הילה שקולניק־ברנר, עכבר העיר
הילה שקולניק־ברנר, עכבר העיר

התערוכה של שרי גולן סריג היתה הפתעה גמורה מבחינתי. הכרתי אותה כאוצרת, אמנם אינטליגנטית ומעניינת, המעזה לאצור פרויקטים ניסיוניים ומאתגרים, אבל דווקא בגלל זה לא חשבתי שמדובר גם באמנית. כי כפרפראזה על הטענה שמי שלא יכול ליצור מבקר, אז אפשר לומר גם שמי שלא יכול ליצור – אוצר. התשוקות, הרגשות, המאוויים, החומרים האוטוביוגרפיים, השפה המחפשת וההיסוס המפרה יוצרים את התוצאה המרשימה התלויה בחלל גלריה 121 הקטנה – תערוכה מחויבת בעלת שפה מגובשת, שלמרות חיפושי הדרך שלה, העבודות בה נעות על התפר שבין הרגש לשכל ובין הראש לבטן, ומטלטלות את הצופה בין העולמות המנוגדים שלה.

» שרי גולן סריג - זאב, זאב, זאב - לכל הפרטיםבמבט ראשון התערוכה צבעונית, נעימה, עם השפעות מעולם הגרפיטי, ציורי ילדים ואמנות רחוב. תמהיל עכשווי, מעודכן, מעט מחויך ואופנתי, שמהר מאוד מתגלה כפסאדה, המסתירה אפלה גדולה, קדרות של מוות, אלימות, מיניות בוטה וקושי קיומי. בתערוכה עבודות על נייר ועל שעוונית, מצע ייחודי שהמאפיין הטכני שלו הוא חוסר ספיגה של הצבע. או כפי שגולן סריג מכנה זאת, "מצע המתנגד לפעולה של הציור". הקושי הנובע בשימוש במצע זה מצוי גם במצעים אחרים שהיא מציירת עליהם, ובכלל יש תחושה של ניסיון להקשות. במובן הטכני, אך גם בהיבט התוכני, גולן סריג אינה מוותרת, ובוחרת לעסוק בנקודות הכאובות ביותר, בפצעים הפתוחים, ואליהם להכניס את העיפרון ולסובב. כאשר היא מתחילה מדף לבן או בד לבן היא לרוב שופכת עליו צבע תחילה, יוצרת כך תנאים מקדימים שאליהם תוכל להגיב. הבחירה לא לגשת לשום עבודה טאבולה ראסה יוצרת א־פריורית מחויבות רגשית, ביוגרפית ונפשית ואינטנסיביות של יצירה, המשפיעות גם על הצופים. בעבודות עצמן, הנעות מרישומים גרפיים לפרקטיקה שהיא על גבול המופשט, יש מילון צורני, דימויים החוזרים על עצמם, המקדדים את עולמה הפנימי: חלון עם מיטה, שמש וירח, ישבן, זוגות, מנורה, סמיילי. כל אלו חוזרים בדרך זו או אחרת בעבודות שונות, ודרכם אפשר להיכנס לעולם הנפרש לנגד עיני הצופה.

קידוד של עולם פנימי. "אוטובוס ירוק וזוג", עבודה של שרי גולן סריג"זאב זאב זאב" נקראת התערוכה, היוצאת מסיפור הילדים המוכר על הרועה והזאב, אבל מציעה הסתכלות אחרת, כזו שאינה מאשימה את הילד אלא דווקא את המבוגרים. "הילד בסך הכל עשה תרגיל כוננות מאוד מוצלח", אומרת גולן סריג, "שבשעת השי"ן לא עבד, כי המבוגרים לא הבינו אותו. אבל הוא בסך הכל בדק וקרא לעזרה". בעבודה הגדולה הנושאת את השם הזה יש קריאה לעזרה, אם כי היא נלחשת. בעבודה המצוירת על גבי שעוונית נראים שלושת מגדלי עזריאלי, על כל אחד מהם כתובה המילה "זאב", זאב ורוד מפוחם צונח בצד, עננים שחורים מבשרי רעה משייטים בשמים ובצד דמות סכמטית, נטולת פנים, רק קווי מתאר של ראש שבתוכו כתוב משפט מצמרר של נערה המבקשת למות, מוות אלים וקשה, שירסק את גופה, כך שיהיה זהה לנפשה המרוסקת. גולן סריג מספרת כי העבודות שלה מתחילות תמיד מחלום, צילום ומציאות, המשתלבים יחד. העבודה הזו היא על תלמידה שלה שהתאבדה בקפיצה מעזריאלי בזמן שהיתה חיילת. השפה הציורית שבה עושה גולן סריג שימוש היא ראשונית, בלתי אמצעית, אך מלאה במשמעויות ובסמלים עכשוויים. הדואליות הזאת, בין שפה אמנותית הקרובה לאמנות אאוטסיידרית, פרימיטיביסטית או ילדותית ובין מורכבות תוכנית, פסיכולוגית וביוגרפית מטעינה את התערוכה מעבר לנראה לעין. הסמלים חוזרים על עצמם, המילון הצורני נרקם לנגד עיני הצופה, אך השפה האמנותית נאבקת בכך.

מורכבות פסיכולוגית, תוכנית ופיזית. "הדברים הרעים ביותר בעולם מתרחשים באור יום מלא", עבודה של שרי גולן סריג

העבודות הבולטות ביותר בעיני הן הרישומים, בעט או בדיו, המכילים קודים צורניים. במבט ראשון ניכרת כאמור הקרבה לאמנות אאוטסיידרים או לאמנות רחוב, גרפיטי שיש בו מיידיות ותמצות, אך גולן סריג מוסיפה ומרבדת. המיידיות מפנה מקומה למורכבות, לרמות שונות של הבנה והתעמקות, כך שלבסוף בוקע עולם אפל, של התפרקות לצד היאחזות, אלימות, מיניות, בדידות ונואשות. "Cry Me a River" היא עבודה בדיו שחור וירוק על נייר. נראית בה דמות נשית הנובעת מתוך הר, והיא מאזכרת דמות מתוך "גרניקה" של פיקאסו. לצדה רישום של בניין, שבו בקומה העליונה יושבים בני זוג המפנים את גבם זה לזה – אקט קטנטן אך מלא משמעות. זוג ברישום אחר מצוי באקט מיני היוצר סימביוזה בין השניים, ומותיר אותם ישות המורכבת מאיברי מין. הרישומים מציגים מצב קיומי של חוסר מנוחה, חיפוש וטעייה וחיטוט בעולם פנימי. אחת העבודות ששבתה את לבי היא דיפטיך שבצדו האחד פסים, מעין דימוי סכמטי של מדי אסירים, ובצדו האחר דמות נשית שבטנה היא כתם שחור גדול. עננים שחורים שמהם נוזלים צבעים משלימים אפלה גדולה, המשתלטת על הכל, ולצופים לא ברור אם הרחם המוצג בו מכלה או מתכלה.

כמו בפיקאסו. Cry Me a River, עבודה של שרי גולן סריג

» שרי גולן סריג - זאב, זאב, זאב - לכל הפרטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ