובייקטים חשודים. בלוה חופרת בין צמחי צבר, משתחלת בין ענפים, מנערת, מושכת מתוכם שקיות ניילון ישנות, עטיפות ריקות, פליירים, פרסומות לבתי זונות, שאריות אוכל.

מתמודדת עם שכבות הקיום הקודמות. מתוך עבודת וידאו של רותם בלוה

בלוה מתמודדת עם שכבות הקיום הקודמות של גינה בדרום תל אביב. הפריים האחרון, שבו היא מחזיקה בידה רימון הגדל על אחד העצים, מעניק ממד נוסף. הרימון הוא פרי סימבולי, משמעותי ביהדות, במיתולוגיה וגם בתרבות הישראלית, שבה הוא משמש ככלי נשק. העבודה המתחילה עם שיח הצבר הקוצני ומסתיימת עם הרימון האדום יוצרת כך סיכום ורמז לקונוטציות דתיות או פולחניות כמעט, בתוך עבודה שיש בה מעט מאוד קדושה, אם בכלל.

» "Provenance", תערוכה קבוצתית. עד 18.8. גלריה חזי כהן, וולפסון 54, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה'  19:00-10:30, ו'-14:00-10:00, שבת 14:00-11:00.

כתבות שאולי פספסתם

*#