תערוכות בוגרים 2011: שמונה סטודנטים, שמונה עבודות

מונטי אלון מבצלאל למד לרקוד עם הפסלים שלו, איגור טפיקין בונה אילן יוחסין, רועי כהן מחפש אווירה פתיינית ורונה אלפיה מצלמת כמו בקולנוע. תכירו את הבוגרים של בצלאל, שנקר וכל השאר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

אלונה כהן - החוג לאמנות, סמינר הקיבוצים המורים שהשפיעו במיוחד: "דויד דניאל, שבדרך כלל מלמד את בוגרי החוג, אבל לימד אותי באופן מקרי כבר משנה א', והצליח לפתוח אצלי דברים שלא ידעתי שקיימים בי. עד אז רק ציירתי ובעזרתו נפתחתי לעולמות אחרים".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "בסוף שנה א', בהגשה הראשונה, אסנת אסטרליץ, שישבה בפאנל המרצים ונחשפה לעבודה שלי, הזילה דמעה ואמרה שההגשה הזו מתאימה להצגה בגלריה".

על פרויקט הסיום: "משנה א' עבדתי עם אלמנטים של יסודות, בעיקר עם מים ורוח. בשני המיצבים שאני מציגה בתערוכה אני מנסה לבדוק את הגבול המפריד בין קיום להיעלמות תוך התעמתות עם סופיות הקיום האנושי ועם ודאות המוות. המים משמשים אותי כמדיום להצגת גבול זה. בעבודה אחת אני מקרינה את דמותי שקועה מתחת לפני המים. פני המים מסמנים את הגבול, ומעליהם יש קיום. בעבודה השנייה, שבה מים מותזים ממתקן התלוי מהתקרה לעבר בריכה שקופה המונחת על רצפת החלל, מקבלת הדמות ממשות, אך היא מתפוגגת ונעלמת כבמעטה קסם כאשר מופסקת זרימת המים".

» תערכות בוגרים סמינר הקיבוצים 2011 - כל הפרטים

הקיום האינסופי. "מיתה קטנה 2", עבודה של אלונה כהן, סמינר הקיבוצים

מונטי אלון - מגמת אמנות, בצלאל המורים שהשפיעו במיוחד: "הרבה מורים השפיעו עלי בבצלאל. בפרויקט הגמר השפיעו עלי מירי סגל, רועי רוזן ולנס הנטר, שהייתי אסיסטנט שלו".ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: בשנה ב' עבדתי במשך חודש על פסל לשיעור של נחום טבת. הפסל היה דמות עשויה מגדר, ונקטל בשיעור ודי בצדק. נפגשתי עם אלי פטל לאחר מכן ושאלתי אותו איך אוכל לשפר את הפסל. אלי גרר את הפסל על הרצפה בריקוד ואמר לי, 'תעשה איתו וידאו דאנס'".על פרויקט הסיום: "התערוכה היא אינסטלשיין של וידאו וסאונד. היא מציגה את הובו, חברה לקידום ומיתוג הומלסים באינטרנט. ההומלסים מרואיינים, דמויות דיגיטליות באמצעים פשוטים מיוצרות עבורם ובדמותם, והן מופצות כווירוסים ברשת, ובכך מתרחב היקף פעילותם של ההומלסים. התערוכה היא מעין יריד של החברה ומציגה את המשתתפים הראשונים בפרויקט".» תערוכת בוגרים בצלאל - 2011  - לכל הפרטים

מיתוג נכון של הומלסים. "Hobo", עבודה של מונטי איילון, בצלאל

איגור טפיקין - תקשורת חזותית, מכללת שנקר המורים שהשפיעו במיוחד: "המורים ששינו את מה שחשבתי שאני יודע על עיצוב - אבישי פלטק (רישום), קובי פרנקו (עיצוב), מיכל פאוזנר (טיפוגרפיה) והמנחה שלי, תמר מני".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "הביקורות הכי מספקות יכולות לבוא מהבוחנים האורחים. אלה שלא מודעים לכל התהליך ולא מכירים אותי כסטודנט. אבל אחת הביקורות שזכורה לי היתה דווקא מחברה לכיתה, בשנה ב', שאמרה לי שעבודה שלי לא נראית סטודנטיאלית".

על פרויקט הסיום: "בפרויקט עיצבתי את עץ המשפחה שלי. באמצעות איסוף חפצים וזיכרונות מהדורות הקודמים אני מנסה לחשוף את דמותי. זהו תבליט העשוי מעשרות שכבות נייר, בכל שכבה יש רישומים אחרים, סצנות ופורטרטים במסה עצומה, ופאזל הפיקסלים הזה הוא הדמות האנושית".

» תערוכת בוגרים שנקר - 2011  - לכל הפרטים

פאזל משפחתי. "עץ משפחה", עבודה של איגור טיפקין, שנקר

נעמה עתי - לימודי אמנות, מכון אבני מורים שהשפיעו עלי: "יעקב מישורי, אלין אלג'ים ברישום, אולף קונמן בציור".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "זכורה לי במיוחד ביקורת סוף שנה ב', שנפתחה ב'מה שבולט במיוחד זה הפשטות והדיוק', וזה תוך כדי הצבעה דווקא על פסל קטן מתוך אסופת ציורים של יצור שחובר משני אביזרי רדי מייד - ג'ריקן ריק של דלק ומסכת צבע - ורגלי ברזל. חיבורים לא מאומצים, קלילים והומוריסטיים".

על פרויקט הסיום: "נתפסתי על דימוי שהוא צילום מתוך סיטואציה במכירה פומבית של ציור קלאסי. עניין אותי השימוש בעיקר ב'קלאסי'. קלאסי זה לא רק מסגרות זהב מפוארות ובתוכן נערות עירומות עם צ'מבלו, אלא גם סיטואציות הסליז של טולוז לוטרק והכיסא החשמלי של אנדי וורהול. זה כל מה שיש לו תוקף מאז ולנצח. כל מה שהוא מספיק כללי ומדויק לכדי שיהיה אישי. אנושי".

» תערוכת בוגרים מכון אבני - 2011  - לכל הפרטים

לא רק מסגרות זהב ונערות עירומות. "זוג", עבודה של נעמה עתי, מכון אבניאיה גוזנר - אמנות פלסטית, מנשר המורים שהשפיעו במיוחד: "אורן אליאב, יאיר ברק, מתי שמואלוף, טליה ישראלי, חנוש פרויינד־שרתוק וגליה פסטרנק".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "באחרונה אמרה אחת הצופות שהיא מזהה את הדברים שאני מנסה לדבר עליהם בלי שבעצם נאמרה מילה בנושא וללא כל הסבר מצדי. זה היה רגע של אושר מיוחד והרגשת הצלחה שלא חוויתי לפני כן".

על פרויקט הסיום: "הפרויקט נקרא 'בסדר/לא בסדר' ועוסק בניסיון להבין ולתאר את תפיסת העצמי שלי במצב של קונפליקט שנוצר מהתנגשות בין הנורמות וציפיות הסביבה ובין בחירות שעשיתי בחיי. הנחת העבודה היתה הקבלה בין הפנים שלי לפני השטח של הציור, והמעשה הציורי הוא הניסיון לחדור את החזית ולהרוס אותה. הפרויקט הוא לכידה חזותית של התובנות שהוליד הקונפליקט".

» תערוכת בוגרים מנשר - 2011 - לכל הפרטים

לחדור אל מעבר לחזית. "בסדר/לא בסדר", עבודה של איה גוזנר, מנשר

לירון זנדמן - צילום, המדרשה בבית ברל המורים שהשפיעו במיוחד: "רם ברכה הוא מורה נדיר. הוא קודם כל פדגוג, ומעבר למאגרי הידע והניסיון העצומים שלו הוא מסוגל לשקף לסטודנט את תהליך העבודה שלו, את החיפוש, את נקודת המוצא, דברים שלכאורה נשמעים מתבקשים או מובנים מאליהם, אך בפועל לא הרבה מנחים מסוגלים לעשות זאת באופן כל כך בהיר וברגישות אמיתית כמו שלו. נוסף לכך הוא נותן חשיבות ומקום של ממש לעובדה שסטודנט לאמנות הוא קודם כל בן אדם שמגיע עם מטען מסוים לעולם לימודי האמנות. ההגינות הזו מצליחה לקלף במעט את המעטה העבה שכל אחד מאיתנו עוטה, ולזקק משהו מתוך האמת הזו".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "הביקורת החשובה ביותר עבורי היתה השנה בהקשר של פרויקט הגמר, ונגעה באי הצורך לתמלל את העבודה באופן חיצוני. כלומר, העבודה מוצגת כמעין מחקר פנימי המשקף הלך רוח של ראייה ומחשבה על אופן הראייה של דבר בעולם, ממצאים שעומדים ומדברים בעד עצמם. דבר נוסף שנאמר הוא שהעבודה היא כמו שיר הייקו – אמירה שחיזקה מאוד את היכולת שלי לדבר על אופן המחשבה והפעולה שלי כצלמת".

על פרויקט הסיום: "הפרויקט מורכב מעבודות מהשנתיים האחרונות שצמחו מתוך עיסוק מתמשך בצמחים, בצמחייה, באור ובראייה".

» תערוכת הבוגרים המדרשה בבית ברל  - לכל הפרטיםעיסוק מתמשך בצמחיים. "ללא כותרת", עבודה של לירון זנדמן, המדרשה בבית ברלרונה אלפיה - תקשורת צילומית, מכללת הדסה המורים שהשפיעו במיוחד: "אין ספק שלכל מורה יש את הנגיעה שלו שהשפיעה עלי. יוסי נחמיאס, שאהבתו הגדולה לצילום עוררה בי מחדש את התשוקה לצלם, ויום אחד במחיצתה של הצלמת אנג'לה סטרסהיים, שהיה עבורי השיעור הכי טוב בצילום".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: "שהפורטרטים שלי מרגשים וחזקים, אך מעבר לזה שביקורת טובה מספקת הרגשה נהדרת, הביקורות שלומדים מהן הן אלה שבאופן מדויק מכוונות למקומות הפחות טובים בצילום, כדי ליצור בעתיד צילום טוב יותר".

על פרויקט הסיום: "סצנות של תקופת הנעורים דרך הפנטזיה האישית שלי, ובהשפעה של אסתטיקה קולנועית".

» תערוכת בוגרים מכללת הדסה - 2011  - לכל הפרטים

תקופת הנעורים. "שירי ושלי", עבודה של רונה אלפיה, מכללת הדסה

רועי כהן - צילום, המרכז האקדמי, ויצו חיפה המורים שהשפיעו במיוחד: "מיכה קירשנר, שמחה שירמן ושגית זלוף נמיר".

ביקורת טובה שקיבלת במהלך הלימודים: של שמחה שירמן, שאמר – 'בכל הצילומים אינך מתאר את הקיים אלא מייצר אותו מחדש. בעזרת המרחק והחיתוכים, מקומות שמפתים מאוד ובנוסף רחוקים מאוד, ואין להתעלם מהמבט".

על פרויקט הסיום: "כצלם אני עוסק בדימויים. ההתבוננות והמצלמה הן כלי העבודה. הדימוי הוא מטאפורה ולא רק הדבר עצמו. ההחלטה לצלם בשחור־לבן היא ניסיון לסגת במעט מהריאליזם שלרוב מובנה במדיה הצילומית המסורתית. אין לי רצון לשקף את המציאות אלא לברוא מציאות אלטרנטיבית. אני מנסה להפעיל אווירה פתיינית על הצופה באמצעים של יופי, אסתטיקה, אור וטקסטורות, אך להטמיע אלמנטים, לכאורה חבויים, של אזהרה ואיום קיומי ולעורר שאלות לא פתורות. בעבודה מתקיים קשר ויזואלי הדוק בין הנוף לדימוי המייצג אותו. בגוף עבודות זה קיימים הבזקים אסוציאטיביים הקשורים לחיי היומיום. הרצון לבודד את הנושא החומק ממבטנו הוא הבסיס ליצירה. עולם הנמשך מעבר לשולי המסגרת, מנסה להעצים את שלמות הרגע העכשווי, השקט, אך עם זאת לאותת על אפשרות ממשית לאיום קיומי או לפחות לרמוז על פוטנציאל לקיום באזור דמדומים".» תערוכת בוגרים ויצו חיפה - 2011  - כל הפרטים

בורא מציאות אלטרנטיבית. "ללא כותרת", עבודה של רועי כהן, ויצו חיפההדור הבא: המדריך המלא לתערוכות הבוגרים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ