אלף גון וצבע: כל התערוכות המומלצות של השבוע

כתמי צבע במוזיאון רמת גן, סדרה של ניגודים במתחם קסטיאל ורוח רפאים בגלריה טבי - כדאי לראות אמנות השבוע

טל לוין, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

יום ראשון: סמדר אליאסף צובעת את הרצפה  אם מאסתם במוזיאון תל אביב, גוש דן רווי במוזיאונים מרתקים ושלל תערוכות חדשות. כזו למשל היא "תקריות", תערוכה חדשה של סמדר אליאסף, במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית. במסגרת התערוכה, מבקשת האמנית להפנות את המבט דווקא למבקר. כתמי הצבע המאוזנים חודרים אל מוחו של הצופה, ושולפים החוצה את רגשותיו וחוויותיו. ללא סיפור מקדים וללא משמעות פיגורטיבית. שיטת העבודה של אליאסף בשני העשורים האחרונים, נקראת "חותם רצפה": הנחה של צבע על הרצפה, הטבעת הבד המתוח עליה ושיחרורו לאחר זמן מה. תקריות - כל הפרטים"תקריות", סמדר אליאסף. הנחה של צבע על הרצפה והטבעתו על הבד המתוח

יום שני: צייר מצייר צייר מצייר התערוכה "שניים ביחד וכל אחד לחוד" תפגיש בין הציירים הותיקים והמוערכים, ברסוק ועמנואל בר-קדמא. ברסוק יציג גוף עבודות המבטא את טביעת אצבע הייחודית לו. זו קשורה בין השאר בשימוש בצבעים עזים, תערובת ייחודית של גוונים חמים וקרים, היוצרים אווירה דחוסה, לחוצה והזויה. הפעם בחר האמן בפורמט קטן יותר מהרגיל, ובין השאר גם יצר שלושה פורטרטים של עמנואל בר-קדמא.

עמנואל בר-קדמא מצידו בחר להציג רישומים, כאשר כל העבודות הן על סוגים שונים נייר, ותוך שילוב של טכניקות, בעיקר גראפיטיס (עפרונות בדרגות-קושי שונות), טוש ואקריליק. גם בתערוכה הנוכחית מתרכז בר קדמא בדמות האשה (דיוקן וגוף),  ודבק בהתבוננות ישירה וגישה פיגורטיבית ביסודה.שניים ביחד וכל אחד לחוד - כל הפרטיםאווירה דחוסה, לחוצה והזויה. ברסוק, "שניים ביחד וכל אחד לחוד"

יום שלישי: הניגודים המושלמים של קולט ליינמן ד"ר קולט ליינמן היא אמנית רב תחומית, שעוסקת בציור, שירה, אוצרות, ליווי אמנותי וחוקרת אמנות וספרות. ליינמן למדה ציור, בין היתר, אצל רפי לביא ומיכאל סגו כהן. בתערוכתה בבית קסטיאל, מציגה האמנית שלוש סדרות שונות, שחוקרות את נקודות המפגש בין שורה של ניגודים: שמים וארץ, טוב ורע, גבר ואישה, רוח וחומר. לפי ליינמן, אלה הן דווקא נקודות המפגש, שמאפשרות את הווייתו של השלם. הסדרה הכחולה מורכבת ממשטחי צבע עשויים, משיחות מכחול מסועפות בצבעי שמן ולקה, לצד טיפול מדוקדק בחריטה של פסים ישרים אל תוך הצבע. את העבודות המופשטות, מתרגמת ליינמן לסדרה השנייה, בה היא מייצרת שורה של דיוקנאות. הסדרה השלישית היא של לוחות קטנים, תחומים במסגרת עץ, הלקוחים מילדותה של האמנית. על הלוחות חרוטים רישומים עדינים, לצד טקסטים שכתבה. קבוצת הלוחות מהווה מעין יומן אישי בו משלבת ליינמן את אהבתה הגדולה לספרות, שירה ואמנות ומפגישה בין התחומים בדרכה הייחודית.קולט ליינמן - Lock, stock &barrel - כל הפרטיםדווקא נקודות המפגש מאפשרות את הווייתו של השלם. קולט ליינמן

יום רביעי: חמישה אמנים בעקבות רוח רפאים התערוכה הקבוצתית "רפאים" בגלריה טבי לאמנות, מציגה שורה של עבודות, ששואבות את השראתן מזיכרון רחוק. שלושה מתוך חמשת המשתתפים בתערוכה, למדו ב"סדנא לציור ורישום" בירושלים, שם מושם דגש על מיומנות הצילום והציור הריאליסטית. מידד אליהו, גיל הלר, אסנת סרבגילי, חמי בר-אור, שחר סיון. עבור כל אלה, מאפשר החיבור למציאות דווקא מקום של נחמה. צילום דהוי של אמא רוכבת על אופניים מתפקד כגעגוע בעבודה של גיל הלר; ציור של ילד מחייך, נראה כמו צילום דהוי שנשכח. רפאים - כל הפרטים ציור וצילום שהם כמו געגוע רחוק. מתוך התעורכה "רפאים"

סופ"ש: נפרדים מהביאנלה לרישום הזדמנות אחרונה לעלות לעיר הבירה כדי לראות את הביאנלה לרישום, שנערכת השנה זו הרביעית בבית האמנים. תחת ידיה האמונות של האוצרת תמר מנור-פרידמן, קובצו להן יחד עבודות ישנות כחדשות, החוקרות בשלל צורות את הרישום כטכניקה ליצירת אמנות, לגיבוש אמירות אישיות ופוליטיות ושחוקרות את היסודות הבסיסיים ביותר של הציור. מנור-פרידמן בחרה לאצור את הביאנלה הנוכחית תחת הכותרת "נאחז בסבך", כשהיא מבקשת דווקא לשוב אל המקור החומרי של הרישום: הקו. לדבריה, הקו הוא מצד אחד מרכיב בודד, אלמנטרי מאוד, ומצד שני, הכפלה וריבוי שלו, אורגים יחד רשתות, מרחבים וסבך עמוס. המנעד הצורני, הוא כמובן גם מנעד מטאפורי, שקורא את "הסבך" וה"היאחזות" בו, כמופע אמביוולנטי. אם הסבך הוא מה שאנחנו נאחזים בו, בכדי להינצל, בכדי לקבל ביטחון, הרי שאנחנו בעצם נאחזים כבר במלכודת מסובכת ומסועפת. כמות גדולה של עבודות מעניינות הצליחה מנור-פרידמן לאסוף, והיריעה בוודאי קצרה מכדי לספר על כולן. בין הבולטות אפשר למצוא את יצירותיו של גל ויינשטיין, שהשתמש בצמר פלדה, על מנת להטביע רישום על נייר. אחת מעבודותיו, הלקוחה מהסדרה "עמק החולה" (2004), מבקרת בעזרת השימוש בפלדה, את הניסיון האלים לביית את הטבע בתהליך ייבוש האגם. לידה, תלויה כבמעין נבואה מפחידה, "הצתה" (2008), עבודת וידאו שבה נראות להבות שאוכלות אט אט ברישומי צמר הפלדה. בחדר הסמוך תלויה עבודתו של משה גרשוני "לאדמת גני" (1981), בה מצטט האמן שיר ט"ו בשבט נאיבי לכאורה - "אמרתי אני ואת, קשורים לעד, הנטע הרך, יגדל ויצמח". אל מול האופטימיות של הטקסט, מציג גרשוני עץ ששורשיו מדממים, והוא פוצע ושורף את כל המרחב. הביאנלה לרישום - כל הפרטיםהמפגש בין הפלדה והטבע. מתוך הסדרה "עמק החולה" של גל ויינשטיין

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ