טל לוין, עכבר העיר אונליין
טל לוין, עכבר העיר אונליין

10 גלריות, ארבע קומות, 18 אלף מטר מרובע, ארבע וחצי שנות בנייה ו-50 מיליון דולר - קבלו את האגף החדש של מוזיאון תל אביב, שלושה חודשים לפני שיפתח רשמית לציבור הרחב. ב-2 בנובמבר יחגגו כאן את סיום פרויקט הענק הזה, צוואתו האחרונה של פרופ' מוטי עומר, שנפטר ביוני האחרון. כעת עומדת שולי כסלו, ממלאת מקומו של עומר, ועיניה זורחות מהתרגשות מהולה בעצב. "זו ממש טרגדיה שמוטי לא זכה לראות את זה", היא אומרת. "זה היה החזון שלו, הוא גייס את התרומות וליווה את הפרויקט מתחילתו". ואכן פרויקט. ב-2003, כשהחליטו במוזיאון שהגיע הזמן להתרחב, הם הכריזו על תחרות אדריכלים לעיצוב האגף החדש. לא פחות מ-70 אדריכלים ישראלים הגישו הצעות למכרז, כשאליהם נוספו עוד שלושה משרדים בינלאומיים. בסופו של דבר נבחר פרסטון סקוט כהן, אדריכל בוגר הארוורד, שעד אז עוד לא התנסה בתכנון מבנה בסדר גודל שכזה. האתגר העיצובי שניצב בפניו היה צורת המשולש הבסיסית של השטח. סקוט כהן החליט לבנות במרכז המוזיאון פסל ענק בצורת משולש גם הוא, שחילק את החלל למפלסים וקומות. בסך הכל נוצרו עשרה חללים, שכולם מוארים דרך חלון ענק בתקרה. השילוב בין התאורה הטבעית למלאכותית, בין הקירות הלבנים והחלקים, הבטון החשוף והעץ - יוצרים מראה מודרני, נקי ומרגש. ללא ספק, אחד מחללי האמנות המרשימים בארץ.

פיצח את האתגר. פסל משולש בלב האגף (צילום: אוהד מטלון) מכפילים את השטח ההקמה של האגף החדש היא בין היתר תולדה של הרצון להציג את אוסף האמנות הישראלית העצום של המוזיאון. זה שכב בשנים האחרונות במרתפים וזכה למינימום חשיפה. שלוש גלריות מתוך ה-10 החדשות יוקדשו אפוא לתערוכות קבע - הראשונה תציג יצירות של אמנים ישראלים עד לקום המדינה (נחום גוטמן, ראובן רובין וכדומה), השנייה תוקדש ליצירה הישראלית עד אמצע שנות ה-70 (בין השאר לאמני אופקים חדשים) והשלישית תסקור את העבודות עד ימינו, ולכן יהיו בה מדי פעם חילופים. הגלריה העליונה תוקדש לתערוכות מתחלפות בתחום הצילום. תפתח אותה תערוכה קבוצתית שתאצור נילי גורן, ושתוקדש כולה לצלמים ישראלים. שלוש גלריות יארחו תערוכות בנושא עיצוב ואדריכלות. אחת התערוכות הראשונות בהן תהיה מיצב של יעקב קאופמן. אולם התצוגה התחתון והמרשים ביותר יפתח עם תערוכה של האמן הגרמני אנסלם קיפר. חלל נוסף יוקדש לסקירת גלגוליו מוזיאון תל אביב מראשית דרכו לפני 105 שנה ועד היום. בנוסף תפתח במקום מסעדה גדולה, בר קפה, חנות וספרייה בה יוכלו תלמידים וסטודנטים לאמנות להגיע וללמוד. אודיטוריום של 450 מקומות יארח הרצאות, סרטים וקונצרטים. הרחבה שנוצרה מחוץ לכניסה הראשית לאגף החדש, סוגרת את המתחם בין הקאמרי, המשכן לאמניות הבמה וספרית בית אריאלה. כך הופך המקום למרכז תרבות מרשים ומלא עוצמה. צבעו של הבטון העוטף את האגף משתנה עם שינוי אור השמש, כשבלילה הוא יואר מפנסים גבוהים המקיפים אותו. מעליות רגילות, מדרגות נעות, מדרגות מעץ ומעברים חלקים יאפשרו לכל מי שירצה לטייל במוזיאון לעשות זאת בנוחות. בסך הכל מכפיל האגף החדש את שטחו של המוזיאון, שעומד כיום על 15 אלף מטר רבוע.

הרבה יותר אמנות. האגף החדש במוזיאון תל אביב (צילום: אוהד מטלון)שנית סמי עופר לא יקרה באחת הפינות הגבוהות במעטפת הבטון של האגף, חרוטים השמות שמואל והרטה עמיר. כנהוג במקרים כאלה, זכו התורמים הגדולים לקבל בניין על שמם. זאת לאחר פרשת סמי עופר הסוערת. כזכור בדצמבר 2005 הודיע המוזיאון כי הוא משנה את שמו ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר". זאת לאחר שעופר הבטיח תרומה של 20 מיליון דולר, שיועדה ברובה המכריע לשיפוץ האגף החדש. התקשורת סערה, עופר נעלב ומשך את התרומה בחזרה. עומר ז"ל נותר עם שליש מסכום העלות ההקמה בידו, שהגיע מעיריית תל אביב. זו דרשה בתורה, כי טרם יתחילו עבודות הבנייה במוזיאון, יגוייס סכום הכסף הדרוש במלואו. מלאכת איסוף התרומות נראתה כמעט אבודה. אבל אז הגיע המלאך. או בשמו המלא - שמואל (פול) עמיר, אספן אמנות יהודי ורב נכסים שחי כיום בלוס אנג'לס. ראשיתו של הרומן בין עמיר למוזיאון היה לפני שנים, כשד"ר דורון לוריא אצר תערוכה מעבודותיו של ואן דייק. עמיר השאיל למוזיאון עבודה מהאוסף שלו, שבסופו של דבר ניתנה במתנה. כששמע על תחרות האדריכלים התרגש מאוד והחליט לממנה - אז בסכום של שני מיליון דולר. בתום התחרות נפתחה במוזיאון תערוכה שהציגה בשקיפות מלאה את כל שלביה, הנימוקים והסיבות לבחירה בזוכים. במקביל, הובן כי ללא עזרתו של עופר לא יהיה מספיק כסף בכדי להקים את הפרויקט. וכך קרה שאחרי ביטול התרומה, החליט עמיר להגדיל את הסכום ל-10 מיליון דולר. ובזכות זאת, בצירוף תרומות רבות מהארץ מחו"ל, הצליחו לאסוף 50 מיליון דולר. למבקר מן היישוב אגב, הדבר יבוא לידי ביטוי במחיר הכרטיס שיעלה מעט. קשה שלא להתרגש כשצועדים בין הקירות החשופים של האגף החדש. שנה אחרי שנפתח מחדש מוזיאון ישראל ירושלים, נדמה שעולם האמנות הישראלי איננו עומד במקום. שניים מהמוזיאונים הגדולים בארץ מתחדשים, מגוונים ומציעים לקהל הרחב עוד מקום ועוד אפשרויות להחשף לאמנות. הפתיחה של האגף החדש, מסמלת יותר מהכל שיש עוד הרבה מה לראות והרבה למה לצפות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ