אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התערוכה "אל על": מעצימה את המתח המגדרי

השפה הרזה והמשרדית של נעמה ערד מגחיכה את ההירואי ושוזרת מתח בין נשיות לגבריות

תגובות

נעמה ערד מזמינה את הצופים להיכנס לתערוכה שלה דרך שער ניצחון ענקי. זהו שער טיטוס המפורסם ברומא, וערד יוצרת אותו מנייר בלבד, מערערת באופן יסודי את התפיסה החומרית, הייצוגית, שנועדה לשמר את המבנה אלפי שנים. אופן הפעולה שלה הוא כמו של מזכירה במשרד הסובלת מהפרעה כפייתית - ערד מצלמת ומדפיסה מאות ניירות A4 ועליהם חלקי הצילום של השער. את החלקים השונים היא מדביקה לגיליון ענקי, רק לשם גריסתו במגרסת נייר וחיבור חלקיו שוב, כווילון מתנפנף בכניסה לגלריה. כל ההתעללות הזאת יוצרת התעסקות במלאכה, בעבודה, בעשייה, אובססיה חסרת פשר כמעט, משום שהיה אפשר להשיג את אותה תוצאה באמצעים פשוטים הרבה יותר. במובן זה, עבודת היד נוכחת מאוד אצל ערד, אבל רק כקונספט, כידיעה, ולא במראה. העבודות עצמן נקיות ומדויקות, החלל מואר באור לבן וממשיך את הקונוטציות המשרדיות, על דפי הצילום, מכונות הזירוקס וגריסת המסמכים.

» נעמה ערד - אל על - לכל הפרטים

זוהי תערוכת יחיד של ערד, שסיימה את בצלאל לפני כשנתיים. במובנים רבים, מיצב זה הוא המשך העבודה שהציגה בתערוכת הגמר שלה, מבחינת החומרים, השפה והעיסוק התוכני. שער הניצחון, עדות לאמנות רומית מפוארת ומרשימה - השער נבנה לאחר ניצחונו של הקיסר טיטוס ומתאר באמצעות תבליטים רומיים את כיבוש ירושלים על ידי הרומאים - איבד אצל ערד כל עוצמה, פאר וסימבוליות. ערד מותירה את הסיפור כהד קלוש, כצל על הדפים החתוכים, הגזורים, המודפסים והמחוברים מחדש. שער הניצחון, שהוא גם שער כניסה, הופך לגורם חוסם. שום צופה לא יעבור דרכו, אלא משני צדיו, כדי להיכנס לחלל הגלריה, שם מחכים לצופה אובייקטים נוספים, כולם בשפה הרזה, המשרדית של ערד. שפה מפקסלת, מנמיכה, ההופכת את ההירואי לסתמי, את המאסה למעטפת, את הקונסטרוקטיבי לעודף.

מגחיכה את האדריכלות ההירואית. נעמה ערד (צילום: ענבל הרשטיג)

וכך גם העבודה השנייה המתייחסת להיבטים ארכיטקטוניים של אדריכלות קלאסית קדומה. ארבעה עמודים, עשויים אף הם מנייר, מאזכרים אדריכלות רומית, על המקדשים המפורסמים שלה. עמודי הנייר עשויים בטכניקה דומה לזו של השער, אך הפעם הדימוי המצולם/סרוק/מודפס שעליהם הוא שערות ארוכות ומשתרגות. השערות גולשות מתחילת העמוד לבסיסו, מרצפה לתקרה. העמודים המאסיביים נטולי המשמעות והממשות עשויים בפרקטיקה מנמיכה, המגחיכה את הקונוטציות האדריכליות ההירואיות. העירוב בין הנשי לגברי מצוי פה במתח בין הצורות הגבריות המזדקרות לשיער הנשי הרך העוטף אותן. מתח זה שזור בתערוכה כולה, ואפשר למצוא אותו גם בהתייחסות לשער הניצחון. מונומנט המסמל ניצחון גברי מפואר שבמרכזו שלושה פתחים מעוגלים, שדרכם חודרים פנימה.

העבודה היפה ביותר בעיני היא מעקה התלוי בחלל. זוהי עבודה פיוטית ועדינה, מרומזת ומדויקת. מעקה שחור פשוט, כזה המוכר מבתים משותפים. המעקה הזה, המוביל בבירור כלפי מעלה, תלוי מרחף מן התקרה. אינו תומך בדבר, הוא נוכח וקיים בעצם קיומו, וללא קשר לשימוש הבלתי אפשרי שלו. בדומה לעמודים, שאמורים לתמוך אך אינם נושאים שום משא, גם המעקה לא מאפשר שום מימוש - לא עזרה ולא הישענות. הוא הופך לאובייקט, חותך את החלל בקווים שחורים. כמו בעבודות האחרות בתערוכה, גם פה יש הערה אירונית, מעט הומור, אך הוא בא לידי ביטוי באופן מעודן ופריך הרבה יותר.

לא עזרה ולא הישענות. נעמה ערד (צילום: ענבל הרשטיג)

התערוכה של ערד מצומצמת. נדמה כי אין בה דבר מיותר, אך גם אין דבר חסר. העבודה המוצבת במרכז החלל היא המתוחכמת ביותר, מציעה פרפראזה על פרפראזה, נדבך על נדבך. העבודה היא מעין מכונה דאדאיסטית, מורכבת מדלת המונחת על הרצפה, בתוכה צילום זירוקס של מכנסי ג'ינס גבריים, מערכת של משקולת מחוברת אליו, חבלים שאליהם מחובר פטיש וממנו נמשך חוט לעבר מנעול כבד, היורד על קרואסון חמר לא אפוי, הנמצא על גבי משקל. זוהי מערכת של חבלים, שיווי משקל ואובייקטים התלויים זה בזה. יש פה רמיזות למכשיר אוננות מורכב, ליחסים בין גברים ונשים, ואובייקטים המסמלים אותם. כך הפטיש הפאלי, המכנסיים הגבריים לעומת המנעול (גן נעול) והמאפה הרך, העגול והמכיל. המשקל השוקל את כולם מראה אפס – אין הכרעה, יש רק מתח ויחסי כוחות המושכים לכיוונים שונים.

זוהי תערוכה מורכבת ומהודקת. ההידוק בתערוכה בא לידי ביטוי ברעיונות השזורים בה, המצויים בכל אחד מהאובייקטים באופנים שונים. עיסוק בסיבה ותוצאה, שיווי משקל, יחסי תלות, יחסים בין המינים, הדדיות, פירוק והסטה, שאיפה למעלה, אל על, אל מול המשיכה האימננטית מטה, ומעל הכל נסוך דוק של הומור, ההופך את התערוכה מרצינית ודידקטית למהנה.

» נעמה ערד - אל על, עד ה-30.6. גלריה המדרשה, דיזנגוף 34, תל אביב. שעות פתיחה: ב'- ה' 12:00 – 19:00, ו'  10:00 – 14:00, שבת 11:00 – 14:00.

כתבות שאולי פספסתם

*#